פורום השדים האדומים

בתום הלוויה נשכבה נועם בר על קברו של טל יפרח, בן זוגה, ומיררה בבכי. דקות ארוכות היא שכבה שם על תלולית העפר וסירבה לעזוב. "קשה לי לדבר עליך בלשון עבר", ספדה לאהובה המת, לוחם "אגוז" שנהרג בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה. "אתה האור שלי. היית אמור להיות האבא של ילדיי, עכשיו הכל נעצר".
שבועיים וחצי אחרי, נועם (21) מתקשה לאסוף את השברים. "היינו חברים ארבע שנים ובסוף הודיעו לי בטלפון שהוא נהרג", היא בוכה. "אני כל כך שבורה. טל היה כל העתיד שלי. תיכננו להתחתן עוד שנתיים־שלוש, כל כך חיכינו לגדול יחד. זה כאילו שהתאלמנתי בגיל נורא צעיר אבל אין לזה שום הגדרה. אני כלום. סוג של צלע שלישית שלא באמת חשובה".

מאז שטל נהרג, נועם הולכת לנחם בנות זוג נוספות של חללי צוק איתן, שנהרגו אחריו. אין להן שום מעמד חוקי, הן לא אלמנות, אפילו לא קרובות משפחה. ובכל זאת, הן איבדו את היקר להן מכל. כולן נשים צעירות, לחלקן זאת הייתה אהבה ראשונה וגדולה.

"אנשים אומרים לי: 'לא נורא, את רק בת 21, יום־יומיים תכירי מישהו חדש, תשתקמי'", מספרת נועם. "זה לא מעודד אותי, ההפך. זה מכעיס ומרגיז ומכאיב. טל הוא הגבר שלי. כל איבר בגוף שלי זה טל. אני רוצה שטל יהיה החיים שלי, אני לא רוצה חיים אחרים".

הם יחד מגיל 17. נשיקה ראשונה, אהבה ראשונה. "אחרי ארבע שנים עדיין היו לי פרפרים בבטן", היא מספרת. "הוא היה חכם וטוב לב וצנוע ומאושר. היינו מאושרים".

השיחה האחרונה ביניהם הייתה בשבת, לפני שבועיים וחצי. "דיברנו בשישי והשיחה נגמרה לא טוב. טל אמר שלוקחים להם את הטלפונים ושלא נוכל לדבר יותר. צעקתי עליו שאני באה לקחת אותו הביתה. נכנסתי לסטרס וממש לא הצלחתי לנשום. אמרתי לו, לצערי, 'אני מעדיפה שתחזור פחדן ולא תמות גיבור'. הוא צחק. אמר לי, 'נועם, עבדתי כל כך קשה כדי להגיע לזה'".

וזהו?

"לא, למזלי הוא התקשר שוב למחרת, בשבת בבוקר. אמר שהכניסה התעכבה ושהוא רק התקשר להגיד לי שהוא אוהב אותי ומבטיח שיהיה בסדר. אמרתי לו 'אני גאה בך', אמרתי לו שהוא מלך ושאני מחכה לו בזרועות פתוחות. אחר כך ביקשתי שישמור על עצמו. וזהו. ככה זה נגמר".

למחרת בלילה טל נהרג. את ההודעה על מותו היא קיבלה, כאמור, בטלפון — מנוי, אחותו של טל. "הייתי בטוחה שהיא מודיעה לי שטל הגיע הביתה, שהוא עשה לי הפתעה. אבל אז נשבר לה הקול. היא התחילה לבכות וניתקה".

ואז הבנת?

"לא. התקשרו שוב מאותו מספר, הפעם זאת לא הייתה נוי. מישהו אמר לי: 'נועם, שלום, זה מקצין העיר'. צעקתי: 'רק תגיד לי, הוא מת? הוא מת?' ואז הוא אמר לי: 'כן''.

מאז, כבר יותר משבועיים, היא מתקשה לעזוב את החדר של טל. "אני מרגישה כאילו הודיעו לי רק לפני חמש דקות. אני מדחיקה. הדבר היחיד שמחזיק אותי הוא שאני אומרת לעצמי: 'הנה, תכף טל דופק בדלת'. הלכתי לזהות אותו אחרי שהוא נהרג, קברתי אותו, ועדיין אני מחכה שיחזור. אני רואה זוגות ברחוב ולא מבינה. אני מקנאה. למה הם יחד ואנחנו לא? למה להם יש אהבה והאהבה שלי נלקחה בצורה כל כך אכזרית? איך טל השאיר אותי להתמודד לבד בגיל 21 עם הכאב הזה לכל החיים?"

נורא.