benaim כתב:
Noam כתב:
benaim כתב:
Noam כתב:
לא רק שבנוהל חניבעל מניעה החטיפה נמצאת מעל חיי החייל בסדר העדיפויות, גם יש שמועות על כך שזאת לא הפעם הראשונה במבצע שהוא הופעל.
לפי פרסומים זרים אחד מהחללים של הצבא הוא חייל שנחטף לתוך מנהרה וכוחות צה״ל הפציצו את המנהרה ביחד איתו.
אם זה לגיטימי או לא, שכל אחד יחליט בעצמו. זה הנוהל ואי אפשר להתעלם ממנו.
כחייל, מעדיף למות ולא ליפול בשבי האויב ושייעשה ניסיון לשחרר אלפי רוצחים עבורי.
אני מעדיף לא להישלח למלחמות שרק מסלימות את הסכסוך, גובות קורבנות רבים מדי משני הצדדים ותורמות בעיקר לרווח הפוליטי של הממשלות שיוזמות אותן. ככה אין שום סיכוי שאפול בשבי האויב.
אבל ברור שאני לא חי במדינה אידיאלית וזה המצב, ובמצב כזה אני לא רואה שחרור כזה שמשהו שאמור למנוע החזרת חייל חטוף.
בתי הכלא בישראל מלאים באסירים בטחוניים (מנהליים, אבל זה כבר לדיון אחר לגמרי) שחלקם המוחץ הם לא סכנה ממשית לבטחון המדינה. ילד שזורק אבנים הוא לא סכנה לבטחון המדינה, גם נהג שהסיע מחבלים לפיגוע בתל אביב הוא לא סכנה לבטחון המדינה. החמאס מגיע במבצע הזה להישגים מרשימים מאוד מבחינה אובייקטיבית (הרבה יותר מאשר ב"עופרת יצוקה" אגב, מה ששם סימן שאלה גדול מאוד על הצדקת חיסול ג'עברי וכל הבכירים שקדמו לו ונהרגו ע"י הצבא), זאת כאשר האסירים שישוחררו, אם וכאשר, עדיין יושבים בבתי הכלא. אני לא חושב שהמלחמה הבאה תקום ותיפול על האם רוצחי משפחת פוגל עדיין בכלא, גם לא על האם עוד 100 אסירים או 1000 אסירים (שוב, שרובם לא פעילי טרור, ובטח שלא פעילי טרור בכירים) ישתתפו או לא ישתתפו.
עד כאן במישור הפרקטי. במישור הרגשי, יש כמובן הצדקה להשארת רוצחי משפחת פוגל (פושעים מתועבים, כמו כל רוצח ילדים. אין על כך עוררין.) ודומיהם בבתי הכלא, אבל בשחרור שלהם אל מול שחרור של חייל בשבי החמאס, הנטייה כמובן צריכה להיות לטובת החייל. החייל, כולי תקווה, עדיין חי, ומשפחת פוגל לצערנו כבר מתים. ויש עוד עניין, רציני הרבה יותר. אתה, אני, וסג"מ הדר גולדין, כולנו נשלחנו ע"י המדינה לשדה הקרב. אף אחד לא שאל אותי אם אני מעוניין להתגייס לצבא, אף אחד לא שאל אותי אם אני מעוניית בשירות קרבי, וגם לא אם אני מעוניין להשתתף במבצע "צוק איתן". מדינה ששולחת חייל לשדה הקרב, מחובתה לעשות את כל המאמצים להחזיר אותו, תוך הימנעות מצעדים פזיזים כמו שהציעה בצערה משפחת גולדין, שהם בעלי סיכוי מאוד נמוך להחזיר את החייל, וסיכון גבוה הרבה יותר לפגיעה בחיילים אחרים. עסקת שבויים, לצורך העניין, היא הדרך הכי פשוטה להחזיר את החייל בלי לבזבז דם מיותר. כל הדיבורים על משוחררי עסקאות למינהן שחזרו לעסוק בטרור הם בעיניי רכילות זולה. כל עוד יש סכסוך יהיה טרור, ולא משנה גם אם ישראל תשים 30 אלף אסירים בבתי הכלא ולא תשחרר אף אחד מהם לעולם.
אם אתה באופן אישי מעדיף להיהרג מאשר שישחררו מחבלים, אתה מוזמן להתאבד במעמד החטיפה. כבר ראינו שגופה שווה הרבה פחות. אני מעדיף להשתחרר, אני גם מקווה שהקצין שנחטף במצב בריאותי תקין ושישתחרר בהקדם. רצוי במשא ומתן ובלי מבצעים צבאיים פזיזים שלא יובילו לשום תוצאות מלבד הרג מיותר של חיילי צה"ל ואזרחים פלסטינים.
הדגשתי את החלק בתגובה שלך שהפריעו לי מאוד כחייל וכאזרח מדינת ישראל.
ילד שזורק אבנים הוא כן סכנה לבטחון המדינה, כי כאשר תפגע האבן הזו בנהגת שברכבה יש ילדים ותגרום לתאונת דרכים ובסופו של דבר להרוגים - זו סכנה.
כשמחבל ערבי בעל תעודת זהות כחולה מסיעה מחבל ערבי ללא תעודת זהות כחולה להתפוצץ בתל אביב - זו סכנה.
לגבי כל האסירים הבטחוניים - עונש מוות לרוצחים זו לא מילה גסה
אם רק זה החלק שמפריע, אז מצבנו נפלא. את הפער הזה אפשר ללבן מאוד בקלות.
כוונתי היא במישור הפרקטי נטו. אם יאסרו ילד שזורק אבנים, ילד אחר יזרוק אבנים. ילדים יש מאות אלפים ואבנים אפילו יותר. אם יאסרו אדם שהסיע מחבל לפיגוע התאבדות, אזי בפיגוע התאבדות הבא אדם אחר יסיע מחבל אחר. גם לאסור את רוצחי משפחת פוגל זה דומה, רק יותר קיצוני. כל מאסר כזה הוא בעצם עונש (שלא נאמר נקמה) על אותו מעשה ספציפי. בטחון המדינה לא משתפר בעקבות המעצרים האלו (נהפוך הוא, אם המדינה מחזיקה שנים בבית הסוהר ילד שזרק אבן, אז גם מתבזבז כסף מיותר על ההחזקה שלו, וגם קרובי המשפחה של הילד יקצינו בשנאתם לישראל ואולי יהפכו למתנגדים אקטיביים בעצמם)
המקרים היחידים שבהם אתה יכול לומר שיש שיפור בבטחון המדינה, וגם זה מאוד נתון לויכוח, זה במעצר\חיסול של רבי מרצחים ואנשי הנדסה בכירים, או של אנשי סמכות רמים - דוגמת ברגותי שיושב בכלא הישראלי, או אחמד יאסין, יחיא עייש, אחמד ג'עאברי וראנטיסי שנהרגו ע"י ישראל. אין שום ספק שמבחינה אובייקטיבית כל אחד מהאנשים האלו פגעו קשות בבטחונה של ישראל, הן בפעילות שטח והן בהנהגה רוחנית. השאלה היא, האם החיסול או ההחזקה שלהם במאסר משפרת את הביטחון הישראלי או פוגעת בו.
החיסול של יחיא עייש לדוגמא, ללא ספק פגע ביכולות ההתנגדות של הפלסטיניים, ומצד שני גרר שורה ארוכה של פיגועים כנקמה על מותו, ועד היום (כמעט 20 שנה אחרי) המוות שלו משפיע על הסכסוך. אני בכלל לא בטוח שאם הוא היה נשאר בחיים הנזק לישראל היה יותר גדול מהנזק שנגרם כתגובה למותו.
אחמד ג'עאברי למשל זאת דוגמא עוד יותר טובה. מספיק להסתכל על היכולות של חמאס לפני החיסול, ב"עופרת יצוקה", ועל היכולות שלו היום תחת מוחמד דף. הבדלים של שמיים וארץ. אז חוץ מלהקצין עוד יותר את הסכסוך וההתנגדות, מה יצא לך מהחיסול שלו?
בכל מקרה, לפני שישוחררו מהכלא המחבלים בכל מיני עסקאות, צריך לחשוב האם ההחזקה שלהם בכלא בכלל משרתת את ישראל או פוגעת בה.
ובנושא העונש מוות למחבלים, בוא קודם כל נפסיק את כל הפארסה הזאת של המעצרים המנהליים, ניתן להם הליך משפטי הוגן במקום להכניס אותם לכלא אחרי שנשפטו אצל שופט צבאי, ואז נתחיל לדבר על ענישה כזאת. רק שאז נצטרך להגדיר מה זה בעצם מחבל, ואני לא חושב שהממשלה כאן תשמח מאוד לעשות את זה.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
