20 כתב:
קשה לי לראות קווים מנחים להסכם הפסקת אש. בעיקר כי יש כאן הרבה צדדים מעורבים והשפעות והשפעות נגד.
הקלות משמעותיות במצור הם מסר מזעזע לפלסטינים, שישראל באמת מבינה רק כוח (מסר שביבי קיבע היטב עם שחרור אסירי חמאס בעסקת שליט אל מול הסירוב לקיום הסכמים חתומים ושחרור האסירים בפעימה הרביעית). בנוסף הם לא יעברו את הציבור הישראלי. הדרך היחידה שהם יעבדו זה אם השליטה בעזה עוברת לרשות הפלסטינית ואני לא רואה את זה קורה.
פתיחת מעבר רפיח נראית כמעט לא רלוונטית. אם חמאס רוצה משהו מהמצרים אז למה הוא יורה על ישראל?
פירוז הרצועה גם לא סביר. חמאס לא ירד מספיק על הברכיים.
שיקום הרצועה לא קשור בנו. מקסימום נוכל להבטיח שלא נפציץ בעתיד תחנות כוח, אבל אפילו אני לא מאמין למלה שלנו.
ומצד שני, שקט תמורת שקט או הקלות מינוריות ייראה כמו הישגים מינוריים אל מול כמויות ההרוגים, גם עבור ביבי וגם עבור החמאס.
יכול להיות שישראל תפסיק את הלחימה חד צדדית וחמאס בסופו של דבר יפסיק לירות.
יכול להיות שמנסים לרקום מהלך מורכב שמערב את הרשות הפלסטינית - משהו על איחוד, בחירות פלסטיניות, העברת כספים, התחייבות ישראלית לחזרה למשא ומתן ואולי הקפאת התנחלויות ונכונות להסיר את המצור אם הרשות הפלסטינית לוקחת פיקוד בעזה.
אבל בגדול אני לא מצליח לראות איך מפסיקים את הלחימה שלא בדרך חד צדדית
פאביו, אין לי תשובות פשוטות
את הסיבוב הנוכחי צריך לחתור לסיים.
אני חושב שבסוף הוא בכל זאת יסתיים בצורת שקט תמורת שקט. אבל יכול להיות שנשפך כבר יותר מדי דם.
אני לא חושב שישראל צריכה לפתוח את הגבול שלה עם עזה. יש לנו זכות מלאה לא לאפשר מעבר סחורות משטחנו לארץ אויב.
אני חושב שצריך לאפשר הקמת נמל ושדה תעופה. מצור לא יכול להיות מצב מתמשך בין מדינות. ואני ער לגמרי לכך שיכול מאוד להיות שהפלסטינים לא ישתמשו בו רק לצרכי שלום. זה המצב בין מדינות.
יש לי בעיה עם העיתוי - כל ויתור שכזה יתפרש כעוד הוכחה לכך שישראל מבינה רק כוח.
אם אפשר היה שהרשות הפלסטינית (בצורת ממשלת אחדות כזו או אחרת) תקבל שליטה על עזה מידי החמאס, אז ישראל היתה יכולה להציג הישג (היפלנו את החמאס) ולתת את הוויתור בדמות הסרת המצור ואולי גם התחייבות לחזרה למשא ומתן.
מעבר לכך, כבר כתבתי מה ישראל רוצה לעשות אם היא רוצה להימנע מלהפוך למדינה דו לאומית / מדינת אפרטהייד