זוית מעניינת על ההסלמה ש"נכפתה" עלינו
Dan Rothem כתב:
טוב. החלטתי לפרסם בפוסט את עיקרי הדברים שאני נדרש להסביר בפעם ה-800 מאז התחיל כל הבלגאן. בשאיפה שכולם יעזבו אותי בשקט לראות סטאר וורז ת׳ה קלון וורז (כן, המצוייר), שאני תקוע בעונה 4 כבר ארבעה שבועות, הנה עיקרי הדברים.
הקדמה (וכל פעם שהבטן שלכם מתכווצת תחזרו לקרוא את ההקדמה והכל יהיה בסדר):
אני *לא* כותב את הדברים כדי לומר מי צודק ומי לא ומי הרעים ומי לא ומי העם הנבחר ומי לא ולמי יש את (הקורבן) הכי גדול. זה כל אחד מחליט לעצמו ותעזבו אותי באמאשכ׳ם. ואם צריך להפיל את החמאס ומה אחריו וכמה גופות מרוטשות של חיילים זה שווה וכמה כסף זה שווה — גם את זה כל אחד יחליט בעצמו. תחסכו ממני. בתודה מראש.
ועוד — מי שחושב שהסבב הזה הוא כי חמאס הם טרוריסטים רעים שפשוט החליטו לנסות (שוב) להשמיד את היהודים ביולי 2014 אחרי שנה וחצי של שקט יחסית — סבבה. תפסיקו לקרוא עכשיו וניפרד כסוג של ידידים. אותי קצת יותר מאתגר לבחון התפתחויות מדיניות, כולל סבבי אלימות, בהקשר (בעברית: קונטקסט) הרלוונטי הפוליטי שבהם הם קורים (ו-׳כל הפלסטינים חארות/טרוריסטים/אנטישמים שרוצים להרוג אותנו׳ זה חמוד ופואטי אבל לא כ״כ עונה על האתגר האינטלקטואלי שלפתחנו. אולי התנגשות עם חמאס היתה בלתי נמנעת, אבל כל אחד יעשה את החשבון שלו כמה הוא רוצה ויכול להיות נביא.
השיחה מתחילה בד״כ ב-״יא אללה, דפקו לנו 13 גולנצ׳יקים״, ואני עונה ״כן, זה עצוב נורא״, ואז עונים לי ״אבל מה היה אפשר לעשות?״ ואני אומר, והם אומרים ואני אומר והם אומרים ובסה״כ יש תחושה שהמבצע/מלחמה/קורבנות היה/היו בלתי נמנע. אז פה אני אומר: לא רק שהיה יכול להימנע, היו כ״כ הרבה סימני EXIT ב-highway הזה שהובילה ל׳מבצע׳ שבאמת היה צריך שלומיאליות נוראה בשביל לפספס את כולם. אבל בשביל לדעת לקרוא את השלטים האלה צריך להוציא את הראש מהתחת המצטדק ולהבין (לא להצדיק ולא לקבל ולא לתת לגיטמציה ולא שומדבר שאתם לא רוצים, רק להבין) את הנראטיב שבצד השני. ומי שיבין (לא מצדיק ולא מקבל ולא נותן לגיטימציה ולא שומדבר שהוא לא רוצה, רק להבין) אז יכול להבין איך 13 גולנצ׳יקים אולי היו חייבים להידפק — אבל לא עכשיו ולא ככה.
אז הנה, פעם ראשונה (בערך) בפייסבוק ובשאיפה פעם אחרונה, איך ׳חמאס׳ (שם קוד לגוף מאד מסועף ולא כ״כ מגובש עם אג׳נדות שונות וכו׳) רואה את הדברים. לא איך אני רואה את הדברים. ומי שמתבלבל שיקרא שוב את ההקדמה ויעלם. תודה.
ההקשר הפוליטי הרלוונטי מתחיל בנובמבר 2012 בהסכם בין ישראל לחמאס בחסות מצרית (גם הילארי קלינטון נכחה כשושבינה). העסקה הסדירה שני דברים: הפסקת אש בין הצדדים ופתיחת המעברים לטובת מעבר סחורות ואנשים. בגדול, לפי גורמי ביטחון ישראלים — החמאס עמד יפה מאד בהתחיבויות שלו: לא ירה, ולאורך רוב הזמן פעל מול ארגונים אחרים למניעה של ירי. כן, חמאס שלח את אנשיו לפעול נגד ארגונים פלסטינים שהתכוונו לירות על ישראל. ידעתם? — מצויין. לא ידעתם? — עכשיו אתם יודעים. בתמורה, חמאס ציפה להקלות משמעותיות בסגר. זה אכן קרה (פחות ממה שהם רצו אבל ברמה נסבלת) כל עוד האחים המוסלמים היו בשלטון במצרים. אבל מעלית סיסי (קיץ 2013) ודחיקת האחים המוסלמים מהשלטון, המעברים החלו להיסגר שוב ויותר חשוב — המנהרות ממצרים, שהיו מקור הכנסה גדול ביותר לחמאס, החלו להיסגר. חמאס מצא את עצמו במצב הולך ומחמיר: מצד אחד הוא מספק שקט בטחוני (השקט שביבי כ״כ התגאה בו), ומצד שני הסגר הולך ומחמיר (ומגיע למימדים שבהם חמאס לא יכול יותר לשלם משכורות לכ-43,000 אנשי ממשל שהוא שכר כדי לנהל את הרצועה). כתוצאה, חמאס בגדול הפסיק את המרדפים אחרי ארגונים אחרים ואיפשר להם להגביר את קצב הטפטוף של הקסאמים וכו וכו׳.
זה ההקשר של הסכם חמאס-אש״ף/פתח מאפריל. חמאס מצידו מוותר על השלטון ומבחינתו אבו-מאזן אחראי מעכשיו למשכורות של הממשל בעזה. יש וויכוח על כמה מה-43,000 ימשיכו בתפקידם (כי יש כ-70,000 אנשי ממשל שקיבלו משכורות מרמאללה כדי להישאר בבית והם אמורים לחזור, כנראה, לתפקד), אבל הוויכוח הגדול באמת היה על תשלום חוב של משכורות של כמה חודשים. אבו-מאזן טוען שזה לא תיק שלו, ושחמאס יפתרו את העיניין. יש עוד כל מיני בעיות ועניינים לא סגורים בהסכם, אבל המשכורות זה המוקש המיידי. חמאס אמרו שמצאו מי ישלם — קטאר. אבל ישראל והמערב והבנקים השונים למיניהם, כל אחד מסיבות שונות ומשונות חלקן מוצדקות וחלקן פחות, סירבו להעביר את הכסף. האו״ם הציע את שירותיו — אבל ישראל החליטה לעשות סיכול ממוקד מדיני לשליח האו״ם ובעצם שמה וטו על הערוץ הזה. התוצאה: עשרות אלפים בעזה, כולל אנשי ביטחון/זרוע צבאית של חמאס, לא מקבלים משכורות כבר חודשים ארוכים.
הקומה הנוספת של הקטסטרופה נוגעת בחטיפת וברציחת שלושת הילדים. הקייס שהרוצחים פעלו בהוראת ראשי חמאס הוא בלתי מוכח, ורוב מומחי החמאס קובעים שהטענה שזה פיגוע מוכוון של החמאס ולא יוזמה מקומית (ומטופשת) היא מופרחת. אותי זה לא באמת מעניין מעבר לכך שהפעולה היתה פשוט מטומטמת ולא שירתה שום אינטרס חמאסי אמיתי, בוודאי לא בזמן שהסכם הפיוס עוד מתגבש, והעובדה שראשי חמאס טוענים בעקביות שזו לא פעולה מאורגנת שהוכוונה מלמעלה. כל זה רק להגיד שמבחינת חמאס הפעולה הישראלית הרחבה בגדה נגדם — מעצרים של עשרות/מאות כולל משוחררי עסקת שליט, סגירת מוסדות, וכו וכו׳ — היתה הסלמה אסטרטגית מצד ישראל בלי סיבה טובה. גם אם לרוצחים היה קשר היסטורי מקומי לחמאס, זה בגדול היה ארוע נקודתי והם לא היו ״בתפקיד״.
עד היום אני לא מבין אם (ואם כן, איך לא) היה ליד ביבי מישהו שאמר לו: אפשר להכיל את הרצח כארוע נקודתי ואפשר להכריז מלחמת עולם על החמאס בגדה — אבל מבצע גדול בגדה הולך להישפך לעזה.
ובאמת — הזרוע הצבאית, בלי משכורות, בלי פתיחת סגר, ועם אחים בגדה שחוטפים על ימין ועל שמאל, החליטה שככה לא ממשיכים, ולא משנה כמה הפוליטיקאים של החמאס לא רוצים הסלמה.
וכל הסיפור למעלה כדי להזכיר שאולי התנגשות עם החמאס בסדר גודל כזה (או יותר גדול) היתה בלתי נמנעת, ואולי היא בכלל הדבר הנכון לעשות, ואולי זה שווה 13 גולנצ׳יקים או 130 גולנצ׳יקים. כל אחד יחליט מה שהוא מוצא לנכון.
אבל מי שהיה רוצה למנוע את ההתנגשות הזאת היה יכול לאפשר לעזה להתייצב בכל מיני נקודות מפתח: אפשר היה באמת להקל בסגר על עזה ולעודד את המצרים לעשות כן, אפשר היה לאפשר את העברת הכסף הקטארי לתשלום משכורות, היה אפשר לתת לפיוס הפלסטיני להתגבש לפני שמכריזים עליו מלחמה, ואפשר היה להכיל את רצח שלושת הילדים כארוע נקודתי ולא כעילה למלחמת חורמה בחמאס גדמ״ע.
והשאר בספרי ההיסטוריה ובבתי הקברות, ביצ׳ז.
https://www.facebook.com/dan.rothem/posts/10152543429185270?fref=nf
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
