עובדיה כתב:
"אחי תן לי דוגמא אחת למחבל יהודי"
"אין אין אתה רואה שאין אחי"
"שמע אין מצב בחיים שיהודים מסוגלים לעשות דבר כזה"
אגב זה, אישתון מהיום מזכיר נשכחות
ציטוט:
עיתון 'דבר' 28.2.1939 (לינק בתגובה הראשונה):
נשלח אלי ע"י קורא אנונימי של הבלוג, לאור הזעזוע בציבור הישראלי ממעשי הפלסטינים וערביי-ישראל בימים האחרונים ובכלל.
זה חוזר לנקודה הישנה כבר (אך שאינה נקלטת או מקובלת בציבור הרחב), כי כל ציבור אשר אין לו הכלים של צבא ונלחם מול צבא (ובמקרה שלנו גם מול ערביי ישראל), פונה לטרור ברמה כזאת או אחרת. טרור כשלעצמו לא מבדיל בינינו לבין הפלסטינים והם אינם ברבריים רוצחי ילדים ואנחנו איזו קבוצת עילית כירורגית שפוגעת רק בלוחמי האויב (הרגנו אלפי ילדים פלסטינים לאורך השנים - הרבה מהם בכוונה תחילה, כ"נזק הקפי מקובל" או פשוט באקט רנדומלי של טרור. מהאינתיפאדה השניה ועד היום, אנחנו הורגים בממוצע ילד פלסטיני כל 3-4 ימים).
אין הכוונה לומר שלחטוף שלושה נערים ולירות בהם זה לא ברברי, אלא שזה לא הופך את הפלסטינים לברברים.
אין הכוונה לומר שלחטוף נער ולהצית אותו זה לא ברברי,
אלא שזה לא הופך את היהודים לברברים.
ושנינו מפסידים כאשר הברברים שבצדדים שלנו גוררים אותנו לאלימות רחבה תוך הנחה (בכל צד) שהברברים שלנו הם עשבים שוטים והברברים שלהם מייצגים את כל עמם (דהיינו טענת הגזענות אשר חושבת שבורידי אחד העמים זורם דם שונה אשר בו הרוע או הטוהר הם תורשתיים או ניתנו ע"י אל שמעולם לא פגשו). אנחנו לא שונים בהתנהלות, אלא שונים במצב ובמצב ההפוך, היינו עושים - ועיתון דבר מזכיר לנו שגם עשינו - את שעושים הפלסטינים כיום (ובהתעלם מעליונות טכנולוגית וצבאית ושיטות ההרג החדשות אשר מתלוות להן, אנחנו עדיין עושים זאת).
הערה: אם לא ברור, החייל ההרוג בעיתון, הוא בריטי כמובן. בתקופה ההיא היו לנו טרוריסטים\מחתרות\מחבלים\לוחמי חופש, אבל כמובן לא צבא.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
