http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2318437ציטוט:
גם מטוקיו, נתניהו נלחם באמוק במוסד הנשיאות, ולעזאזל הדמוקרטיה
הידיעות כי אפסו הסיכויים אינן מרפות את ידי רה"מ: הוא מוסיף לבחוש ממניעים אישיים שקופים, באופן בוטה וחסר בושה. איפה לבני? איפה וינשטיין?
יוסי ורטר
12.05.2014 עודכן ב- 00:06
הלך הרוח אתמול בתקשורת ובמערכת הפוליטית, שלפיו אפסו הסיכויים לדחות את הבחירות לנשיאות המדינה, אינו מרפה את ידיו של בנימין נתניהו. להפך. גם מטוקיו הרחוקה הוא ממשיך לבחוש וללחוץ ולשכנע ולאיים על שותפיו לקואליציה ולמפלגה, הכל לפי העניין ועל פי זהות הנמען. אמוק אחז בו, אומרים בני שיחו, הוא באטרף. הם מתארים אותו כשור מועד שאינו רואה דבר מלבד את הסחבה האדומה רוטטת ומתגרה בו, והוא נחוש. הוא נחוש להתנקש בדמוקרטיה הישראלית. הוא נחוש להרחיק את שנוא נפשו, רובי ריבלין, ממשכן הנשיא. והוא נחוש לא פחות לייתר את המוסד כי על כף המאזניים נמצא הדבר החשוב מכל, עילת הקיום של המדינה והעם היהודי כולו: הקדנציה הבאה שלו. כפי שפורסם, וזוהי האמת העירומה, נתניהו פוחד פחד מוות מהליך ההמלצות לנשיא אחרי הבחירות הבאות. הוא מעריך שיהיה נטול ממליצים וראשות הממשלה תאבד לו, לבלי שוב.
נתניהו המריא ליפן במוצ"ש. במולדת נשארו, באורח חסר תקדים יש לומר, ראש הלשכה אייל חיימובסקי ומזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט. הם רותקו למחנה לצורך אחד בלבד: להמשיך בהפעלת הלחצים על השחקנים העיקריים לקראת השבוע הבא, שמסתמן כשבוע הדין עבור רה"מ מכאן והמתמודדים מכאן. יתרה מזו: ברגע האחרון נתניהו קיצר ביממה את שהותו בארץ השמש העולה. הוא ינחת בארץ בבוקר יום ה' ובכוונתו להסתער, שוב, על לפיד ובנט, ליברמן ולבני, במטרה להבטיח לו את הקולות הדרושים.
ערב המראתו הוא שוחח עם גורמים פוליטיים ופירט את תוכניתו: להעביר את הדחייה בממשלה ביום א' הבא, ובשבוע שלאחר מכן במליאת הכנסת.
במקביל, הוא יקים ועדה שתבחן דרכים לאיין את תפקיד הנשיא באמצעות שינוי שיטת הממשל: או הנהגת משטר נשיאותי (קריצה לליברמן) או קביעת ראש הרשימה הגדולה ביותר כמרכיב הממשלה הבאה, ללא צורך במנדט מהנשיא (קריצה ללבני וללפיד).
איש המפתח בסאגה הבאושה הזו הוא יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין. אסיר ציון לשעבר שהפגין אומץ בלתי רגיל בברית המועצות הפך להיות כלי שרת מפוחד וכנוע, מריונטה של ראש הממשלה. הוא משהה ומעכב וממסמס את מועד קביעת הבחירות לנשיאות, על מנת לתת בידי נתניהו סיפק להוציא את המזימה לפועל. כך הוא, אדלשטיין, יזכה לכהן חצי שנה, לפחות, כמ"מ הנשיא. אתמול נמסר מלשכתו כי השבוע הוא "יתייעץ עם המועמדים" על מועד הבחירות, וההחלטה לא תיפול לפני השבוע הבא. כמה נוח.
הכול מתואם ומתוזמר עם לשכת רה"מ, ולעזאזל הפגיעה במעמד הכנסת. הליך הבחירות לנשיא הוא עניין פרלמנטרי טהור. הכנסת בוחרת נשיא, לא ראש הממשלה. אבל אדלשטיין זורם. לכן הוא מונה לתפקיד. אצל קודמו המודח, ריבלין, הביזיון הזה לא היה עובר (כפי שהוא לא היה מאפשר לוועדת החוץ והביטחון להתנהל חצי שנה ללא יו"ר). הנה, עכשיו, שנה פלוס אחרי הבחירות, הכול צף על פני המים. קודם רק הרחנו את הצחנה. כעת אנו רואים את מקורה.
ואיפה מיסיס קלין שלנו? לאן נעלמה אבירת החוק והנוהל התקין? הרי אלה הם בדיוק הרגעים ששר משפטים אמור להתייצב במלוא כובד משקלו נגד הכוונה של ראש הרשות המבצעת להתערב באופן כה בוטה וחסר בושה, ממניעים שקופים כל כך, בכללי המשחק הדמוקרטיים. לשנות את כללי המשחק בעיצומו, לאנוס מוסד ממלכתי כמו נשיאות המדינה, בגלל מניע אישי. קשה לדמיין שר משפטים אחר (אולי חוץ מיעקב נאמן) שהיה מגלה נרפות ורפיסות כזו, בעת הזו. שתיקתה של לבני מביכה ומבישה עוד יותר, בהינתן העובדה שהיא עומדת בראש הסיעה היחידה בקואליציה שהציגה מועמד משלה, ומועמד ראוי ביותר, ח"כ מאיר שטרית.
בהיעדרה של לבני, לקח על עצמו שלשום השר גדעון סער (הליכוד) את הובלת ההתקוממות נגד המהלך של נתניהו. בעבר הלא רחוק, סביר שהיינו שומעים את דן מרידור, בני בגין ומיכאל איתן יוצאים בשצף קצף נגד התרגיל המגעיל. לאחר ששלושתם הועפו מרשימת הליכוד הנוכחית, לקח על עצמו סער סיכון פוליטי לא קטן, כשהעז להרים ראש מול נתניהו. בינתיים, הצטרפו אליו, פומבית, רק חברי הכנסת חיים כץ ומירי רגב, אבל יהיו עוד. ושאלה אחרונה: היכן היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין? מהי עמדתו? אולי הוא יוכל להיכנס לנעלי המבוגר האחראי ולשים קץ לסקנדל?
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
) אמרתי שמריצים בדיחות על אישתו
