כשלונות, כידוע, היו לנו המון (רק מנבחרת הפח אשפה מהעונה שעברה אפשר להכין הרכב. כמו כן, וולינגטון דה אוליביירה).
מה שכן, הרהרתי במוצלחים שהיו לנו והגעתי למסקנה שדווקא הם הפכו לציוני דרך משמעותיים מאוד בהיסטוריה המודרנית שלנו.
אי לכך ובהתאם לזאת, קבלו את הדירוג שלי.
לא נכנסו למרות (או בגלל) תרומתם הצנועהדה רידר, פצ'אלקה, ביסקוט, קנדה
מקום 7פיינסטיל (חלון ההעברות של 04/05)
תרומה מכרעת להישארות בליגה. עקיצה מעולה ממכבי (ודחפנו להם את מרקש). שחקן בכיר בנבחרת שעשתה מונדיאל. עזר להחזיר את הגביע ב-05/06. לא רוצה לדבר על הקדנציה השנייה שלו פה.
מקום 6טלקיסקי וטופוזאקוב (חלון ההעברות של 07/08)
השאירו אותנו בליגה. דרבים, בית"ר. קלאסה. שניהם אגדה, אבל לא דורגו יותר גבוה כי לא הביאו תואר וכי היתה להם קצת נסיגה ביכולת בעונה שאחרי.
מקום 5עידן טל וגאבור מרטון (חלון ההעברות של 98/99)
קודם כל, ההתרגשות שלפני עידן האינטרנט של לפתוח עיתון בשש בבוקר ולגלות את עידן טל מרוח על השער לובש מדי הפועל והכותרת "עידן חדש". היו פה רק חצי עונה, אבל הפכו עונה בינונית לתואר ראשון אחרי 12 שנה (פלוס, כמובן, נצחונות בליגה על מכבי ובית"ר).
מקום 4איליה יבוריאן (חלון ההעברות של 05/06)
סקורר, חצי עונה מעולה, גביע. יצחק שום תמות.
מקום 3סבסטיאן סימרוטיץ' (חלון ההעברות של 97/98)
נוטים להסתכל על סימרוטיץ' כפספוס בעיקר כי הפוטנציאל שלו היה אדיר אבל יש הרגשה שהוא לא מימש אותו. ובכל זאת: אליפות שרוכים, גביע, דאבל (למרות שנפצע בשליש האחרון של העונה).
ולמקום השני והראשון...
מקום 2דניס אונישנקו (חלון ההעברות של 99/00)
אחד ממקרי העוול הכי גדולים שעשו פה לשחקן, בעיקר בגלל מולי שפירא שכל הזמן קרא לו בגל"צ "גברת אונישנקה" וזה נדבק לכל צוות "עושים ספורט". ילד שהגיע לפה בגיל 20 (חוץ מאפק, צעיר יותר מכל "תינוקות קשטן"), חיזק את הקישור האחורי שנחלש באמצע עונת הדאבל, הצטיין במשחקים נגד חיפה (ליגה וחצי גמר) ובגמר, עשה קמפיין מדהים בגביע אופ"א ב-01/02. פספוס ענק שלא נשאר פה הרבה שנים, בגלל שפשוט נגמר לו החוזה.
מקום 1שלום תקוה (עונת 95/96)
נראה לי שלא צריך לנמק.