JustZiv כתב:
segev כתב:
מסכים עם ZINK. בני יהודה לא ניסתה לנצח את המשחק ההוא.
פרט לרן קדוש הקדוש, אף שחקן לא 'נלחם' מעבר למצופה. חיפה של אז הייתה קבוצה חלשה ללא אף חלוץ אימתני שבקושי ניצחה את בית"ר שבוע קודם בקריית אליעזר.
ועל אף זאת, בני יהודה תיזכר לעד כקבוצה ספורטיבית בגין אותו משחק ולמרות השנאה אליהם ובעיקר אל האוהדים שלהם, יהיה עצוב אם הם ירדו.
היה להם סתם אחד בשם שלומי ארבייטמן שסיים עם 28 גולים.
אם הוא לא היה ״חלוץ אימתני״ אז אני לא יודע מה זה חלוץ.
ידעתי שמישהו ירשום את זה, חשבתי לרשום עוד קודם שארבייטמן בלוף.
היה להם גם את דבאלשווילי, אז מה? ("דבאלשווילי... ושוב קדוש הודף!!")
העובדה היא שמי שבסופס של דבר שם את גול השיוויון לחיפה הוא הבלם שלהם, טישיירה, אומרת הכל.
מאותו גול, לחלוצים האימתניים של מכבי חיפה היה 25 דקות (כולל תוספת זמן 6 דקות) להבקיע גול אחד מסכן, ועובדה שהם לא עשו זאת.
אותם חלוצים אימתניים גם סיימו באותה עונה את שלב הבתים עם 0 שערים ו-0 נקודות, כשהשיא היה במשחק בר"ג נגד נערים ב' של בורדו שבאו ללא שום חשק וניצחו 1-0. אני אומר במשך עשור כבר שיעקב שחר, פרט לחכך שהרס לנו את הכדורגל, הוא מנהל עלוב ובנאדם נלוז. שגעון הגדלות שלו גרם לו לא להביא אף רכש בינואר, לאחר שראה איזה חלש שיחקה מכבי חיפה באירופה. אנחנו, לעומת זאת, הבאנו את דניאל דה רידר שכבש את השער הכי חשוב באותה עונה (פרט לכמובן שער האליפות) מול בני יהודה. כן, אותה בני יהודה. במידה ויעקב שחר, הקדוש המעונה בתקשורת, היה מביא חלוץ מסכן אחד, ודאי היה לוקח אליפות ועולה שנה שנייה ברציפות לליגת האלופות ומקבע את מכבי חיפה כאימפריה. אבל היה חשוב לו להראות שהוא גבר, לא מוציא הרבה כסף.
בקיצור, זה לא שבני יהודה נלחמו מעבר לרגיל, הם פשוט שיחקו את המשחק שלהם, ומכבי חיפה לא ידעה לקחת.