פורום השדים האדומים

אני תוהה בזמן האחרון עם עצמי בצפייה כאן בפורום, משיחות עם אוהדים אחרים, ומהיכולת של הקבוצה בשנתיים האחרונות.
איזה ציפיות יש לנו כאוהדים מהפועל תל אביב, מה הכיף בלהיות אוהד הפועל תל אביב? או אוהד של קבוצת כדורגל בארץ בכלל?
הצהרות כמו שצריך לבוא רוכש שמעמיד תקציב של 40-50 מליון ש"ח בשנה, ושחקנים שהם "לא ברמה של קבוצה כמו הפועל" גורמת לי לחשוב.
האם הכיף הוא לזכות באליפות כל שנה? האם המהות של הפועל זה להיות בכלל אחת מ4 הגדולות? אני מתכוון, האם זה מה שיעשה אותנו כאוהדים מאושרים ונהנים מלראות את הקבוצה שלנו?
האם להגיע לבתים באירופה כל שנה כדי שנוכל לקנות כרטיס למשחקים מול קבוצות ברמה קצת יותר גבוהה?
להביא את השחקנים הכי טובים בליגה? או אולי לראות שחקנים צעירים מתגלים בקבוצה שלנו? לראות איזה זר לא מוכר פורח.

אני חושב שבשבילי הכיף הוא לראות את הקבוצה שאני אוהב שתהיה אווירה טובה וניהול נכון ומה זה משנה אם פעם בעשר שנים ניקח אליפות? אולי זה אפילו עושה את זה מתוק יותר.
אני רוצה להגיע לבלומפילד לתצוגת עידוד לשבת עם האנשים שאני מכיר בשורה שאני אוהב ולצפות בקבוצה כיפית ועל הזין מכבי ועל הזין חיפה ובית"ר ועל הזין תואר.

האם קבוצה עם תקציב ריאלי, בריא ולא אסטרונומי שיש סיכוי הרבה יותר גבוהה להפסיד ממנו, או משפט שהרבה אנשים אוהבים להגיד בזמן האחרון "הפכנו לקבוצה בינונית" מה כל כך רע בלהיות קבוצה בינונית אבל קבוצה שכיף לראות אותה
ומספקת הנאה לכל אוהד.

אלה השאלות שלי בגדול.
מה הכיף בשבילך כאוהד הפועל? ומה הציפיות שלך מהקבוצה?

בספורט תחרותי צריך להיות הצלחות.

אשכול קריטי.
כי לא מדברים על זה בצורה זו או אחרת בכל אשכול בפורום.

בשביל קבוצה שמשחקת יפה אתה צריך שחקנים טובים ומאמן טוב
בשביל שחקנים ומאמן כאלה אתה צריך כסף, בכדורגל המודרני של היום לפחות.
ברור שכיף לבוא לעודד ולהנות מתצוגת עידוד, אבל השלוש נקודות בסוף זה מה שבאמת גורם לחיוך אחרי המשחק.

רק שזה לא יהפוך לעוד אשכול של "בואו נסיים כמה עונות מקום 7, זה יעשה טוב להפועל"

השאלה אם אתה צריך קבוצה שמשחקת יפה בשביל להנות ממנה? ברור שזה כיף שהקבוצה דורסת ומשחקת הכי טוב שאפשר אבל לדעתי זו לא הסיבה העיקרית שבגללה כיף לאהוד קבוצה.
תראה את קבוצת הכדורסל שלנו. איזה כיף לראות אותה ואין שם את השחקנים הכי טובים ואין שם את המאמן הכי טוב היא עם תקציב נמוך (יחסית) והיא לא תמיד מספקת את התוצאות הכי טובות.
למה אנחנו צריכים רוכש מקביל למיץ' גולדהאר בשביל להנות מהקבוצה שלנו?

לכל אלה שמפריע להם נושא האשכול או שהוא לא "קריטי" מספיק בשבילם. זה מאוד פשוט, לא להכנס אליו פשוט. יש פה הרבה אשכולות שלא מעניינים לי תתחת ואני לא נכנס בשביל לרשום שזה לא מעניין אותי.
יש פה מספיק אשכולות בשביל לספק אתכם, תתקדמו.

כן אני צריך קבוצה שמשחקת יפה בשביל להנות ממנה, אחרת ממה אני אמור להנות בדיוק
לא חייב גולדהאר, אבל אחד שיעמיד תקציב של 50 מיליון כל עונה, מינימום 40 מיליון.

בשבילי כל רגע שהפועל תל אביב קיימת ומשחקת זה רגע מרגש.
לא משנה אם זה בליגת העל אם זה יהיה בלאומית או בליגה ב'. הפועל זה הפועל. והכדורסל רק הוכיח את זה שעצם הקיום יותר חשוב מהכל
להיות אוהד בשבילי זה להתרגש שהשחקנים עולים עם החולצה האדומה על הדשא והשופט שורק לפתיחה.
ברור שתמיד אני רוצה שהקבוצה תגיע הכי גבוהה ותנצח בכל משחק, וההצלחות ותארים זה הדבר הכי כיף שיש.
לא יודע כמה עוד רגעים מרגשים יהיו לי בכלל בחיים כמו ב15.5.10
בגלל זה אני לפעמים מתעצבן על האוהדים שקופצים ושרים שאתה בפיגור 4 ומשחק חרא כמו בסכנין אבל גם יכול להבין אותם.
כי כשאני במגרש זה או לחטוף התקף לב מעצבים על הקבוצה/מאמן/שופט או לעמוד לקפוץ ולשיר על כל רגע שיש לך את הזכות, להיות שם מאחורה גם ברגעים הכי קשים.

שאני אהנה במגרש, אהנה מהקבוצה. אהנה מהקהל, אהנה מהשירים ואהנה מהאווירה. שהקבוצה תייצג מה שאני מאמין בו, לפחות מבחינה ספורטיבית.

אני רוצה להתעצבן על הרכש שהגיע כטעות חד פעמית של מאמן, לא כתוצאה מכך שלא שולמו משכורות, להתעצבן על השופט כי לפעמים הוא איתך ולפעמים הוא נגדך, לא בגלל שזה קורה באופן קבוע כל שבוע.
ולשנוא את מכבי כי הם יהירים, שחצנים, צהובים ו... טוב.... מכבי. ולעשות צחוקים עם חברים אוהד מכבי בין אם הפסדנו או ניצחנו בדרבי. וכל זה לא בגלל שיש להם איזה מיליארדר שמסדר ומקמבן כל מה שלא מגיע להם,
בזמן שכל דבר בקבוצה שלי מאבד מעצמו משבוע לשבוע.

אני ממש מקווה שאני אחזור להנות במגרש, ואנחנו נהיה קבוצה שיהיה לי ביטחון בה. שאדע שהגלל מסתובב לו פעם אחר פעם... אני ממש לא בטוח בזה כפי שהייתי פעם.

מבחינתי המטרה המקצועית הכי חשובה היא להגיע לאופא כל עונה ולהנות מכדורגל בשלב בתים

בשבילי להיות אוהד הפועל זה אומר להיות שונה מכולם,זה להיות חלק ממשהו עצום ומרגש שכולם שונאים אותו.
למרות שהדבר הזה מקצר לנו את החיים בכל משחק בכמה דקות,ברגע שאני אפסיק לשמוח כל כך מגולים,או אפסיק להתעצבן מכל טעות שיפוט קטנה או משער שאנחנו סופגים,אלך לפסיכולוג.

אפשר גם לאהוד את הפועל ר״ג ואז כשזוכים בגביע פעם בעשור, האושר הוא מטורף!!!

אי אפשר, זה בדיוק העניין. אי אפשר משהו אחר.

אהבתי את הפועל גם בטוב וגם ברע.
בליגה א' אם צריך שמחים בנצחון ושונאים את מכבי. השינאה לשמון מסריחי היא לא רעה היא אהבה גדולה לרעיון שנצחון הוא חשוב אבל לא בכל מחיר. לא בשוחד ולא ברמאות ולא בלרכוש כל שחקן שיש באופק כי "הוא יותר טוב". פעם זה היה ברור. למרבה צער לאחר העונה הנהדרת של גוטמן הדבל וזאת שאחריה? היה ברור שהמחלה שלחה אלינו גרורותיה. גרשנו את טביב לא כי לא הביא נצחונות. אלא כי לא היה בן אדם. חיים רמון אינו מנהל טוב (גם הוא יודה בזה) אבל בא להציל אותנו מידי טביב ורבים פה גומלים לו רעה תחת טובה. הרצון הזה שיבוא אלינו שייך סעודי ויזרוק כסף? אני מאד מקווה שלא תקרה. בשנתיים האחרונות היה פה תקציב מופרע בגלל התחרות עם השייך הסעודי וכשלונות בעיקר בגלל שכאן וביציע הגיעה המכביזם המתועב. יכול להיות שנעבור בכדורגל את אשר עברנו בכדורסל. בגילי? יש לי גם חברי נפש שהם צהובים קורה. אחד? שהולך ליד אליהו כבר ארבעים שנה ויציע 11 כמעט כל משחק?אמר לי אני מקנא במשחקים של הפועל בכדורסל.
אני מאד מקווה שנגיע לאירופה השנה רק במסיבה אחת וזה שייה קצת כסף לרמון לצאת מהתחיבויות שלו. מקווה שיפסיקו לרכוש כאן כל מיני שחקנים בלי גבול. ואם דמרי וגילי יצטרכו ללכת נברך אותם בברכת הדרך ונמשיך לשיר "איך אפשר כל כך לאהוב אותך הפועל תל אביב" ואם בפליאוף התחתון? שיהיה . רק לא הטירוף הזה שקרה כאן בשנתיים האחרונות. מי שלא טוב לו? מוזמן אחר כבוד לעבור ליציע 11 ו12. יש שם עוד מקום.

להיות אוהד הפועל, זה אומר שאני אוהד את קבוצת הכדורגל הפועל ת"א. נדבקתי בזה משפחתית מאבא וזה בא מתוך מסורת במשפחה ולא מתוך שום אידיאולוגיה אחרת(פלצנית יותר או פחות).
הציפיות שלי הן להצליח בכל עונה מבחינת הישגים ומבחינה של להעמיד את הקבוצה הכי חזקה שאפשר. בטח כשאני מודע למי זאת הפועל ת"א מבחינת סדר גודל כמועדון בארץ(כאילו מודעים פה לזה שיש הבדל בנינו לנניח הפועל טבריה או גם מכמבי נתניה?)
אם הקבוצה תהיה גרועה, בינונית או בליגה א' זה לא יעמיד את אהדתי לשום מבחן בשום מצב, אבל מצד שני, זה ממש לא אומר שאני מסופק בזה כאוהד הקבוצה(ג'יזס קרייסט).

1+

הציפיות שלי והשאיפות שלי ממועדון גדול כמו הפועל זה להיות הכי טובים שיש בכל עונה.
ואם זה לא קורה לפחות ב-9 פעמים מתוך 10, זה לא אומר שצריך להיכנס למרה שחורה, אבל גם לא צריך להתענג על כל מיני רומנטיקות ולנסות לשכנע את עצמנו שתארים זה שולי, בוודאי כשמדברים על מועדון בסדר גודל כזה.
כמו שאוהד של פאו תמיד יאהב את הקבוצה שלו, אבל יתבאס כל שנה שאולימפיאקוס לוקחת אליפות, וישאף שלמועדון שלו יהיה יותר כסף, יביא שחקנים טובים יותר, יבנה קבוצה טובה יותר וישבור את ההגמוניה הזאת של היריבה.
ולא לקבל בחיים מצב שהמועדון הגדול שלו לא מתמודד על האליפות, לא לוקח אליפויות, וזה כאילו בסדר כי זה לא העיקר כביכול.
או לא להגיד אחרי אליפות אחת ב-10 שנים, שהיה עשור סבבה כי הצלחנו באירופה ובמפעל הגביע.

מה הציפיות שלי מהפועל? יונטייד תא

תתאבד כבר

+2

פרפקט..

בנוסף לעיל גם אומר ללכת לבלומפילד עם החברים שלי ולפגוש עוד אחרים, 500 או 15,000 ממש לא משנה

הפועל "תנועת נוער" תל אביב.
הכל טוב הכל יפה, ויש לנו סבלנות.
הלו, זה המועדון השני בגודלו כדורגל וכדורסל ישראלי, יש גבול.

אני באמת לא מבין את ההתלהבות מ15.5.2010.
אני הרבה יותר התלהבתי כשרק בזכות הקהל הפועל חזרה מפיגור 3-0 נגד אשדוד במחצית לתיקו 3-3 הירואייי!!!111

לפעמים יש הצלחות והפסדים אבל קבוצה לא מחליפים...

אני חולה על הסאחיות הזו שאנשים חולים בה פה.
כמובן שכולם רוצים תארים. אם אחד לא יחליף תואר בתיקו הרואי באשדוד למרות הציניות המבריקה.
אבל בסופו של דבר הכל ענין של כסף. ולא משנה כמה "גדולה" הפועל ת"א, בלי כסף היא נבדלת משאר קבוצות הליגה רק בקהל. אבל הסאחים פה כבר קבעו שהקהל שלנו לא שונה מכל קהל אחר, אז מה נשאר לנו.
הדבר היחיד שאנחנו יכולים לקוות לו זה שנעשה הכי טוב שאפשר במסגרת האמצעים. גם אם זה אומר שאליפות לא נקח.

וכל מי שמעדיף להתעלם מכך שיש קשר הדוק בין (הרוב המכריע של) האנשים שבחרו או אולצו לאהוד הפועל, ותפיסות העולם שלהם, זו כמובן זכותו.

הפועל היא אש תמיד.
כשהיא מצליחה אז האש גדלה, וכשהיא פחות מצליחה, אז האש פחות גדולה. יש עוד גורמים כמו האם יש לקבוצה נשמה, אבל זה הפרמטר העיקרי.