פורום השדים האדומים

זה יותר להורים שביניכם.
אני מניח שקשה לענות על זה בלי שיש לך ילד.
ואין לי מושג מה ההתנהגות ה"נכונה", למרות שזה מטריד אותי כבר יומיים.

אז ככה,
תור בחנות.
אשה זקנה (70+) עומדת ומשלמת. מאחוריה הבת שלה. תסמונת דאון, נראית קשה. בת, נגיד, 40-50.
עובר לידם אבא עם ילד קטן, בן ארבע חמש.
הבת דופקת לילד בעיטה. אמיתית, לא בקטנה.
מה התגובה ה"מוסרית"? ה"נכונה"?
אתה לא יכול לעבור על זה בשקט, זה לא סתם קללה או משהו. וגם לטובת הילד, אתה לא תתעלם ותרגום לו להרגיש שאתה לא לצידו, גם אם תסביר לו אחר כך למה זה שונה הפעם.
אני מניח שבארץ הבת אולי הייתה חוטפת סטירה. כאן האבא פשוט צרח על האמא שעה. מבין אותו לגמרי, בטוח שהייתי עושה לפחות את זה אם לא יותר גרוע.
מצד שני, האמא מסכנה, אוכלת את החרא הזה כל החיים. וגם הבת, סוג של "לא אשמה".
מה לעזאזל התגובה ה"נכונה"?

אתה מכיר את התמונה עם הויכוחים באינטרנט?
אז פה זה אשכרה תרתי משמע.

אין מה לעשות.

פשוט לוקח את הילד משם וחוזר אחרי רבע שעה לקנות את מה שרציתי.
לצעוק על האמא זה לעשות לה עוד רע בלב
לצעוק על הבת שלה זה מטומטם, בטח ובטח להגיב לה באופן פיזי

יוצא החוצה, מרגיע את הילד, אומר לו שהיא לא התכוונה ויש לה בעיה, חוזר כשהבנות יוצאות ועושה את מה שאני צריך.
לא חושב שהילד יבין מזה ש"אני לא לצידו".

מה יוצא? מינוס חמש בחוץ.
וברצינות, אתם כנראה צודקים, אם כי easier said than done.

מזכיר לי דילמה מהשירות לאומי.
עבדתי עם ילדים "רגילים" וגם עם ילדים עם תסמונת דאון ואוטיזם.

היה מאוד קשה להסביר לילדים בני 4-6 למה X לא מבין מה הם רוצים או מחליט באמצע משחק כדורגל שהוא לוקח את הכדור ולא מוכן להחזיר.
לצד הרגעים הקשים האלו, היה מספק כל כך לראות אותם כן משלבים את הילדים עם התסמונת/אוטיזם ומתחברים איתם. כדורגל למשל, חיבר את כולם.

לפני שבוע ביקרתי אותם, הדרישה הראשונה של א', ילד מדהים עם תסומנת דאון, הייתה "תשחק איתי כדורגל".

עם כל ההבנה, אם אני עם הילד שלי וזה קורה, אין שום מצב שאני לא מגיב בכלל באופן אוטומאטי.
אני מניח שאני מחבק את הילד, נותן בהן מבט נוזף וזורק איזה מילה.

לא ראוי לצעוק על האמא, היא מסכנה מהמצב
ללכת משם ולהסביר לילד שהמכה היתה בלי כוונה או שזו היתה מכה בכוונה כי היא אשה לא בריאה וכו'

למה נראה לך שזה יעשה לילד טוב לראות את אבא שלו צורח על מישהי, בריאה או חולה?

מחבק את הילד, לוקח אותו הצידה וזהו. יש תגובות שהןן מגוננות ואינסטנקטיביות שעד שזה לא קורה לך אתה לא יודע איך תגיב

השאלה היא לא מה האינסטיקנט החייתי שלנו יעשה, אלא מה היינו רוצים לעשות.
ועכשיו כל אחד עם יכולת האיפוק שלו.

חוזר לשיראל ונותן לאמריקאים לטפל בבעיות שלהם.

באמריקה בערך חצי מהאנשים הם "פרו לייף" (מתנגדים להפלות מסיבות דתיות), מה שאומר שהם לא בודקים ולא מבצעים הפלות במקרה של פגיעות שאפשר לאתר כבר בהריון, לכן הכמות של בעלי תסמונות דאון שם היא הגבוהה בעולם המערבי.
רק על זה מגיע להורים שיצעקו עליהם.

לא יודע עד כמה הבדיקות האלו היו טובות או מספיק נפוצות לפני 50 שנה.

לצעוק על האמא ?
בלי קשר לזה אם זה יעזור או לא, זה מגעיל ..