|
מתוך "הארץ", היום:
אמש כינס חיים רמון מספר אנשי תקשורת וסגר אחריהם את הדלת. תוכן הדברים שיאמר, התנה, יפורסם רק לאחר חצות. מי שהטיף בתחילה לשקיפות, מבקש עתה לשלוט על מקורות המידע. מי שנקרא על ידי עמותת האוהדים ובעלי אחוזים נוספים לספק הסברים, הגיף בתגובה את התריסים. באופן לא מפתיע, נעשה חשוך.
בדבריו על טעויות שנעשו בבניית הסגל, מפנה רמון את תשומת הלב למקום לא נכון, אך נוח מבחינתו. אין לטעות - הסוגיה הבוערת ביותר בהפועל תל אביב אינה היכולת על כר הדשא, אלא עתידה כמועדון. האכזבה מרן בן שמעון, הפער העצום מהצמרת, חולשתו המפתיעה של הסגל - הם רק מה שהעין רואה, סימפטום ולא מקור הבעיה. העניין אינו מה שקורה בשבת, אלא בשאר ימות השבוע. ככל שתיאורו את 18 החודשים האחרונים קודר יותר, כך מתחזקת התחושה שהוא מבקש להסיר מעליו אחריות. ממלותיו מצטייר מצב כמעט חסר אונים, במסגרתו אחרים (הכל במעומעם, כן?) מתעקשים לחלום בגדול, בעוד הוא, האוהד טוב הלב, מתריע אך משתכנע, מזהיר אך מבצע. נו, טוב.
הפסיביות שגילה, לדבריו, לא גרה כאן יותר. מעתה יעשו הדברים בדרכו שלו. כאן בדיוק הבעיה. רמון מצהיר כי אין לו את היכולות הכלכליות הנחוצות מחד, ומציב עצמו במקום הדורש בדיוק את זה מאידך. לא מדובר בתקדים - כך בדיוק מתנהל המועדון במרבית תקופת הבעלות הפרטית, שתחילתה בשנת 1997. יענקל'ה שחר מחזיק את מכבי חיפה כבר קרוב ל-25 שנה, מכבי תל אביב מצאה את הבעלים מושלם, איזי שרצקי משקיע הון בקרית שמונה ואלונה ברקת מפריחה את באר שבע. הפועל תל אביב, מנגד, פרוטה לשברירי אחוזים ונסמכת על בטוחות ממספר גורמים, בבחינת נתמכת סעד. אם תרצה לצרף שחקן בגיל נוער, תעשה זאת בעזרת תרומות.
כיצד ניתן להסביר שלמעלה מעשור מנהלים את הפועל תל אביב אנשים שמתהדרים בדאגה לביטחונה, בעוד שבפועל הוא רק מתערער. מועדון עם בסיס יציב של אלפי מנויים ראוי לדרך אחרת, לבעלים שתהיה לו היכולת לדאוג לו. על רמון לפעול יומם וליל למכירת המועדון לאחד. יש שחושבים שעדיין ניתן להסביר את העובדה שזה לא קרה במשפט כמו "לא מצאנו מישהו", אך כמו בהרבה מקרה אחרים, גם כאן יעניק הזמן פרספקטיבה שונה לעניין. בשלב מסוים, אם הקבוצה עדיין תהיה תחת שליטתו, לא יהיה מנוס מלתהות על טיב החיפושים. לא נדרש מרמון להנחית חללית על השמש, אלא למצוא רוכש לאחת הקבוצות הגדולות בליגה בה מודל שכזה הוא מזמן בגדר נורמה. אם לא ימצא, ובכוונות המועדון לחיות על הכנסותיו הטבעיות בלבד, אין בו צורך כמתווך.
בתוך חצי שנה בלבד, קבוצה שנבנתה בתקציב גבוה ומגובה בערבויות הפכה לבזאר שמצהיר על מכירת חיסול. על גבו של איתי שכטר כבר לא מופיעה הספרה 9, אלא שלט עם הכיתוב "למכירה: מיליון וחצי יורו". רמון, לדבריו, שומר לעצמו את הזכות למכור עוד החורף את מי שרק בקיץ חתם על חוזה לחמש שנים, ומומן בחלקו על ידי העלאת מחיר המינוי. זה נולד בחטא, הוא אומר, ובשל לחץ שהופעל עליו. אמרו לו שיהיה בסדר, אז עכשיו הוא יבוא נקי, יגיד שדווקא לא יהיה בסדר. הם עבדו עליו, אבל הוא לא יעבוד על האוהדים - הוא כבר ישאיר להם לגלות בעצמם כמה רע זה הולך להיות.
_________________
אין תבונה ואין עצה כנגד סוס רע
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
