פורום השדים האדומים

טוב אז אני בבית כרגע, יצאנו גם השבוע. היה שבוע קשה מאוד, ישנו בשטח כל השבוע וזה חרא. אני חושב שהמצב טיפה השתפר, בעיקר שחזרנו מהשטח לבסיס.

אין מה לעשות זאת ההתחלה.
גם לי היה קשה השבועות שטח והבאסה לישון בחוץ באוהל סיירים או סתם להישען על הווסט ולהרדם אבל זה בסופו של דבר כל הכיף.
החברים וכל הצחוקים שיש זה דברים שתזכור.
לא שווה לזכור את הדף ששידכת בצהריים או הקפה שהכנת לאלוף שהוא הגיע בבוקר.
שווה לזכור את המקלחת אחרי שבוע בלי או את המבול שירד עליך במסע ואתה ממשיך כאילו כלום.
באמת שעכשיו אנחנו נהנים מהשבועות האלה ויודעים שיהיה כיף למרות הסבל של לישון בקור הזה.
החודש הראשון תמיד קשה אין מה לעשות אבל אחריו אתה אומר לעצמך מזל שאני פה עם אנשים שישארו איתך עוד הרבה זמן.

תיקח הכל כחוויה לא כעושים לי דווקא ומריצים אותנו סתם וכו'.
אני לדוגמא הדבר ששבר אותי נגיד בשבוע שדאות זה היה ההקפצה הראשונה בלילה שהיינו צריכים לפרק תאוהלים לשים את כל הציוד ולהתחיל ללכת ואז הגעת למקום הקמת הכל מחדש והלכת לישון.
ואז שקמת בבוקר ראית שהלכת בדיוק שלוש מטר ימינה אבל בשביל זה עשית סיבוב של חצי שעה.
פעם ראשונה שבר רצח פעם שניה עצבן ובפעם השלישית כבר צחקנו ועשינו את הכל יותר מהר וטוב כי לקחנו את זה בתור משימה ולא בתור משהו שדופקים אותנו.

באמת שמשבועות שטח יש הכי הרבה חוויות.
אני אישית חוזר בראשון לשטח לשבועיים רצוף אבל וואלה אני מחכה לזה אחי.

אל תרד לג'וב.
שבת שלום ובהצלחה!

אחי תדבר עם המפקד האישי שלך על זה.
אני מדבר ברצינות גם אני התגייסתי לפני כמה זמן לקרבי והיה קשה שלשות ח' צעקות וכו',
עשיתי שיחה עם המפקד האישי שלי, ומאז החיים דבש.

מזתומרת? מה קרה מאז?

כל מילה.
עידן אתה לא מתאר לעצמך כמה זה משפיל, האמת שליפול על אלוף (ובהנחה שהוא לא איזה פוץ) זה עוד המקרה הטוב, ליפול על נגד שמשחק אותה נאצי, כמו שקרה לי, והוא סה"כ איזה אפס שנשאר בקבע הרבה שנים, ובזכות זה גם יש לו קשרים מפה ועד הודעה חדשה, זה הכי באסה. יותר שפל מדרגה מזה בצה"ל אני לא חושב שיש חוץ מאולי עובדי רס"ר למיניהם..
אל תחתור ללרדת לג'וב, ובכלל- הכיוון של הקריה, שכח מזה. זה סתם גועל נפש, אתה לא רוצה את זה, שמע לאחד עם ניסיון(הייתי שם רק בשנה האחרונה של השרות אבל זה הספיק).
יודע כמה זה נראה לך ורוד מהצד, גם אצלי זה היה נראה ככה, אבל זאת ממש לא המציאות.
עדיף לך להעביר את השרות כמה שיותר רחוק מהבית, לצבור הרבה חוויות, הזמן יטוס לך אתה תראה. שירות קל"ב זה זוועת עולם.

התחילו להיות יותר רגועים פחות לצעוק,
נתנו יותר זמנים, במדסים-אימונים וכו' אם מישהו היה טוב נותנים מילה טובה..
החיים דבש זה הגזמה אבל באמת שנהיה יותר רגוע מאז..

העם הכי מטומטם אוור.

3 שנים של סבל = לצבור חוויות.
שיחדש.

זאת הכנה טובה לחיים שלמים של לאכול חרא בלי להתלונן.

כבר כתבתי כך במעלה האשכול יא חמור קופץ בראש.

אמאשך

אני גם בתור שריונר אכלתי חרא מפה עד לתאילנד
בין אם זה הטירונות והצמפ בשיזפון, אימון חורף, קו טנקים בעזה וגם קווי חיר שאין לנו סדכ אז אנחנו טוחנים
זה מלא חוויות וצחוקים ותמיד שיש משהו מבאס אז אנחנו אומרים שאחרי זה זה יהיה מורק
קרבי זה חוויה מאוד מיוחדת לא ממליץ לאף אחד לוותר עליה. וגם שאתה בפלוגה סדירה ונהיה פזמניק אז מקילים איתך ואתה יכול להיכנס מפל״ג וכו׳ ואז לקבל תש
לשריונרים- אני למשל עכשיו תותחן ד׳ הגעתי למנוחה ולנחלה

היה לנו קורס עזרה ראשונה ביומיים האחרונים.. ואני שוקל לצאת לקורס חובשים איך אני עושה את זה ומגדיל את הסיכויים לצאת? מה אתם יכולים לספר על הקורס?

לא קורס קל, אבל אם משקיעים גם האנשים הכי טיפשים עוברים אותו.אתה נפרד מהחברים שלך לחודשיים-שלושה בזמן שהם ממשיכים בטירונות. אחרי זה עושים לך השלמה מהירה לרובאי. סה"כ בחיים לא פגשתי מישהו שהצטער שהוא חובש. תדבר עם המפקדים שלך מעכשיו ותגיד שאתה מאוד מתעניין בזה.
ויצא לי לפגוש אנשים שבסוף הקורס שלחו אותם למקומות אחרים במקום להחזיר אותם לגדוד (סוג של דילים בין היחידות בצה"ל על כוח אדם, בכל קורס חובשים קרבי כמעט יש הקצאות כאלה).

אם אתה יוצא בטירונות לחובשים אתה נשאר חובש בשבטה ללא תקן לוחם עם חמשושים וסגירה אחת לכמה שבועות.
תחכה להגיע לוותיקה ואז תצא לחובשים, ככה יהיה לך חיים יותר קלים בוותיקה עצמה וגם תשאר לוחם.