פורום השדים האדומים

אז בסוף התגייסתי לקרבי, תותחנים ואני ממש לא מרוצה פה, ביומיים האחרונים ממש סבלתי, אין לי מושג מה כדאי לעשות, זה ישתפר בהמשך? או שכדאי לרדת לג׳וב ואיך אני יורד בכלל?

אחי זה טירונות זה מלא חרא והנפצות
וגם עכשיו התחיל החורף תנסה עוד קצת ההתחלה תמיד שוברת
זאת המטרה של טירונות קרבית. אחרי שתתרגל למערכת יהיה יותר טוב

רק תזכור, עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן, כל יום מסריח שעבר נמצא כבר מאחורייך ולא יחזור.
אולי יהיו עוד כאלה דומים, אבל גם יעברו

+



אחי יהיו לך עוד ימים קשים, אפילו ימים של בכי, אבל בסוף בסוף תבין שהכל היה חוויה.
כל הדברים האלו מחשלים אותך, אחרי כל זה, הרבה דברים כבר יהיו קטנים עלייך.

גם אני התגייסתי לתותחנים ונשברתי מהר מאוד, ורציתי לצאת בהתחלה, ולבסוף יצאתי לאחר חודשיים לקורס חובשים (לצערי לא הצלחתי לסיים אותו בהצלחה), ומצאתי את עצמי בתפקיד לא להיט עושה שבוע-שבוע.
עד היום כשאני חושב על זה אני לא מאמין איך הצלחתי להתגלגל ככה כי בתכל'ס הייתי אמור להזרק לאיזה בסיס בצפון להיות עובד רס"ר או משהו אחר שסובלים ממנו
מה שאני אומר - זה לא בושה לצאת, תנסה לתת עוד קצת, ותצא לפחות בעוד חודש וחצי כשיהיו הקצאות לקורס חובשים ולקורס קשר
ותחשוב על זה שאם תצא נניח לאחד הקורס תוכל, אם תצטיין, להגיש מועמדות להישאר, בתפקיד הדרכה או עזר
ואם עברת את הקורס בהצלחה ואתה לא מעוניין להשאר בבסיס ההדרכה, אז אתה לא תחזור להיות בהכשרה ללוחם, אלא תהיה על תקן תומך, באחד מבסיסי תותחנים.

כל יום שעובר ניהיה קל יותר.
זה אולי ישמע לך קלישאה אבל זה באמת עניין של כמה חודשים להתרגל למערכת הצבאית,אחר כך הכל הרבה יותר קל.
אל תישבר אחי.
כרגע אל תחשוב על אופציות אחרות כי מחשבה יוצרת מציאות(מניסיון),כרגע תיהיה מרוכז כולך בלעבור את התקופה הקשה.

קטע להגיד שהכל נהיה קל יותר כשסיבת המוות מספר אחת בצהל היא התאבדויות.

לא יודע מה מצבו של עידן אבל זה מעט יומרני לכתוב לו שהכל בסדר והכל יהיה בסדר מבלי לרדת לעומק העניין.

בהצלחה עידן. דבר עם קובסטר בפרטית, הוא המנטור של כולנו

בוא נגיד ככה, אם שם משתמש כמו שלך, עדיף שלא יקשיבו לעצות שלך

לא צריך להיות פסיכולוג בשביל להבין מההודעה הפותחת שלא מדובר בבחור שפיתח בצבא או לפניו נטיות אבדניות...

תשמע הודעות כמו שלך הן שמביאות אסונות.
עידן,אם יש בעיות אתה מוזמן לפנות אליי בפרטי,עברתי תקופה קשה בצבא ויצאתי ממנה,היום אני עוד 10 חודשים משתחרר ונהנה מכל רגע.

אני התחלתי במצב דומה לך, וכמו שאמרו פה יצאתי לקורס חובשים, שם באמת הבנתי מה אני רוצה מעצמי והחלטתי לרדת לג'וב.
היום, כשיש לי עוד קצת פחות משנה לשחרור, אני יכול להגיד שזו הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי בשירות.
אבל יכול להיות שאצלך זה אחרת, אני בן-אדם עצלן, עם בעיות רפואיות רבות ומגוונות שממש לא מתאים לקרבי (תמיד ידעתי את זה אבל הצבא לא).
אם אתה מחליט להישאר בינתיים, קח בחשבון שככל שעובר הזמן יהיה לך יותר קשה לצאת (אלא אם יש לך בעיות רציניות), כי ברגע שאתה עובר הכשרה, הסיכוי שיוותרו עליך הולך וקטן.

בהצלחה, ואם אתה רוצה עצות אתה מוזמן לדבר איתי.

צודק. לדבר על התופעה ולהכיר בה היא הגורם לה, ולא תרבות הטיוח וההשתקה שקיימת במדינה ובצהל בפרט.
ברכותיי, אתה עומד בדרישות להיות דובר צהל הבא

קצת אירוני שאתה מדבר על התאבדויות בצה״ל והניק שלך זה תתאבד כבר

תלחם על מעבר .

אני בטירונות אפס שתיים במחנה שמונים ולא מרוצה אז אם הייתי בתותחנים הייתי נוהל התאבדות

כמה פעמים בטירונות בגולני הייתי עם הכדור בקנה במהלך שמירות ובסוף הייתי עוד רובאי 08
חבר הכי טוב שלי התאבד בצבא ולא היה לי מושג לפני שזה מה שיקרה
מה שאני אומר שזה כל מקרה לגופו וצריך להיזהר מאוד בלהניח שאתם מכירים את האנשים שאתם מיעצים להם.

עידן, אם נהיה כנים, כמה שקשה בהתחלה זה באמת עובר אחרי שמתרגלים למערכת הצבאית. אבל במהלך הדרך יכולים להיות מכשולים לא פשוטים, בעיקר נפשיים (על כל מכשול פיזי בצבא אפשר להתגבר). אם אתה רוצה לנסות להתמודד אז אל תפחד לדבר על הקשיים שלך עם כל מי שיעזור לך (חברים טובים, קב"ן וכולי)
אם אתה מחליט לעזוב, אני לא ממש יודע איך הצבא עובד היום. רק שלא תגיע למקום יותר גרוע. קב"ן תמיד היה פיתרון (אתה לא יכול בלי אמא, מחשבות אובדניות וכולי העיקר לקבל את מה שאתה רוצה)

ובאמת שאל תתרגש מכל הטירונות הזאת, בסה"כ הכל משחק תפקידים שילדים בני 19 עושים על בני 18

אתה צריך להגיע להחלטה עם עצמך מה אתה רוצה.אם אתה להמשיך ולהיות לוחם או שאתה רוצה גוב או שאולי בכלל לצאת מהצבא.
אם הגעת להחלטה שאתה רוצה גוב תתחיל כבר עכשיו בתהליכים כי ככל שעובר הזמן יהיה לך יותר קשה לצאת ולתפקיד טוב.

לא ממש נכון. הניסוח שלך סתם נותן תחושה שאם הוא לא ייצא עכשיו הוא ייתקע לעד כקרבי. תן לזה שבועיים שלושה, תראה איך זה. תתחבר עם האנשים, כי זה הדבר שהכי עוזר לך לעבור את הכל, החברים.
תאמין לי שגם בעוד חודשיים תוכל לצאת בדיוק באותה קלות שיש לך עכשיו.

תרוקן מחסנית באויר וכבר לא תהיה יותר בקרבי.

מה זה לא נולד המניאק שיעצור את הזמן? למה שהבנאדם ישרוף 3 שנים מהחיים שלו בסבל?
מה זה בסוף אתה תבין שזאת חוויה? גם אונס זה חוויה. אין שום סיבה לעבור חוויות שאתה סובל בהן

כרגע החלטתי לנסות להמשיך עוד חודש-חודש וחצי ורק אחר כך להחליט אם להישאר או לא.

החלטה מעולה

כל הכבוד. שיהיה בהצלחה.

אם כל החיים תחווה רק חוויות טובות לא תלמד כלום.
לומדים מהרגעים הקשים בחיים לא מהרגעים הטובים.
ממצבים קשים תמיד יוצא טוב בסופו של דבר.

אז למה אתה לא הולך להדבק באיידס? נכון שההתמודדות עם המחלה תהיה קשה ושאולי תמות ממנה, אבל תמיד יוצא ממצבים כאלה טוב בסופו של דבר.

מדהים כל פעם מחדש כמה פנאטים מיליטנטים/לאומנים יכולים להיות הזויים לא פחות מפנאטים דתיים. להם לפחות יש את התירוץ של דברים לא ידועים. ה"אופטימיות" שלכם לא מבוססת על כלום, נטו על הגישה של "יהיה בסדר". דברים טובים קורים לאנשים ככה סתם, אבל גם הרבה דברים נוראיים קורים ככה סתם. הדרך לאזן מעט בינהם היא ע"י השפעה, לגרום לפחות דברים גרועים לקרות ויותר דברים טובים לקרות. הדבר הכי טוב שיוצא מלאכול חרא זה ללמוד להפסיק לקבל את זה.
אתם תמיד אוהבים להגיד כמה שהצבא מבגר-השיעור הכי טוב שהצבא מלמד זה שאתה היחיד שיכול לדאוג לעצמך ושבשביל שיהיה לך טוב יותר אתה צריך לגרום לזה לקרות. ומי שמבין את השיעור הזה בצורה מספיק ברורה ומספיק מוקדם, מיישם את זה ע"י זה שהוא לא נותן למקום שהורס אותו, כמו צה"ל, להמשיך להרוס אותו.

כל המדינה בנויה על פראיירים שדופקים אותם ומשתינים עליהם והם רק חורקים שיניים ומחכים שיעבור. הצבא הוא חלק חשוב מהאינדוקטרינציה הזו.

במובן הזה הצבא באמת מכין אותך לחיי, הרבה יותר מכל מסגרת אחרת.
כל מי שרוצה להתחשל בפני זה שמשתינים עליו ולהשתפר בלכופף את הראש, הצבא יהיה בשבילו בית ספר יותר טוב מכל אוניברסיטה הכי טובה בעולם.

*לא שאין צדדים נוספים לכל נושא השירות הצבאי, אבל אין ספק שזה דבר שאי אפשר להתעלם ממנו.

זה רק הנתונים הרשמיים. הנתונים האמיתיים הם לפחות מתאבד אחד בממוצע בשבוע, וכנראה יותר קרוב לשניים.