אמש לאחר משחק הכדורסל חזרתי לבית של אח שלי בכפר-שלם.לאחר שיטוט קל באתרים,בפורום ובפייסבוק הרגשתי את הרעב מכרסם בי וחיפשתי מקום לאכול בו.הלכתי לפיצוציה ולאחר שגיליתי שבקושי יש בה וופל ומים מינרלים בטעמים,שאלתי בחור שהיה שם ונראה לי נורמאלי לחלוטין למראית עין,אם הוא מכיר איזו שווארמה באיזור.הוא הפנה אותי לשכונת התקווה אבל ויתרתי כי זה נראה לי רחוק ברגל בעיקר בגלל חוסר ההתמצאות באיזור,למרות שהוא טען שזה קרוב. כשהבין שאני לא מתכוון ללכת ולאחר שסיפרתי לו שאני בא מרחוק,הוא הציע שאבוא אליו ויש לו שם שניצלים שהוא הכין והכל.לא יודע למה,אבל האינטואיציה שלי אמרה לי ללכת איתו למרות שהוא אדם זר לחלוטין,בסביבה לא מוכרת. הגעתי אליו ללא שום חשש,אכלתי בתיאבון רב שניצלים,חומוס,לחם,שתיתי תה ובירה שחורה ובעיקר הוא החל להפתח ולספר לי את הסיפור שלו.את סוף הערב אתם רואים לבד: אני חי ושלם בבית של אח שלי,שבע מארוחה משובחת וגם הסמארטפון אצלי ובארנק לא חסר שקל. היה חשש ברגע שהבנתי את הסיפור שלו,אבל הוא התפוגג מהר מאוד.בשלב מסוים הבנתי שגם למושג ״נרקומן״ יש אמצע וצדדים אפורים,ולא כולם מזריקים וגנבים.ישבתי אצלו בבית שלוש שעות,דיברנו ואכלנו,וחצי השעה האחרונה הוקדשה לסיפור שביקשתי שיעלה על הכתב בראשי פרקים שבזמן הזה ראיתי טלוויזיה ונתתי לו להתרכז.הנה הסיפור שלו:
״אני חיים מחבוב בן 40. ברצוני לספר את הסיפור שלי על מנת לקבל עזרה שבאה לידי ביטוי בעיקר בתמיכה והקשבה. כשהייתי בן 3 ננטשתי ע״י הורי.עברתי פנימיות ומשפחות אומנות,עד שהתגייסתי. התגייסתי למסלול של נערי מקא״מ-מרכז קידום אוכלוסיה מיוחדת. סיימתי בהצטיינות והייתי נהג מקא״מ בבשל״ש-בית ספר לשיריון. סיימתי את השירות ויצאתי לאזרחות עם המון מוטיבציה.בין השאר הוצאתי רישיון למונית,על משאית,עבדתי והשתלבתי יפה מאוד. הזמן חלף והכרתי בחורה בשם אורלי,והיא אם ילדיי. מצאתי את עצמי איתה לאחר חתונה במצבים לא נעימים שהתבטאו בשימוש בסמים מצידה,דבר שמאוד הציק לי ולא ידעתי איך להתמודד עם כך. בחורה מאוד מניפולטיבית שהיתה לה השפעה מאוד חזקה עלי,עד שהתחלתי פשוט להשלים עם המצב. הזמן חלף לו והרגשתי שאני נשאב ביחד איתה לסיטואציה רעה במיוחד. נולדו לנו 3 בנים ובת שהיום נמצאים בפנימיית ״עלומים״ מפני שאין לה מסוגלות הורית. נפלתי עם אשתי במסגרת הנישואין לתהום ענקית ולא ידעתי איך לצאת מכך. אני רוצה לאמר שעברתי ילדות קשה ודברים מאוד לא נעימים בתור ילד ללא אמא ואבא,אבל שרדתי את הכל והתחשלתי כתוצאה מכך. הסמים היכו בי חזק ואני מרגיש מלחמה בלתי פוסקת אל מול כך. אני ממש חסר אונים אל מול הסמים. חשוב לציין:אני לא מזריק (תוספת שלי: אכן נראה בחור במצב פיזי מצוין,אפילו כאחד עם מראה של אחד שטיפה מתאמן,לא הנרקומן הקלאסי שבקושי רואים ורידים וכל הידיים אכולות.) אני לא זרוק,לא הומלס או כל דבר אחר שהדעת לא סובלת וכל כך מרתיע אדם נורמטיבי. להיפך: נכון שנגעתי בסמים ויש לי מעידות,אבל אני זועק: הצילו! ואני מאוד מפחד לאבד את הפוטנציאל הטמון בי.אני גרוש,מנותק מילדיי שמאוד אוהבים אותי.מנותק ממשפחתי עקב סכסוך של ירושה. הלבד הזה הוא הסכנה הכי גדולה שיכולה להיות לאדם מכור. תמונת המצב היא כזו: סבתא שלי ז״ל תמיד לקחה אותי תחת חסותה ונלחמה עלי כמו נמרה שנלחמת על גורייה בג׳ונגל. בערוב ימיה היא כתבה ירושה שבה היא טוענת שגדלתי אצלה,מגיע לחופשים אצלה,היה לי חדר בביתה שבכפר-שלם,ת״א. הבית הוא בית קרקע שמשתרע על חצי דונם בערך ומוגדר כטאבו. לסבתא מאוד היה קשה שנפלתי לסמים.היא לא האמינה,בכתה,הצטערה,ליטפה אבל גם לא ויתרה עלי. כך היא רשמה בירושה: לחיים מחבוב תישמר הזכות להמשיך להתגורר בביתי בכתובת הנ״ל כל זמן שיזדקק לכך עד שימצא סידור מגורים חלופי נאות. אלה היורשים של הסבתא: 4 בנות,בן,2 נכדים ואני היורש השמיני. לכשנודעה דבר הירושה לאחר מות סבתי,הדבר עורר זעם רב מצד שאר היורשים לאחר שהצוואה יצאה ״מן הכוח אל הפועל״. אני מוצא עת עצמי אבוד אל מול 7 זאבים שרוצים לנגוס,לדרוס,לירוק,אף אחד לא מדבר איתי ואינני יודע מה עוד הם זוממים לעשות לי. הם בעלי ממון רב,כולם נשואים ומסודרים בחיים,אבל הקינאה של הצוואה והאגו אוכלת אותם ומוציאה אותם מדעתם. אני מרגיש אבוד מולם אבל לא מוותר ועומד על שלי. התגובות שלי הן תגובות לגיטימיות: אינני בחור אלים ולא דוגל באלימות. ההיפך הוא הנכון: אני זה שהותקפתי פיזית ע״י דוד שלי,דבר שמאוד פגע בי והוביל אותי לפעול לפי הספר,וכמובן שהתלוננתי במשטרה באמצע השבעה של סבתי. היום אני מתגורר לבדי בבית,מאוד עצוב לי ולפעמים יש לי נפילות לסמים,דבר שמאוד מפחיד אותי. אני יודע בוודאות שזה מה שהם רוצים: לראות אותי נופל. לי זה לא משנה כי אני יודע שהם מקנאים בי מאוד ויעשו הכל על מנת לקחת ממני את כל מה שסבתא רצתה שיהיה לי. סבתא שלי עשתה את הצוואה אצל נוטריון פלוס מכתב פסיכיאטרי שקובע שהיא היתה צלולה בדעתה והצוואה נעשתה ללא כפייה,תרמית או השפעה בלתי הוגנת. כל מי שקורא את דבריי,הייתי רוצה עזרה בכיוון של איך אני עומד מולם משפטית.לי אין את היכולת הכלכלית. אני מוכר כ-100 אחוז נכות כללית עקב החיים הקשים שעברו עלי. אני כיום בן 40,כוחותיי במותניי.כנראה שהחיים פתחו אצלי בנפש דברים שהיו רדומים. אני לא אובססיבי לסמים,אני לא רוצה להיות שם. אני יודע מה אני שווה ויש לי פוטנציאל אדיר בהכל. הייתי נהג מונית,משאית,שירתי בצה״ל.נלחמתי כדי להגיע לכל זה בדם,יזע ודמעות. היום הכל תלוי באויר: אני מרגיש במקום מאוד נמוך,והחלום שלי שיחזירו לי את כל הרישיונות. אני רוצה לחזור לחצר הקידמית של החברה. יש לי מה לתרום אבל כמו שאמרתי: הסמים היכו בי חזק. אני רוצה לקום מהר מאוד. כמו שציינתי-המצב אצלי לא גרוע.אני לא עמוק בפנים,אבל מפחד מאוד מהלא נודע. אני רוצה קשר עם אנשים בריאים.אנשים שהיו לי לפני שנפלתי. הייתי בחור לתפארת ישראל,ואני מאמין בוודאות מוחלטת שאני יכול לחזור לדרך אבל אני זקוק לעזרה. לא כסף ולא ממון: הכוונה,עידוד. כך הפחד והלבד יעלמו ממילא. סבתא דאגה לי מאוד בכך שהיא השאירה אותי להתגורר בבית,אבל המקום גדול,קשה לי לתחזק אותו עם הקצבה שאני מקבל מביטוח לאומי,ואת זה קרוביי משפחתי מנצלים ומחכים לנפילתי. כולם נגדי ואני לבדי אבל מאמין שאעמוד מולם למרות הכל,כי כך סבתא רצתה. המלחמה שלי היא מלחמה צודקת.זקוק לעזרה. רוב תודות. ********************************************************* עד כאן דבריו של חיים.כמו שציינתי,נתקלתי בבחור מעניין ורגיש,חכם מאוד עם המון חוכמת חיים,מצטט גם לא מעט פסוקים ותובנות מהתנ״ך. ממש לא דמות הנרקומן שרואים בסרטים עם ההזרקות והתולעים בורידים.הוא כבר ציין שמעולם לא הזריק ולמארית עין קשה להבחין מיד שהוא משתמש בסמים קשים. הוא האכיל אותי עד שכמעט התפוצצתי,נפרד לשלום,לא שלף סכין ולא חמד את הסמארטפון שלי. לא הטיפוס.גם אני חשבתי עד היום שכל הנרקומנים זה שחור ולבן. הוא טוען כפי שהבנתם שהלבד זה האויב הכי גדול שלו.הוא חייב להיות בקשר עם העולם כדי לשכוח מהסמים וכבר היו לו תקופות כאלה יותר טובות. שני עניינים פרקטים: למרות שהוא משכיר חלק מהנכס של הסבתא,חי מביטוח לאומי ויש באפשרותו לשלם חשבון סלולר לדוגמא,הבנקים לא מעוניינים להקשר עימו וכתוצאה מכך אין לו אפשרות להקשר עם חברות סלולאר. הוא מאוד זקוק לאינטרנט כדי ליצור קשרים חברתיים ואכן היה לו כזה עד לא מזמן. היה לו טלפון עם כרטיס סים ואפשרות לאינטרנט (כנראה משהו קצת ענתיקה) אך הטלפון נהרס וכעת שוכב לו כרטיס הסים במגירה ללא שימוש.כמובן שלא מדובר בכרטיס סים אלא בטוקמן שכזה שאתה משלם x כסף באיזה קיוסק.כמו של תיירים נניח. מה שדרוש זה טלפון עם אפשרות לסים,רצוי סמארטפון מהסוג הישן: אפילו אייפון 1 או 2 אם יש,או הגלקסי הראשונים. טלפון חכם כתרומה על מנת שהבן אדם יוכל לחזור לחיים חברתיים ולתקשר עם הסביבה החיצונית,אולי אפילו לפתוח פייסבוק. זה בן אדם כאמור מאוד מיוחד וחכם שקל מאוד לתקשר איתו. אני בשלב ראשון אחפש בבית טלפון ישן עם אפשרות לסים,כי הרבה אנשים רוצים לדבר איתו ולהיות איתו בקשר אך לא יכולים. האידיאל זה למצוא תרומה של סמארטפון מדור ישן,כאמור אייפון 1 או 2 למשל כדי שיהיה לו אינטרנט. אולי אפילו כאלה שיכולים להעביר את האשכול הזה הלאה,ואולי זה גם יגיע לאיזה מנהל זוטר או בעל השפעה בחברה סלולארית. הדבר השני שאני מבקש: עורך דין שיצור איתו קשר לכשנשיג/אשיג לו טלפון עם אפשרות להכנסת סים. כפי שאמרתי,הוא ממש לא איש מאיים והדמות הסטראוטיפית שאפשר לתאר תחת השם ״נרקומן״ ולא מדובר במקרים הקשים ביותר ולבטח לא מקרה אבוד. אם בכל זאת מישהו נרתע,אני יכול לבוא איתו ולהפגש עם חיים. חיים אומר שהוא ידבר מקצועית עם עורך הדין,והשכר בעצם יהיה חלק יחסי מהשווי של הנכס לפי הערכת שמאי כפי שיסוכם לכשיזכה בנכס לפי צו בית משפט. בדרך אחרת אין באפשרותו לשלם. אתגר גדול בשבילכם ציבור עורכי הדין פה,ואפשרות לעשות מעשה טוב או לפחות להקשיב,לתת עצה ולראות איך אפשר להתקדם.
תודה לכולם על ההקשבה ואני מקווה שהיתה לכם את הסבלנות לקרוא הכל.
_________________ החמאס ספג מכה קשה מאוד.
|