רגע, מה זה בכלל שזרוע?האם חובה לבצע אותו? מהי עלותו? כמה זמן לוקח לדשא להתאושש? ומדוע באירופה זה לא קיים? מורה נבוכים לקראת נדודי החורףמשה בוקר מאמנים וכדורגלנים בארץ היו מעדיפים לדלג על נובמבר. אם תשאלו אוהדים, הם יספרו לכם שבחודש הזה מוחזק ברכבם GPS באופן קבוע. מלה אחת, שנשמעת מדי שנה בסמוך לתחילת החורף, גורמת לכך: שזרוע.
בגלל התהליך הזה, שמתבצע במגרשי הכדורגל, נאלצות הקבוצות לנדוד ולחפש מתקנים חלופיים לקיום המשחקים. השנים חולפות, העולם מתקדם, והשזרוע תמיד חוזר. מהו בעצם? האם הוא כל כך נחוץ שאי אפשר לוותר עליו? מה משמעותן של המלים "טיפווי" ו"רייגראס", וכמה כסף משקיעה ההתאחדות האנגלית בטיפול בדשא של וומבלי לעומת ההשקעה הישראלית? בסיוע מומחים ועוסקים בנושא, לפניכם כל התשובות שיסבירו מדוע הקבוצות, כמו הציפורים, נאלצות לנדוד בין הקיץ לחורף.
מה זה בכלל שזרוע?
ברוך גולן, מומחה לדשא המבצע שזרוע במגרשים, ביניהם בלומפילד: "בגלל מזג האוויר המיוחד בארץ, כדי שיהיה דשא שניתן לשחק עליו כדורגל כל השנה, חייבים שני סוגי דשא - אחד לקיץ ואחד לחורף. דשא קיץ אינו יכול לגדול בחורף בגלל הקור ולכן מבצעים זריעה בנובמבר כדי שהדשא יהיה טוב, חזק וראוי למשחק".
מה המשמעות? עוקרים את דשא הקיץ וזורעים דשא חדש לחורף?
"לא, דשא הקיץ נשאר. הוא לא מת, אבל מפסיק לצמוח. מכסחים אותו נמוך ועושים שזרוע. זרעי החורף מאפשרים לדשא החדש להמשיך להיות טוב, ירוק וחזק. בקיץ הדשא הרגיל חוזר לצמוח וממשיכים לשחק עליו כרגיל".
בניגוד לקיץ, בחורף הדשא שתול חזק יותר באדמה ולא נעקר
אי אפשר להימנע משזרוע? באירופה אין מושג כזה, הקבוצות משחקות על הדשא כל השנה.
"השזרוע בארץ נובע ממזג האוויר. יש שני סוגי דשא, טיפווי של הקיץ ורייגראס של החורף. שניהם מיובאים מארצות הברית. באירופה משחקים רק על דשא חורף כי מזג האוויר שם מצוין לדשא כל השנה. גם בקיץ שלהם מזג האוויר טוב. בארץ אי אפשר לשחק על דשא חורף כל השנה, בקיץ הוא יישרף ויהיה צהוב. אפשר לשחק כל השנה על דשא חורף, אבל בקיץ המשמעות היא הוצאות כספיות גדולות מאוד על מים וריסוס, וסיכון גובר למחלות שייגרמו לדשא. בכל מקרה, הדשא לא יהיה ירוק, חזק או יפה. שזרוע החורף הוא הכי טוב, הכי מועיל והכי זול".
משה עגייב, מנהל האיצטדיון הלאומי ברמת גן ומנהל הלוגיסטיקה של ההתאחדות לכדורגל: "אם תבוא לאיצטדיון רמת גן תראה שהדשא מתחיל להצהיב, הוא כבר לא ירוק כל כך, פחות יפה ודליל. הוא לא חזק מספיק. לדשא יש לוח זמנים משלו. הגיע הקור בלילה, והוא כבר לא מתפקד כמו בקיץ".
יש הבדלים באיכות של סוגי הדשא בקיץ ובחורף?
עגייב: "הדשא של הקיץ צומח לצדדים והוא דליל וחלש ויותר. הדשא של החורף עדיף בהרבה וטוב גם לשחקנים. בחורף הדשא לא מתרומם גבוה כמו בקיץ והוא שתול חזק יותר בקרקע. כאשר עושים עליו גליצ'ים לא נעקרות ממנו חתיכות עם אדמה, כמו בקיץ".
האם מתבצע תיאום בין העיריות בנוגע למועדי השזרוע, או שכל עירייה מחליטה מתי לבצעו?
"האיצטדיונים שייכים לעיריות והן אחראיות לטיפול בהם, אבל בדרך כלל יש תיאום מולן מתי עושים את השזרוע כדי שלא יהיה מצב שכולם יעשו ביחד ולא יהיו מגרשים לשחק בהם. התיאום המלא נוגע בעיקר לאיצטדיונים של הקבוצות הגדולות, כי ארבע הגדולות לא יכולות לשחק בכל איצטדיון בארץ וצריכות איצטדיון גדול".
יש מצב של מחסור במגרשים בגלל שלכל עירייה תכניות משלה?
"כדי להימנע ממצבים כאלה אני משאיר את השזרוע של איצטדיון רמת גן לסוף. רק אחרי שיש איצטדיונים שעברו שזרוע חורף וניתן לשחק בהם, כולל מגרשים גדולים, אני מתחיל את השזרוע ברמת גן. האיצטדיון הלאומי הוא האלטרנטיבה לקבוצות, כדי שלא ייתקעו בלי מגרש ראוי ומתאים גם לגדולות".
נניח שהעירייה נקלעת למצוקה כספית ומחליטה לדלג על השזרוע. מה המשמעות?
"אין עירייה שמחזיקה איצטדיון ולא מבצעת שזרוע. ההוצאה הרבה יותר זולה מהאפשרות להשאיר את דשא הקיץ. אם לא יתבצע שזרוע, הדשא פשוט יצהיב. בחורף הדשא לא צומח, הוא נכנס לתרדמת חורף ואי אפשר לשחק עליו".
מה העלות של שזרוע?
"בין 20 ל־40 אלף שקל. קילו זרעים לדשא עולה 21-15 שקל. איצטדיון ממוצע מצריך 700 קילו לשזרוע, אבל יש איצטדיונים גדולים יותר. למשל, לאיצטדיון רמת גן קונים 1.5 טון זרעים לשזרוע חורף. מדובר בזרעים באיכות מעולה מארצות הברית, כשההזמנה נעשית כבר בקיץ, אחרת לא ניתן יהיה למצוא זרעים במועד. מי שאינו סובל ממצוקה כספית קונה כמות נוספת למחסן. בסיום כל משחק זורעים מיד במקומות בהם נעקרו פיסות ואז מקבלים משטח דשא מרשים כל החורף".
"ישראל נחשבת למעצמה בנוגע למשטחי דשא"
בדרך כלל יש ויכוחים בין הקבוצות לעיריות על מועד החזרה למגרש אחרי שזרוע. כמה זמן צריך לחכות?
גולן: "שלושה שבועות הם זמן סביר עד שאפשר לשחק. לפני כן זה לא טוב ולא בריא לדשא. ככל שהזמן רב יותר, הזרעים נקלטים טוב באדמה והדשא בעתיד יהיה חזק יותר".
כמה עולה, למשל, להחזיק את איצטדיון רמת גן?
עגייב: "תשמע סיפור, הייתי באנגליה וההתאחדות האנגלית התלהבה שהצליחה באמצעות טיפולים חדשניים להוריד את העלות של הדשא בוומבלי מ־1.5 מיליון ליש"ט ל־900 אלף. רק הטיפול במשטח בוומבלי עולה להתאחדות האנגלית חמישה מיליון שקל בשנה, והם עוד לא עושים שזרוע. לנו, כל התחזוקה של איצטדיון רמת גן - כולל מים, חשמל ושזרוע - עולה ארבעה מיליון שקל בשנה. אם נוריד את השזרוע והמים שיש באנגליה רוב השנה כתוצאה מהגשם, נקטין את ההוצאות משמעותית. לא במקרה האירופאים ומישל פלאטיני התלהבו מהדשא בארץ. ישראל נחשבת למעצמה בנוגע למשטחי דשא. אין נבחרת שהגיעה לארץ ולא ביקשה פרטים על הטיפול שלנו בדשא".
ומה הטיפ שאתה מנדב להם?
"צריך לטפל בדשא באהבה. דשא צריך טיפול יום־יומי. צריך להעניק לו את הטיפול המסור בצורה שוטפת בלי לחסוך באמצעים ובלי לדלג על צרכיו. אין קיצורי דרך. תשקיע, תטפל, תקבל. חוץ מזה, מזג האוויר בארץ מחייב שזרוע, בניגוד לאירופה, אבל הוא טוב לדשא ושומר עליו כל השנה".