פורום השדים האדומים

ראשית, אולי כדאי לציין שאני בור ועם הארץ בענייני כלכלה, לכן הכל בגדר שאלת תם ובאמת אשמח להסבר שיניח את דעתי, ואם אני מקשקש אשמח לתיקונים.

כבר שנים שיש מגמה של ייסוף בשקל, כך שהמטבע שלנו מתחזקת לעומת מטבעות זרים. בזמנו פישר התחיל ביוזמה הזאת של התערבות בשוק המט"ח ומניפולציות של הדפסת שקלים ורכישת דולרים כדי להפוך את המגמה (או לפחות לבלום אותה), ולאט לאט היוזמה הזאת הולכת ומתחזקת. תמיד הסיסמה שקראתי מבנק ישראל הייתה הדאגה לייצואנים, שהם הנפגעים העיקריים ממגמת ההתחזקות של השקל.

מצד שני, גם אנשי השררה היום מדברים על כך שבעיית יוקר המחייה מאיימת על החברה הישראלית כולה, ואני לא מבין למה הפתרון לבעיה הזאת (בהנחה שהמדינה לא תתחיל לשלוח לאזרחים כסף במעטפה, והמעסיק שלי לא ימהר להגדיל לי את השכר) לא נמצא בהתחזקות של השקל. אם המטבע שיש לי בכיס הייתה שווה דולר האפשרויות הכלכליות שלי היו אדירות כי בעקיפין - את המכונית שלי אני קונה בדולרים (שעליהם מתווספים מיסים כמובן, ועם זה אין לי בעיה אמיתית כי גם המדינה צריכה להתפרנס), את הדלק שלי אני קונה בדולרים, את חומרי הבנייה של הבית שלי אני קונה בדולרים, כמו גם את כל הריהוט שלי, את המחשב שלי ואת המכשיר הסלולארי. אפילו את חשבון החשמל שלי ושל כל חברה במשק משלמים בדולרים כי חברת החשמל רוכשת את חומרי הבערה שלה מחו"ל. בעצם קשה לי מאוד לחשוב על דברים שאני לא רוכש בדולרים, להוציא מוצרי יסוד שאני קונה בסופר ואת חשבון המים שלי.

גם היצואנים שנפגעים כביכול מהייסוף בשקל רוכשים את חומרי הייצור שלהם בדולרים ומשלמים לעובדים שלהם הרבה שקלים כי אי אפשר להתקיים עם פחות מזה, ובמילא עלויות הייצור שלהם עולות משמעותית. חוץ מזה, עם כל הכבוד לייצואנים והלחם שהם צריכים להביא הביתה, מה עם הייבואנים? למה אף אחד לא מגן על כבודם הכלכלי? אם המטבע היה חזק יותר, ואפשר היה לקנות איתו יותר, עלוית של שינוע והובלה במדינה היו משתפרות ומעודדות את כל הכלכלה והמשק. אאל"ט רוב הייצוא של ישראל הוא בכלל של טכנולוגיות עילית ולא של מוצרים כמו במבה אסם ותחתונים של פולגת, אני לא רואה איך התחזקות של השקל אמורה לפגוע קריטית באותן טכנולוגיות שאמורות להיות מיוצאות לחו"ל.

אז אחרי כל הדברים הארוכים באמת אשמח למלומד שיסביר ויאיר את עיני.

יש המון בעיות במה שכתבת,
אבל עזוב את כל זה:
1. להשוות את השקל לדולר זה מהלך מאוד קיצוני, לא טבעי ולא הגיוני.
2. יש המון פתרונות יותר נכונים ובריאים ליוקר המחיה, מה שחסר זה רצון.

לא אמרתי להשוות ביניהם, אמרתי לתת לשוק לעשות את שלו, אבל לשם הדוגמה הזכרתי מצב תיאורטי בו הם שווים. בכל מקרה - אני אשמח להסבר, אני לא מנסה להציע פה פתרון, אבל באמת רוצה ללמוד משהו חדש.

כהרגלך, תשובה קצרצרה בלי נימוק עם ניחוח פלצני.

90% פה מהקוראים לא מבינים בכלכלה, מה יקרה אם תכתוב יותר מ-20 מילה ותסביר מה למה x y z

1. לא הבנתי מה השאלה, אבל אנסה לענות כמיטב יכולתי.
א. החלק של המט"ח ביוקר המחיה הוא לא גבוה. כל השירותים, כל הייצור המקומי, כל משרדי הממשלה - הכל זה גופים שרוב גורמי הייצור שלהם מתומחרים בשקלים. לא במט"ח.
ב. בלי קשר לסעיף 1, האינפלציה בישראל בשנים האחרונות נמוכה, סביב 2.5% לשנה. כך שגם אם החלק של המט"ח ביוקר המחיה היה גבוה יותר - אין סתירה בין היחלשות הדולר לבין גובה האינפלציה.
ג. יוקר המחיה בישראל קשור להרבה דברים, שהעיקריים שבהם זה ועדים חזקים ביותר שדואגים לחלק מהעובדים לשכר מופקע על חשבון הציבור, בגיבוי ההסתדרות; מגזר ציבורי מנופח ולא יעיל; חסמים בירוקרטיים; ובנושא של הדיור - מחסור בקרקעות ובידיים עובדות שיבנו את הבתים.

2. כל מה שאלפקה כתב, וכמעט כל מה שהוא כותב בפורום באופן כללי - זה שטויות במיץ, אל תתייחס.

גם אני לא כלכלן, אבל לפי ההבנה שלי אתה מייחס יותר מדי משמעות לערך המספרי הריגעי. זה לא ערך מלאכותי לגמרי.
אמרת בעצמך - אם השקל היה עוד יותר חזק זה היה מגדיל את הייבוא ומקטין את הייצוא. והתוצאה של זה? ירידה בערך המטבע.
ערך המטבע נקבע לפי שיווי משקל כולל של סך התרומה של המשק הישראלי למשק העולמי.
זה לא שממשלה יכולה להחליט שהמשק שלה פתאום שווה יותר ושכל המדינות האחרות ישלחו לה ציוד יותר בזול. המספרים מהר מאד יתאימו את עצמם לערך האמיתי.

בסופו של דבר מה שישראל באמת צריכה זה שיותר אנשים ייצאו לעבוד בישראל. זה יגדיל את התוצר, יגדיל את ערך הכלכלה הישראלית ויחזק את השקל.

אם התחזקות השקל הייתה מביאה להחלשות השקל - למה שבנק ישראל יתערב בזה מלכתחילה אם המטרה היא החלשות השקל? הרי כל הזמן מדברים על כך שהדבר היחיד שמגביל את הפעולות של בנק ישראל היא יעד האינפלציה שלו, וגם אם היעד הזה הוא נמוך בהשוואה למדינות אחרות הוא קצת פיקציה, כי עובדתית יוקר המחייה גבוה פה מאותן מדינות והיכולת שלך לסיים את החודש במאזן חיובי הוא מוגבל יותר בהשוואה לאותן מדינות.

המגמה של התחזקות השקל הרי מייצגת משהו, אולי אפשר לקרוא לזה פיחות בדולר, אבל זה מייצג את מצב השווקים העולמיים ובנק ישראל גוזר עלינו לחיות בבועה שמנתקת אותנו מהמצב הריאלי בשווקים וכצרכנים מגבילה מאוד את היכולת שלנו לרכוש ולצרוך. ובגלל שהבנק לא מצליח לשלוט על שערי המטבע עם רכישות דולרים פסיכיות הוא גם נאלץ להוריד את הריבית עוד ועוד - מה שבסופו של יום רק תורם לבועת הנדל"ן בישראל ומביאה לעלייה במחירי הדיור, שזו גם סכנה לא קטנה למשק הישראלי.

כמו שכתבתי לאיציק, האינפלציה אולי נמוכה, אבל אינפלציה מדברת על עלייה במחירים ולא על הגובה האבסולוטי של המחירים ביחס להכנסה הממוצעת במשק. דווקא בגלל זה הנתון הזה לא שווה הרבה, כי עובדתית מאוד מאוד יקר לחיות פה. וכשאני מסתכל על ההוצאות החודשיות שלי אני דווקא יכול לומר שהנתח של השירותים והייצור המקומי בהן לא קרוב ללהיות רוב. בשליפה מהירה מהמותן אני יכול לומר שמטבע חזק יותר וריבית גבוהה יותר היו מוזילים עבורי את המחיה במספר מקומות: דיור (לא יודע לגבי ידיים, אבל קרקעות ובתים חסרים בגלל ריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת משכנתאות מופרכות גם על דירה שנייה ושלישית, שמעלות את מחירי השוק), רכב, דלק, מזון מיובא, חשמל, עלויות רכישה של ציוד, ריהוט ומוצרי אלקטרוניקה, תיירות חוץ, ספרי לימוד (כולם באנגלית), בילויים (אלכוהול תוצרת חוץ) ועוד. זה ממש לא זניח בעיני.

אחד החזקים ללא ספק

אפילו יאיר לא היה מוציא כזה טקסט

ערך המטבע ביחס למטבעות אחרים נקבע ע"י שווי התוצר של המדינה, ואת זה אי אפשר באמת לשנות באופן מלאכותי, התגובות בשווקים הן מהירות.
המטבע עצמו משמש לפעילות הכלכלית בתוך המדינה, וכאן כבר יש תגובות יותר איטיות מבחינת הסכמי שכר למשל. כשבנק ישראל מתערב בערך המטבע הוא מנסה קודם כל לשמור על יציבות בתוך המדינה.
גם הבעיה עם אינפלציה היא קודם כל חוסר היציבות. כשאנשים לא יכולים להיות בטוחים בערך הכסף זה פוגע קשות בתוצר שלהם.
ריבית נמוכה היא דבר שמיועד לעודד השקעות וצריכה - כלומר לעודד תוצר, בעוד שריבית גבוהה מעודדת חסכון ומדכאת השקעות ועלייה בתוצר. תוצר הוא הדבר החשוב באמת לכלכלה של כל מדינה.
הנדל"ן הוא חלק קטן מאד בהחלטות בעניין הריבית. הנדל"ן מנופח בארץ מהרבה סיבות אחרות. כמעט בכל המדינות בעולם בהן יש כיום ריבית נמוכה - גם יש משבר נדל"ן והמחירים בריצפה.
כשיש פעילות כלכלית נמוכה מדי מורידים ריבית, כשיש יותר מדי ממנה (ואז רואים אינפלציה ובועות בבורסה) מעלים ריבית.

כל מה שאני מנסה להגיד זה שאתה מסתכל לדעתי על פרמטרים שלא באמת קשורים לעיקר. מה שחשוב זה שהכלכלה הישראלית תייצר יותר. בשביל זה צריך יותר עסקים ויותר עובדים.
לדעתי הסיבה שקשה לנו היא שאנחנו מבזבזים את התוצר שלנו על דברים שלא עוזרים לאוכלוסייה ולא עוזרים לכלכלה- חרדים, מתנחלים ורס"רים.

סתם אנקדוטה היסטורית, בלי קשר לזה שמברכה אמר שזה לא מה שהוא התכוון -
לפני כ- 30 שנה היתה תוכנית כזאת לשר ארידור מהליכוד. בתגובה, לא זוכר בדיוק מי, אולי המערך - הוציאו לקראת בחירות 84'
שטרות מדומים של דולר עם מין סטריפ אלכסוני כזה שהיה כתוב עליו "הליכוד לא מאמין בשקל".
עוד דבר שעשו אז זה שטרות מדומים של 1000 שקלים ישנים (בחירות 84 זה סה"כ שנה ומשהו לפני סוף השקל הישן)
שהיה כתוב עליהם "אלף שקרים". זה היה די להיט בקיבוץ שלנו.

כשיש לך התחזקות של מטבע מקומי זה מקטין את מה שכלכלנים קוראים לו הביקוש המצרפי (שבגדול זה סכום של כל מה שכל השחקנים במשק רוצים לרכוש) בגלל ש -
א. המחירים בחו"ל יורדים מה שמקטין את הביקוש המקומי.
ב. יש לך תמריץ "לשבת על הכסף" ולעקב רכישות כי ערך הכסף עולה.

ובגלל שהוצאות שלי הם הכנסות שלך, כשהביקוש במשק יורד, יש לך האטה בכלכלה.

מצד שני, אנשים שיושבים על ערמות של שקלים (או מחזיקים בחובות בשקלים) מרוויחים כשערך המטבע מתחזק, האנשים האלו הם בעיקר אנשים עשירים ובנקים, ובגלל זה אתה תראה כמעט תמיד תראה מדיניות כלכלית שמעדיפה לטעות לצד של ייסוף מאשר לצד של פיחות (ואגב, זה בדיוק מה שסטנלי פישר עשה כשהוא העלה את הריבית).