פורום השדים האדומים

ביורו הקודם הגיעו 14 נבחרות (2 הגיעו אוטמטית כמארחות)
ביורו הבא יש בעצם 23 כרטיסים


ישראל עדיפה מה-23 הבאות? בספק גדול
בלגיה
קרואטיה
סרביה
רומניה
איטליה
בולגריה
צ`כיה
גרמניה
שבדיה
אוסטריה
הולנד
טורקיה
שווייץ
נורבגיה
פורטוגל
רוסיה
בוסניה
יוון
אנגליה
מונטנגרו
אוקראינה
פולין
ספרד

תחליף את אחת מהן בדנמרק.

היום אני כבר לא בטוח שישראל עדיפה על ארמניה.

הרכב מבוסס על שחקנים מהליגה הרוסית ושחקן אחד שלא יהיה לנו עוד 30 שנה.

כל מי שחשב שישראל מסוגלת ליותר ממקום שלישי חי בסרט.
המטרה של גוטמן צריכה להיות לסיים מקום שלישי ולא שום דבר מעבר.

אף אחד לא ציפה שתסיים במקום הראשון או השני, בכל זאת רוסיה ופורטוגל. אבל תוך כדי תנועה שתיהן שמטו נקודות מפגרות בגלל יכולת רעה והתיאבון של העם עלה ובצדק. אם ישראל לא הייתה מאבדת נקודות מול נבחרות שקטנות ממנה על הנייר היא הייתה מסיימת במקום 1-2 בקלות.

בכל קמפיין הראשונה והשנייה מאבדות נקודות נגד יריבות חלשות מהן. עניין סטטיסטי שלא מדלג למרבה הצער גם על נבחרת ישראל.

נו אז גם הן וגם ישראל איבדו נקודות מיותרות מול אזרביג'ן, זה הכדורגל.
בסופו של דבר מה שקובע באיזה מקום אתה מסיים, וישראל צריכה לסיים במקום השלישי.

לנבחרות גדולות יש את הפריבילגיה הזאת, לנבחרת כמו שלנו ממש לא, ועל הפסדים כאלו אף אחד לא יסלח לה. אמנם אימון קבוצה ואימון נבחרת זה לא אותו דבר, אבל כולנו ראינו מקרוב משחקים של הפועל באירופה בתקופת גוטמן, על הנייר הפער בינינו לבין בנפיקה גדול יותר מהפער בין ישראל לרוסיה, מבחינת סגל השחקנים. יש גם הרבה נבחרות קטנות שאימצו שיטת משחק שגרמה להן להוציא הרבה מעבר לסכום החלקים שלהן כדי להגיע לתוצאות, למשל יוון של העשור הקודם. משום מה התקבע פה הרעיון שאנחנו גרועים וזהו, אבל יש פה שחקנים מעולים שחלקם מככבים באירופה ואחרים עוד יככבו, לאורך השנים קיבלנו לא פעם הגרלות סבירות בהחלט ונראה שההתאחדות כן מנסה לבוא פה לקראת מאמני הנבחרות לאורך השנים ולתת להם את התנאים להצליח. מה שלא היה לנו עדיין זה מאמן שמוציא מהנבחרת את המקסימום, לפחות לא לאורך זמן, כי לדעתי נילסן היה מעולה ואם היה מקבל עוד קדנציה היה יכול להוציא הרבה מהנבחרת.

המשחק בין הפועל לבנפיקה היה נראה כמו המחצית השניה של ישראל נגד רוסיה.

זה לא קשור לפריבלגיה, אתה מספיק שנים או הד ספורט וכדורגל בפרט כדי להבין שזו לא תוכנת מחשב.
אין כזה דבר שבבית כל יריבה מנצחת את הקבוצה הטובות ממנה ומפסידה לחלשות, תמיד יש סטיית תקן, זה קורה כמעט בכל בית, בכל טורניר, למעט קבוצות חזקות במיוחד או חלשות במיוחד, כמו שאנחנו הוצאנו נקודה מול פורטוגל שאף אחד לא ספר, כך אבדנו נקודות מול אזרבגי'אן וככה היום צ.אירלנד הפסידה לפורטוגל.
לא מבין כמה מאמנים יצטרכו להחליף כדי שאנשים יפסיקו לדבר על מאמו שיוציא את המקסימום או על שיטות משחק.
בקבוצה זה שונה לגמרי כמובן ואין מה להשוות, גם מאמן שיטתי כמו גוטמן לא יכוול לעשות כלום עם כמות מגוחכת של אימונים בשנה כשכל כך הרבה שחקנים מתחלפים במהלך קמפיין. יכול להיות שיחליטו על שינוי כללי בכל הגישה לענף בארץ אבל לשם כך צריך בעיקר הרבה כסף וגם אז יראו תוצאות רק בעוד 10 שנים...אני לא רואה את זה קורה.

הבעיה של הנבחרת אינה תוצאה במשחק זה או אחר או אפילו בקמפיין זה או אחר.
הבעיה היא שאינה מסוגלת להפתיע יריבה ראויה מאז ימי גרנט. דוקא הניצחון על רוסיה כאשר כבר היינו מחוץ לתמונה מוכיח שיש יכולת, אבל גם לוזריות מובנית.
כדי שנבחרת חלשה תעבור שלב עליה להפתיע מדי פעם ואז סטטיסטית אחת למספר קמפיינים היא יכולה לעלות. נניח אחד ל-20 שנים שזה 10 קמפיינים.

בקיצור צריך "מאמן נבחרות". ואם לא ימצא, אז מחו"ל. אפילו אם יעלה לאורך שנים 10% מעלות הנביה מחדש של איצטדיון רמת גן.
ולסיום הקמפיין הזה הייתי מנסה נסיון פרוע. עדיף על גרנט שכבר היה שם ולשמחתנו התרכז בהורדת קבוצות פרמייר.

גורם להרהר מחדש בקמפיינים (השני) של גראנט והראשון של קשטן.

בסופו של דבר בקמפיינים האלה הצלחנו להשיג 100% הצלחה מול נבחרות נחותות מאיתנו על הנייר. וזה לא דבר של מה בכך. ומול הנבחרות הבחירות אספנו לא מעט נקודות. עוד קמפיין אחד או שניים כאלה, וכנראה היינו מתברגים בדרג ב' של אירופה לכמה קמפיינים קדימה עם סיכוי אמיתי לעלות, ולא כמו שקרה ב-2008 שהיינו דרג ב' והתרסקנו מיד אחרי.

תקן אותי אם אני טועה
אבל הקמפיינים השני של גרנט והראשון של קשטן לא היה כשהיינו דרג 4 והיו פחות נבחרות נחותות מאיתנו? עם גרנט הנחותות היו סאן מרינו וקפריסין בשיא השפל שלה (עשתה 4 נקודות, כולן נגד סן מרינו, הפסידה לכל השאר בבית ובחוץ).
הם ניצחו את כל הנחותות מהן, כל הכבוד, ועלו לדרג ג'. שם כבר יותר קשה לא למעוד מול הנחותות, כי יש יותר נחותות והן יותר טובות.

בדרג ד' למונדיאל הזה היו בולגריה, רומניה, גיאורגיה, ליטא, אלבניה, סקוטלנד, צפון אירלנד, אוסטריה ופולין.

למה נראה למישהו ריאלי שנבחרת אקראית מהדרג הזה זו נבחרת שישראל אמורה לדלג עליה בקלילות בבית ובחוץ ורק לדאוג למפגשי הראש בראש עם השתיים הבכירות בבית? זה יכול לקרות, אבל זה בטח לא משהו ש"צריך" לקרות והוא כשלון אם לא.

אלי גוטמן נכשל כשלא הלך בדרך שהוא מאמין בה. הוא הקשיב לתקשורת, בעיקר לדעה הרווחת שמי שבכושר הכי טוב צריך לשחק. לדעתי זה טעות. כמובן שהאידיאל זה שמי שמשחק שיהיה בכושר טוב. אבל זה לא תמיד יקרה. גוטמן גם אמר את זה , הוא בנה סגל מורחב של 30-35 שחקנים שמתוכם הוא בוחר את השחקנים שבכושר הכי טוב. מבחינתי זה טעות. מה הופך בדרך כלל קבוצה לטובה מנבחרת? זה שמאמנים אותם שחקנים ומתרגלים אותם הרכבים באימונים. זה לא קרה פה. אין הרכב אחד שאפשר להגיד שאלי גוטמן הלך איתו. מה שכן היה צריך לעשות זה לבנות סגל של 20- 25 שחקנים , לתרגל הרכב קבוע , למשל בתחילת הקמפיין להגיד לעצמו ששכטר זה החלוץ שלו ואיתו הוא ילך, גם אם ברדה בכושר נוכחי יותר טוב. ללכת עם נאתגו , ללכת עם רפאלוב, ולא פתאום שחן עזרא משחק טוב אז לתת לו את חולצת ההרכב . זה לא עובד ככה. בתחילת הקמפיין הוא היה צריך לגבש סגל יותר מצומצם, ללכת בראש על שחקנים שייהוו שלד בהרכב , וכן הדברים נתונים לשינוי בעיקר בגלל העובדה שהקמפין נמרח על גבי שנתיים , יש פציעות, ושחקנים משתפרים ושחקנים נכנסים לתקופות רעות. אבל הדעה הזאת ששלמה שרף, אביעד פוהרילס , בוני גינזבורג , אייל ברקוביץ, וכל אותם חכמים גדולים שאומרת שרק מי שבכושר הכי טוב ישחק פשוט מטעה. ככה לא בונים קבוצה ככה לא משתפרים. ואחר אותם פרשנים אומרים ששחקנים היום מקבלים את חולצת הנבחרת מהר מדי בלי שעשו כלום בכדורגל הישראלית.

זה יכול לקרות אחת ל10 קמפיינים. אבל לא אצלנו. בניגוד לדוגמא לצפון אירלנד, הפכנו לבאנקר של הבכירות.

גוטמן מצא הרכב, בערך אחרי המשחק מול פורטוגל הוא הבין מי חייב לשחק ומי צריך להיות בכושר כדי לקבל דקות.
בן-חיים, טיבי, גרשון, נאתכו, אלברמן, מליקסון, בן בסט וחמד, באנקרים של גוטמן, כל אחד מהם בתורו היה מוצהב או פצוע, אתה טועה אם אתה חושב שהוא רצה לבנות על שחקנים כמו עזרא, רפאלוב או ייני, מדובר בהנחתות של המציאות.

מההיכרות שלי את הדברים, אין ללוזון שום יכולת להשפיע על קצב ביצוע העבודות באצטדיון טדי או בחיפה. ההתאחדות בכלל לא גורם בענין הזה, היא לא צד לחוזים ולא שמה שקל בענין.

נראה לך שיונה יהבא יוציא 200-300 מליון ש"ח מכספי עירייה על אצטדיון וייתן ללוזון לעכב את העבודה? הרי לקבלן יש לוחות זמנים, וקנסות על איחורים של עשרות אלפי ש"ח לכל יום איחור.

הרצינות התהומית שבה אתה מתייחס לקשקוש ההזוי הזה רק עושה לו טובה.

הכל נכון, ובגלל זה אמרתי, העובדה שניצחנו את כל הנחותות מאיתנו היא לא לא דבר של מה בכך, ומהווה הצלחה (אולי הייתי צריך להוסיף "..לאותה נקודת זמן"). הכל שאלה מהן המטרות שלך בכל עת.

אני מגדיר הצלחה באם הצלחנו לשמור על הדירוג שלנו (ואת זה עושים ע"י ניצחונות, כמה שיותר, כולל במשחקי ידידות), ולא ע"י עליה או חוסר עליה למונדיאל. אם אנחנו נבחרה שהיא דרג ג', הצלחה מבחינתי היא לסיים מקום 3 בבית, בפער כמה שיותר גדול ממקום 4.
מאמן שיעמוד בתנאים הללו מבחינתי הצליח וראוי מאוד להמשיך בתפקידו.

הסיכוי שהפועל תיקח אליפות ב-14 למאי 2010 היה קטן יותר מהסיכוי של ישראל (שעדיין קיים) לסיים את הקמפיין במקום השני

הסיכוי ב14 למאי היה 0. אז מן הסתם..

?

מה לא ברור?

כן ממש. צריך בשביל זה רק שישראל תנצח בפורטוגל ואת צ. אירלנד ושפורטוגל תפסיד ללוקסמבורג. ממש סיכויים יותר גבוהים מ 14.5

איזה שטויות.

אם המטרה היא מקום שלישי, מקום שלא נותן כלום, אז מה הטעם להשתתף בכלל?

אתה יכול להגיד שלסיים במקום השלישי זה לא כשלון כי זה המקום הריאלי, אבל לומר שזו המטרה? איזו מן מטרה זו להגיע למיקום שלא נותן כלום?

מעבר לכך, המיקום הוא לא חזות הכל. אם היינו למשל מנצחים את אזרבאייג'ן ומפסידים נקודות רק לרוסיה ופורטוגל, אז הביקורת הייתה אחרת.

המיקום חשוב, אבל חשובה גם היכולת ומיקסום של הפוטנציאל. אף אחד לא יכול להגיד שהפסד ביתי של 0:4 לרוסיה הוא תוצאה סבירה. אפילו הנמושות של אירופה כמו אנדורה ולוקסמבורג לא חוטפות ככה בבית.

אז בשביל מה אזרבייג'אן משתתפת? אין לה סיכוי לעבור. ובשביל מה רעננה משחקת בליגה? אין לה סיכוי לאליפות.



הנבחרת היא פשפש,ומשום מה אנשים בארץ חושבים שהיא חתול. חצי סגל משחק בליגה חצי מקצוענית, ואנשים בטוחים שיש פה "כשרונות שצריך לחבר אותם".

נבחרת דרג ד', ברוב הבתים מקום שלישי זה הישג בשבילה. ובטח שזה נותן, זה נותן סיכוי גבוה להשאר בדרג ג'.

נ.ב
מולדובה חטפה 5-0 מאנגליה בבית, סאן מרינו 6 ממונטנגרו, 8 מאנגליה, מונטנגרו 4 מאוקראינה, כל זה רק מבית אחד, ויתרתי על תבוסות בחוץ.

לטביה חטפו 5 בבית מבוסניה, שגם נתנו 8 בליכטנשטיין, בלארוס חטפו 4 מספרד, הונגריה 4 מהולנד וגם רומניה.
הכל בבית, הכל מהקמפיין האחרון, רק מ4 בתים.
אז חטפו 4, אז מה?

השאלה היא לא מה הסיכוי, השאלה היא למה אתה שואף. כמובן שהציפיות צריכות להיות ריאליות, אבל מקום שלישי עבור נבחרת ישראל הוא לא מטרה. הוא המינימום המתבקש.

ולגבי נושא התבוסה בבית, אתה צודק, חלק מהנמושות של אירופה כן חוטפות תבוסות כאלו.

דרג ג':
שווייץ, בלגיה, אירלנד, צ'כיה, בוסניה, אוקראינה, הונגריה, בלארוס.
דרג ד': פולין, רומניה בולגריה, גיאורגיה, ליטא,אלבניה, סקוטלנד, אוסטריה, צפון אירלנד.

עכשיו עזוב מה אני חושב (דרג ד' בינוני מינוס), מי מכר לך שמקום שלוש זה מינימום הכרחי?