פורום השדים האדומים

והצליחו עם זה, ז"א ברמה הכי פשוטה שיש, איך זה עובד?
מדוע אצלנו זה לא עובד? מה צריך כדי להצליח לשים גול רק דרך האמצע ולא דרך האגפים?

אני בכלל לא עוסק בשאלה למה לא דרך הצדדים, זה לא יקרה בהפועל העונה.

מגנים תותחים שחורשים אגף וקשר התקפי שנוגע בכדור בכל התקפה. לא קשור אלינו בכלל.

הקבוצה הגדולה האחרונה שאני זוכר ששיחקה במערך של 4-4-2 יהלום (בלי קשרים באגף) הייתה נבחרת איטליה ביורו האחרון
הלך להם לא רע, רק שלהם יש את פירלו, דה רוסי, מרקיסיו ומונטוליבו במקום גרזיצ'יץ', אבוטבול, סאשה וגורדנה

אתה רוצה קבוצה לדוגמה? ק"ש של רב"ש.

וסילון כמו אבאטה מצד ימין, יחד עם בלצארטי או קרישיטו מצד שמאל.

היו להם את גבאי ומטוביץ' בכושר שיא.
לנו יש מגן אחד בינוני ומגן אחר שאי אפשר לקרוא לו שחקן כדורגל.

אני לא מבין מה רן בן שמעון מאמן רק בשיטה אחת?
זה לא יעבוד אין לזה דרך לעבוד בהפועל
אין מגנים מספיק טובים התקפית אין קשר באמצע שידחוף קדימה אין קשר מספיק טוב שיתן כדורים לחלוצים
והחלוצים עצמם הם לא ממש חלוצים

תפתח את המשחק לאגפים תצוות את הרוש לזגורי ואת דגני לשכטר שים את דמארי במרכז
ותביא שחקן קשר התקפי רציני לאמצע

הקבוצה הזאת של הפועל שיחקה באותה שיטה

אבללל,איזה הבדל

אנחנו אל משחקים רק מהאמצע.
הרוש ודגני מרימים לא מעט פעמים כדורים שלא מגיעים לשום מקום.

אין שיטה אין כלום, נראים רע מאוד שרב"ש יתאפס כבר, זה נראה כמו כלום.

צריך לשחק יותר מהיר ויותר מדויק,
הרבה יותר קל להגנה לצופף את האמצע ,צריך להתמסר לאגפים כדי "לפתוח" את האמצע, אבל מכיוון שמשחק האגפים של המגנים שלנו הוא אפסי ככה זה נראה

אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא ששחקנים לא משחררים כדור בזמן, נוגעים בכדור יותר מידי זמן וליריב יש מספיק לסגור ואז כל המשחק שלנו תקוע. אם רב"ש יעבוד עם השחקנים על לשחרר כדור אחרי מקסימום שנייה ולא לגעת יותר משתי נגיעות בכדור המשחק שלנו ישתפר פלאים.

רב"ש נכנס למלכודת, הוא משחק עם מערכים בצורה בוטה מאוד, והקבוצה נראית לא מאומנת מספיק, מצד שני יושב לו על הראש קהל שכבר לא זוכר כמה זמן עבר מאז שהוא ראה קבוצה שרואים בבירור שיש לה מאמן.
אגב אם הנשקים ההתקפיים שלי היו זגורי וספורי אני לא ידוע אם לא הייתי בוחר בעיבוי האמצע, אתה תוקף עם הנשקים שיש לך, לא עם אלו שאין לך.
והפעם בפינתנו "הסבת שחקן כך שסוף סוף יהיה לנו מגן שמאלי"- בריאן שמאלי ברגל (just saying).

בשיטה שאנחנו משחקים בה זה קריטי שהמגנים יהיו עם יכולת התקפיות.
למרות הצפיפות באמצע (או אולי בגלל), הרבה פעמים במהלך המשחק דווקא המגנים מגיעים עד הרחבה של היריב.

בריאן בקושי יודע לתת פס.

אז ככה, אם הוא "בקושי יודע לתת פס" הוא לא היה קשר פותח בהרכב של בן שמעון, תן קצת קרדיט לאנשי המקצוע, דבר שני אתה יותר ממוזמן לראות את אחד מהקליפים של הסוכנים שלו ביוטיוב, למסור הוא יודע, הוא אמנם לא שי אבל יש לו מסירה רכה גם לקצר וגם לארוך.
הוא קצת נוטה בגמלוניות אבל אני בטוח שהוא מספיק מהיר לליגה שלנו.

זה לא נכון.. הפועל של אותה עונה שיחקה 4-4-2 בליגה ו4-5-1 במשחקים הגדולים בליגה ובאירופה, וקשטן מאוד מאוד אהב משחק אגפים.
שיחקנו עם טועמה משמאל ופישונט מימין. באותה עונה גם אילן בכר ואנטבי היו בשיא הכושר והיו שורפים את האגפים. מדהים לראות משחקים מאותה עונה בגולד ולראות כמה הם היו משמעותיים אז...

ולעניין, קבוצה אחרונה שאני זוכר ששיחקה דרך האמצע והצליחה זו מילאן בעידן אנצ'לוטי ששיחקה בשיטת היהלום קלאסי..

באותה עונה שיחקנו כמה משחקים עם פישונט הולמי יוסי ואונישנקו.פישונט היה שחקן אגף כמו שגורדנה משחק באגף.

מילאן של אנצלוטי שיחקה עם עץ חג המולד
גאטוזו----פירלו----אמברוסיני
------סיידרוף------קאקא
-----------אינזאגי----

לפעמים היה יהלום רוב הפעמים זאת הייתה השיטה

ב2005 היה להם את שבצ'נקו וקרספו פותחים בחוד

שבצ'נקו היה שם עד 2006.

אגב, גם ב2007 שהם לקחו ליגת אלופות עדיין שיחקו יהלום עם אינזאגי וגילרדיניו בחוד..

שיחקו יהלום רוב הזמן.

נכון
בהתחלה עם רוי קוסטה בקדימה ואחר כך עם קאקה.
אם אני לא טועה, למעט תקופות קצרות, אמברוסיני לא היה שחקן הרכב קבוע.

עד התקופה הגרועה,
הוא נכנס בד"כ כמחליף.
כשהוא פתח זה כשחסרים שחקנים (בעיקר גאטוסו) או בליגת האלופות.

ככה גם אני זוכר
באיטליה בכל מקרה יש הרבה קבוצות שמשחקות מה שנקרא בלי שחקני אגף, כאילו יש מגן בכל צד, אבל מהקישור ומעלה הם לא באמת משחקים עם שחקנים שצמודים לקו, כולל מילאן, בטח שעם קאקה במקום בואטנג (את בואטנג עוד היה אפשר לשים בצד בשרטוט של ה4-3-3 (ואת אל שרעווי צד שני) כמו את שכטר או זגורי בהפועל ולהגיד שהוא משחק באגף), קאקה זה כבר ממש הקדמי מרביעיית האמצע אני מניח.

ובעצם יובנטוס לקחה שנה שעברה אליפות בהליכה עם 5-3-2
כשמהקישור ומעלה אין שחקני אגף (בקישור השלישייה הדי קבועה הייתה פירלו מרקיזיו ווידאל,ברוטציה עוד קשרי אמצע כמו פוגבה).

בצדדים היה שחקן אחד על כל אגף, כמו אצלנו, רק שאצלם הם תוקפים ומהווים פקטור משמעותי, ואצלנו לא. וזה לא כי הם מפחדים לעלות בהפועל, וביובנטוס יש גיבוי של עוד בלם. אצלנו הם עולים, ולא עושים כמעט כלום.

למה רק באיטליה יש את כל המערכים המוזרים האלה?

שלושה בלמים זה די ייחודי לאיטליה, ראיתי גם קבוצות קטנות בהולנד משחקות ככה לעיתים רחוקות, הראקלס נדמה לי וכאלה.
אם יש שחקנים מתאימים, זה מערך די מגניב וגמיש על כל סוגיו. נאפולי שיחקו אותו יפה שנה שעברה.

עם מגן שמאלי נורמלי וגילי כשיר, תפור עלינו (ועל רב"ש) שיטת היהלום.
בריאן האחורי, גורדנה אמצע ימינה, סאשה אמצע שמאלה והיהלום בשפיץ של היהלום.

לא יקרה.

גם בנבחרת זה ככה.

איטליה לא אוהבת קיצונים (אולי רק בשלטון),
הקיצוני האחרון שהיה סטאר באיטליה שאני זוכר זה דה ליביו, וגם הוא היה חצי מגן.