redrony כתב:
nati כתב:
עזרא כתב:
מה שאומר קובסטר זה יפה ורומנטי,אבל רק מפגר לא יכול להבין שמה שהיה צריך להביא בקיץ זה שחקן מוכח על המשבצת של גילי עם ניסיון וקבלות.
הנה מתחילה עונה,וביום ראשון אנחנו עולים עם קישור מביך ואנמי.
אז נכון שאפשר להזדהות עם רוח דבריו של קובסטר,אבל גם אפשר לזעוק לשמיים על ליקויים ומחדלים שמביאים אותנו עכשיו במצב מאוד לא אופטימלי.
כולי תקווה שננצח אותם ונצא בשלום גם מבאר שבע,ואז יש עוד כמה שבועות לתקן לפני שיהיה מאוחר.
ואיך אפשר להשוות את הסגל הזה לעונות 86 ו-88,בה היתה קבוצה שרצה כמה שנים,הושתתה על שחקני בית מחויבים ובעיקר סבלה מניהול איום ונורא.
כן,ידוע לי וזכור לי מן הסתם שפתחנו את 88 בלי מי שהוא לדעתי לא רק השחקן הטוב בהפועל בכל הזמנים,אלא השחקן הכי טוב בתולדות המדינה.
קובסטר,עם כל האהבה והערכה אליך ואתה אומר דברים יפים,את הסיפור של 86 ו-88 אתה יכול לספר למי שלא היה שם.
מי שכן היה שם יודע כמה שזה לא דומה,למרות שב-88 מן הסתם ירדה רמת הציפיות ערב העזיבה זמנית של סיני לבוורן,וב -86 רדפנו רוב הזמן אחרי מכבי חיפה.
עדיין היה סגל חזק ומגובש עם המון שחקני בית מצוינים ומחויבים,וזה ממש לא דומה למה שקורה עכשיו.
לא סתם יצחק שניאור שהיה מאמן בינוני מאוד,הצליח לקחת אליפות.
ואם אנחנו עולים מחרתיים עם קישור שכזה,ויש דיבורים על בעיה של כושר גופני וגרזצ׳יץ שצריך להוריד כמה ק״ג,אז לגיטימי לגמרי לשאול מה נעשה פה בקיץ.
עד בערך מחזור 20 הם רדפו אחרינו.
24. הפסדנו בבית 0:1 לבית״ר (סיני החמיץ פנדל לשער 11). שבוע אחרי הפסדנו 1:2 בכפר סבא אחרי שהובלנו ואז 5 נצחונות רצופים: ברנס עם שעריים? (עמידר. 2:3), שמשון (1:2), נתניה (1:5), ב״ש וחיפה
הרצף השלילי התחיל הרבה קודם לכן. מהמחזור ה 18 (יבנה בחוץ) ועד המחזור ה 25 (כפ"ס בחוץ) ניצחנו רק פעם אחת בליגה, את הפועל חיפה בבית, וגם הפסדנו בגביע למכבי חיפה.
יתרה מכך, וזה בשביל עזרא, בארבע האליפויות האלו זה היה המאזן ראש בראש מול סגנית האלופה :
1986 - תיקו בקללה, הפסד בגביע בבית, ניצחון בבית
1988 - הפסד בנתניה, תיקו בבית, תיקו בחצי גמר (ניצחון בפנדלים)
2000 - תיקו בבית, הפסד בקללה, תיקו בבית,תיקו בחצי גמר (ניצחון בפנדלים)
2010 - הפסד בבית, תיקו בקללה, ניצחון בקללה
המאזן די ברור לדעתי.
ב 81 , אגב, בני יהודה היו הסגנים וניצחנו אותם פעמיים על האפס.
מאז שנגמרה תקופת סיני, הפועל מתחילה כל עונה כקבוצה עם שאיפות לצמרת. צריך לקרות הרבה כדי שדברים יתחברו, לא תמיד הם יקרו על ההתחלה (בטח בתחלופה כ"כ גבוהה של שחקנים כמו השנה) ולפעמים נצטרך לחכות כמה מחזורים טובים בשביל שהקבוצה תראה כמו שכולנו רוצים שתראה. סבלנות זו מילת המפתח. אני אישית מחכה לרצף שמסיים את הסיבוב הראשון (חיפה-ק"ש-אשדוד-דרבי), עד אז אפשר לגרד נקודות ביכולת פחות טובה אבל מול הקבוצות החזקות ברצף הזה נצטרך להראות כמו קבוצה בשביל לקחת נקודות. גם רב"ש יודע שזה בערך הזמן שיש לו כדי להעמיד את הקבוצה כמו שהוא מדמיין כל לילה לפני שהוא הולך לישון.