kobster כתב:
אם באמת מביאים שוער זר זה אומר שנשאר מקום לזר אחד נוסף.
במקרה כזה, אולי כדאי לשמור את המקום של הזר הזה עד להבטחת המקום בשלב הבתים ואז להנחית פה זר שובר שיוויון סטייל נמה.
מה שזה אומר בנוסף ששני המגנים יהיו ישראלים - הרוש בשמאל עם ארתור כגיבוי ומלול/דגני בימין עם חי חמו כגיבוי בנוסף ליכולת של איליץ' לשחק שם במידת הצורך.
נשארו שני תפקידים לא מאוישים - חלוץ ליד דמארי ופליימייקר ליד גרזיצ'יץ' (במערך של 4-4-2).
לגבי החלוץ, כולנו מקווים שחבר של לב ארי יחתום וזה יסגור לנו את החלק הקדמי. אם לא נצליח אז זה אומר שצריך להביא כבר עכשיו חלוץ זר לעמדה הזו.
השאלה היא מי ישחק ליד גרזיצ'יץ' באמצע. שווה לממש את האופציה על חמ"ן ולהתחיל איתו שם, ואם באמת עולים לשלב הבתים אז להביא זר בעמדה הזו.
בקיצור :
שוער זר
הרוש-קולין-איליץ'-מלול
גרזיצ'יץ' - חמ"ן/זר
טב"ח ----- ורמוט
שכטר - דמארי
בעיניי ממש לא.
קודם כל, אם אלה המגינים זו התפשרות. אני מבין שאולי אין ברירה, אבל זה יהיה עקב אכילס לאורך כל העונה (האמת שאני לא ממש מכיר את דור מלול, אבל מסין פחות או יותר באיזו ליגה הוא).
לגבי הקישור, ממן בכלל לא צריך להופיע שם, בטח לא מאחורה. עם גרזיצ'יץ חייב להיות מצוות שחקן ברמה גבוהה שיודע לקחת את הכדור קדימה (בהנחה שגרזיצ'יץ יותר בסטייל דג'מבה).
ליד ורמוט צריך להיות קשר התקפי יותר בכיוון האמצע ולא חצי חלוץ כמו טב"ח. שחקן שיודע להניע כדור ויש לו יותר אוריינטציה של עושה משחק.
ואז יש לך את אבוטבול וגורדנה מחליפים מאחור, ממן, אלרואי וסלים בקיור ההתקפי ושרם וטב"ח/דמארי. כמובן הכל נתון לשינוי לפי צרכים ספציפיים. עדיין בעיניי, זה ספסל לא מספיק טוב מבחינת הקישור ההתקפי, אבל העובדה שטב"ח משחק על הקו ויכול לשחק עם שני חלוצים לפניו, נותנת גמישות (למרות שאני לא מת על השיטה הזו).
ועוד דבר, אני נותן את כל הקרדיט בעולם לרב"ש. אבל בעיניי, אם הוא משחרר את קליימן זו טעות ענקית. זה להביא שוער יקר יותר, שלא תמיד אתה יודע מה תקבל ממנו והוא גם תופס מקום של זר שאולי נצטרך בהמשך.
אני מבין שקליימן יכול לעלות פה ושם בנקודות בגלל חוסר נסיון, אבל אני חושב שאם מאמינים בפוטנציאל שלו שווה לקחת את הסיכון לגבי העונה הזו בשביל שיהיה שוער לטווח ארוך.