פורום השדים האדומים

בתור מי שהיה גם במשחק הזה וגם בטדי ב-15/5 אני ממש לא מנסה להכריע ביניהם בשאלה ״מי יותר גדול״.
בבלומפילד הרועד מצד אחד ומנגד ״אין אליפות להפועל״ בטדי, היו שניהם גדולים מהחיים.
ובמילים אחרות - ״כולם היו בניי״.

צמררררררררמורת

הצחקת את גולפיטק.

ה-15.5 הוא הרגע הגדול והמצמרר של המועדון אי פעם. אין מה שיעקוף אותו ויעבור אותו מבחינת הרגע- אני כמובן לא עושה תחרות, כי אין כזו. כל נסיון להפחית מגדולת הרגע הזה ומהאירועים שהובילו אליו הואל מגוחך. להזכירכם זכינו בדאבל, בטדי ששר לפני המשחק ובמהלכו "אין אליפות להפועל", אחרי דרבי שבו מכבי חשבה שהרסה לנו את האליפות, ובסיומה של עונה גדולה באירופה. יש לקחת אליפות על מכבי חיפה בדקה ה-91 שזה מרגש ומפחיד, ויש לקחת אליפות על חיפה, מכבי ובית"ר שלושתן ביחד(כל אחת במידה מסוימת) בדקה ה-92. 4,000 אישה ואיש היו בטדי, אני בטוח שמישהו יוכל לגבות אותי פה.

הייתי בשני המשחקים וכמובן שליאור יובה צודק.

כמו שכתבתי, בתור מי שגם היה בשניהם, אני מתקשה להכריע. יש גם הבדל בין לחוות את זה בגיל 16 לבין גיל 40.

בטדי הייתי הרבה יותר בלחץ. הייתי כבר אוהד הרבה יותר כבד, היתה את השנאה היותר כבדה לבית"ר (שבשנות ה 80 לא אהבתי אותה והעדפתי לעזור לחיפה רק מטעמים פוליטיים, היא לא התבלטה עדין לפחות לפי מה שראיתי, בגזענות). הלחץ היה עצום והשמחה (מבחינתי עצם זה שנצחנו, האליפות היתה בונוס. פחדתי פחד מוות שחיפה לא ינצחו אבל בית"ר יעצרו אותנו, הסיוט הכי גדול בהיסטוריה) מטורפת.

למשחק האליפות בבלומפילד באתי בלי יותר מידי לחץ. היה ברור שחיפה פייבוריטית שכן תיקו מספיק לה. עדין השמחה על הגול היתה אדירה, כולל כמובן חיבוקים עם אנשים זרים (הייתי במשחק הזה לבד).

בגדול לדעתי המשחק בבלומפילד היה אירוע יותר מכונן בהיסטוריה של הפועל ת"א. משחק אחד על אחד, במקריות (אני מניח) מדהימה שהוא המחזור האחרון בין שתי הראשונות. דקה 86. קבוצה מרגשת עם 5 שחקנים צעירים שדוביד הכביר לימד אותם מה זה פלסיבו (נתן להם כדורים שהיו סוכרזית או משהו כזה), בלי שאולי הוא אפילו ידע מה זה פלסיבו. הבית האהוב. תמימות של אוהדים (לא החרא שיש היום). בקיצור, הכי גדול בהיסטוריה.

לדעתי ההשוואה הזו מיותרת,
כל משחק היה בתקופת זמן אחרת לחלוטין.
אני מאמין שאם המשחק של שנות ה-80 היה היום היו אותם אנשים מטדי היו אומרים שזה המשחק היותר מרגש ,
בכלל במרחק של זמן קשה להשוות,כשהאחרון יותר טרי והשני רחוק יותר,אוירה של תקופה שונה וכדומה,
ואני אומר זאת כאחד שאז לא היה ממש ילד (היתי בין 25 בשנת 86 ,אמאל'ה....).
לכל משחק יש את הכבוד שלו ,בעיניי כל אליפות מרגשת באותה מידה,
בשבילי גם גמר הגביע ב-83 משער ניצחון של גילי היה מרגש לא פחות .
פשוט האליפות האחרונה יותר קרובה מבחינת זמן ,ולכן יכול להידמות כאילו זה יותר מרגש ,ואולי גם אני חשבתי כך בעבר.
בראייה לאחור ,בשבילי כאוהד כל אותם רגעים היו רגעים מכוננים,מרגשים ,אדירים ,אין מילים כמה אושר ושמחה.
רק שיחזרו בהקדם