פורום השדים האדומים

בעיקר בגלל החלטת 3 השורות השיפוט היה לא מסריח בחצי השני של העונה...

!!!
כמה שמבאס להודות בזה, עם כל ההנאה (ויש) בלקלל את השופטים (ומגיע להם), זה רק פגע בנו. ברגע שהפסקנו כי טכנית היינו מרוחקים כמה מטרים מהם, השיפוט הפך להוגן ואפילו נטה קלות לטובתנו בחלק מהמשחקים הביתיים.

לא יותר הגיוני שהפסיקו לדפוק אותנו בגלל העימות עם השופטים שגם נפגעו, והשופטים שבאו אחר כך נזהרו?
הרי השריקות נגדנו באות לפני הקללות, לא אחרי. אז מן הסתם מה שקורה קודם משפיע על מה שקורה לאחר מן, ולא ההפך.

מצטיין - רמי וההנהלה. הקהל על הלהט והכמויות. הקבוצה כולה שהיתה בדיוק מה שצריך: נלחמת כל הזמן, משחקת חזק וקשוח, נכנסת מתחת לציפורניים
מאכזב - החלקים בקהל. הייתי בטוח שהעובדה שזו קבוצה שלנו, ובבעלות שלנו, עם מנהלים שאנחנו בחרנו, יגרמו לעליית מדרגה והתבגרות. הרי זה לא כואב לטביב/רמון/ליובין/תאומים/סגול. זה כואב לנו. טעיתי. מהשחקנים קשה להגיד: אולי קלי שלא עשה קפיצה מספיק גדולה, אולי שולדבראנד שחוץ מהפלייאוף נראה היה אדיש ולא מחובר מספיק
הפתעת העונה - סטיט. רק לחשוב שבסוף השנה שעברה, כל הפורום, וגם אני, שלחו אותו הביתה. גם מתן הפתיע אותי ביכולת להתמיד. בר טימור עשה שיפור גדול אבל לטעמי לא יציב מספיק
הנצחונות המרגשים - לא מקורי. דרבי. אשקלון (בעיקר בגלל כל מה שהיה לפני והמשחק הנורא שהתפתח). חיפה עם שני זרים. ראשון עם מחצית ראשונה מופלאה
ההפסדים - כל התקופה מאז ההפסד לנתניה. קודם כל הזעם ותחושת חוסר הצדק מהמשחק עצמו (5-6 עבירות טכניות כולל אחת הזויה שפתחה את העסק עם בר טימור שמפריע בהוצאת חוץ), אחר כך הזעם וחוסר הצדק על הסיקור התקשורתי ועל העונש. ואז הפציעה של אלן ושני המשחקים המבאסים באשדוד. המשחק בהרצליה שהיה מדכא ברמות אחרות עם בק שמתעלל בקבוצה ובקהל. ההרגשה שאנחנו הכי גרועים בליגה. האשכולות הבלתי נגמרים של פרוויס שחוזה אפוקליפסה וירידה, כל ההשוואות לקבוצות האחרות שמביאות זרים מיד. התחושה שאנחנו עומדים לרדת ליגה. הרדיוס הדוחה באשדוד עם הזר החדש שקולע אבל לא משחק. התחושה שאנחנו הכי גרועים בליגה.

עוד אירוע ראוי לציון - קרוביי הקיבוצניקים מלגלגים על הדבקות בקבוצה. אני מספר להם שזה המקום היחיד בארץ שבו משמיעים את האינטרנציונל. הם מתרשמים אבל אומרים שבטח אף אחד לא מכיר את המלים. אני מספר ש-20-30 איש שרים קבוע. הם משתכנעים שזה פרויקט ראוי

ראשית זהו סיכום אז בו לא נהרוס את החגיגה,ולסיכום הרחקת 3 בשורות הייתה בשבילי אכזבה -הריחוק לא היה מוצדק בעיניי ,ופגע בי כאוהד,ומה עוד שאני לא מסכים לחלוטין עם שניכם כי עד לאותו משחק מקולל דפקו אותנו ללא קשר ל-3 שורות .לדעתי הפסיקו לדפוק אותנו רק בגלל העימות איתם,ואני מאמין שנעשתה כאן עבודה גם של ההנהלה מאחורי הקלעים .מקווה ששנה הבאה נחזור ל-3 שורות הראשונות

1.מצטיין העונה: בריאן רנדל.
כמה חוכמה,כמה מנהיגות.קלאסה של שחקן.איש מיוחד.
שידרג אותנו.

2. אכזבת העונה: גל איתן.לאט לאט הלך ונמוג.בדרבי האחרון אם זוכר נכון לא קיבל דקה.
3. הפתעת העונה: בר טימור.ברגע שגודס הנפלא הגיע,זה קצת נגס לו בדקות והוריד לו את הבטחון.
מקווה לראות אותו עוד הרבה שנים פה ורק משתפר והולך.
4. הנצחונות המרגשים: נו באמת....כמה האמינו בשנה הראשונה כשחיינו מהיד לפה עם 2 ורבע זרים ברוב העונה,שכבר בשנה הראשונה ננצח דרבי.
5. ההפסדים המשביזים: ההפסד לאילת בחוץ.כל כך רחוק נסענו וראינו משחק מתסכל מאוד.הפועל כמעט ולא היוותה יריבה.
6 מהלך העונה: אסיסט ענק של בר טימור,קלי נותן דאנק מקפיץ 2,200מטורפים וגורם לי לבכות.
40 שניות לסוף 58:53 לנו,ידעתי שהדרבי שלנו,למרות שבדיעבד זה לא נגמר עם הסל הזה.
גם השלשה בסיום של גל איתן באשקלון.
ועדיין מעל כולם: רמי,ארז ועופר רון.

איש השנה, העשור, המילניום והיקום הוא רמי כהן
בנוגע לשחקן העונה - זה די ברור ש2 הזרים שהגיעו לאחרונה הם 2 שחקני הכדורסל הכי טובים בקבוצה, אבל זה לא יהיה נכון והוגן לבחור אחד מהם לשחקן העונה על סמך חודשיים וחצי.
לכן, ומבחינתי בלי צל של ספק בכלל, שחקן העונה הוא דמונטז סטיט
וכל מי שציין את מהלך העונה באסיסט של בר לקלי בדרבי, אל תשכחו את מסירת הקוואטרבק של דמונטז לבר לפני...