בעלים עשיר שיגיע וישפוך מלא כסף זה אמצעי ולא מטרה. זה אמצעי שאמור לעזור לנו להגיע להישגים. הישגים זה מטרה. מטרה שכולנו רוצים בה, אבל לא המטרה היחידה. יש עוד מטרות, לא פחות חשובות, ובהן לנו, כקהל, כהמון, יש תפקיד לא פחות חשוב מכל אוליגרך.
חלק מהרוחות שנושבות לצערי בשנים האחרונות ביציעי בלומפילד ופה מעל דפי הפורום, הרבה יותר מדכאים אותי מכל אליפות של מכבי. בוז. קללות לשחקנים בכלל ולכאלה שאתמול עלו מהנוער בפרט. לכלוכים לא מבוססים נגד אנשים שנותנים ימים כלילות מזמנם בהתנדבות מלאה למען הפועל. סרקזם עוקצני וציניות רדודה בין אדום לאדום. אלימות מילולית ופיזית בין אדום לאדום. אוהדים שהאגו שלהם חשוב להם הרבה יותר מהצלחת הפועל ועוד.
רד אאורבך, מאמן הסלטיק בזמנו, אמר: "ניצחון זה לא הדבר הכי חשוב, זה הדבר היחידי", ואין בעיניי אמרה יותר מכביסטית מזו. אם הדבר היחיד שיעמוד מול עינינו הוא הניצחון, במה נהיה שונים מהם? בצבע? בשם?
זה לא נעים לראות אליפות של מכבי, אבל הרבה יותר לא נעים להפוך למכבי.
במציאות של היום, כסף הוא שם המשחק והוא קונה תארים בסופו של דבר, זה נכון, ואני רוצה תארים. אבל כל התחלואים שציינתי פה הם לא כורח המציאות כי הם לא עניין של כסף, הם עניין של רוח, ואף אחד לא ישכנע אותי שאבדה לנו לגמרי הרוח. אז נכון שיש הרבה עבודה לפנינו: צריך לחנך את דור השמנת שנוצר לנו (וטוב שהוא נוצר, זה סימן שהיה לנו טוב...) ואת הדורות הבאים, וצריך להסביר לאילו שטועים בדרך ולהלחם על עקרונות וערכים. אבל אנחנו לא מפחדים מעבודה קשה, אנחנו פועלים.
הלוואי ויגיע משקיע עשיר ושפוי. הלוואי ונדע לתעל את הכסף לבנייה מהיסוד של מועדון יציב, חזק והישגי, בעל עקרונות וערכים וללא תלות בגחמות של עסקן כזה או אחר. שכל האוהדים באשר הם תמיד יראו קודם כל את טובת הפועל לנגד עיניהם. שנדע לשמוח בחלקינו, שלא נהיה חזירים. שננצח, שנפסיד, שלפעמים נצא תיקו. שנדע להגיד תודה, גם בימים קשים, על היותנו אדומים.
חג שמח!
