פורום השדים האדומים

http://sports.walla.co.il/?w=/156/2634993

7 בינואר 2012. עידו אקסברד מכניע את אפולה אדל בווסרמיל בדקה ה-90, עושה 1:1 ומפטר את דרור קשטן. האדומים היו אז במרחק תשע נקודות מקרית שמונה, ולכו תדעו מה היה קורה אם אלי טביב לא היה עושה את אחד המהלכים המופרעים בהיסטוריית הכדורגל, אבל באותו תאריך נקבעה עובדה אחת מוגמרת – מאז הפועל תל אביב לא נראתה מאומנת אפילו לדקת משחק אחת. מאז, הפועל תל אביב החלה לספוג שלישיות ורביעיות (אצל קשטן ספגה שני שערים רק פעמיים, ומעולם לא יותר מזה). מאז הפועל הפסידה בדרבי (לראשונה לאחר ארבע שנים). מאז, הפועל הודחה מהגביע (לאחר שלוש זכיות רצופות) מול הפועל ראשון לציון מהליגה השנייה, ועוד ב-90 דקות (לראשונה מאז 2005).

ניצן שירזי, יוסי אבוקסיס, פרדי דוד. שלושה אנשי מקצוע שהוכיחו את עצמם במקומות אחרים – מי פחות ומי יותר – לא הטביעו סנטימטר של חותם בהפועל. את השיטה של קשטן אפשר לא לאהוב ולא להעריך, אבל היתה שיטה. מאז אין. אין שיטה ואין הרכב ואין חזון. שחקנים אולי לא אהבו להתאמן אצל קשטן, אבל כמעט כולם העריכו אותו. ובקבוצה עם הנהלה שהיא כאוס אחד גדול, המאמן חייב להיות חזק. היה גוטמן, היה קשטן ואז זה נגמר. אפשר להסתתר מאחורי בניית הסגל הקלוקלת עד מחר, אבל אתמול בהרכב של הפועל שיחקו שבעה שחקנים שלא מתאימים לרמה הנדרשת, בזמן שעל הספסל האדום ישבו שני החלוצים המוכשרים בליגה. ואחד השוערים הטובים שבה. וביציע ישבו חנן ממן ואלרואי כהן. ביציע. שי אבוטבול, שהיה מוכן להקריב את הברך של ערן זהבי למען יראו וייראו, לא ירד לחצי גליץ' מול רוצ'ט וחבריו.

קבוצה עייפה, חולה, עצובה, זחלה על הדשא בבלומפילד. מול קבוצה שהתעייפה במשך 120 דקות רק שלושה ימים קודם. מאז הניצחון 1:2 באשדוד, שהיה בימים שגילי ורמוט עוד שיחק, הפועל לא יצרה יותר משני מצבים במשחק, במקסימום. גם הניצחונות בתקופת דוד הושגו רובם בזכות פנדלים או מצבים נייחים שבאו משום מקום. וכשההגנה הכי לא מתואמת בליגה (קוסטה, רוצ'לה, פאביצ'ביץ', הרוש - אלוהים שישמור) ממשיכה במסע ההופעות, המצב רע. להגיד שפרדי דוד טעה בהחלטות יהיה להחמיא לו. כי אז יירמז שהוא החליט את אותן החלטות. האמת, זה לא נראה כך. למרות הכול, דוד לא אשם על שהגיע. כל אחד היה מגיע. חוץ מהקהל שכרגיל ממשיך לתמוך, כולם במערכת אשמים.

הראל אשם בזה שהביא את טביב, וטביב אשם בהרבה דברים והברדק הניהולי בתקופת רמון ושלל הבעלים חוגג. אבל לא הראל ולא טביב ולא רמון אלא הפיטורים של קשטן. הם אלה שהשפיעו יותר מכל. על שני הצדדים, אגב. מאז, הפועל נראית כמו מתנ"ס, ומאז, קשטן נהנה מהפסדים בדקות ה-99 וה-95 ואומר ש"בשביל זה האוהדים באים לראות כדורגל". ועדיין, המצב של קשטן הרבה יותר טוב מהמצב של הפועל תל אביב.

קשטן פוטר אחרי רצף משחקים מזוויע (שש נקודות מששת המשחקים האחרונים שלו, בעיקר נגד קבוצות תחתית), ואחרי שאיבד מעשית את האליפות ודרדר אותנו למקום השלישי.
שירזי הבטיח את המקום השני וזכה בגביע.

עכשיו אתם יכולים להמשיך לזיין את השכל על קשטן.

ועדיין נראינו הרבה יותר טוב מאיך שאנחנו היום.