ראצ'ו כתב:
ליגת הכדורסל בישראל היא ליגה שרובה ממומנת על ידי כספי ציבור ישראלים. זו ליגה ישראלית שאמורה לאפשר לכל אותם אלפי בני נוער שמתאמנים ומשחקים
במסגרות השונות את היכולת להגיע ולשחק יום אחד בה, בצורה הוגנת ושווה.
בישראל, לא רק שבאים אל אותם הצעירים ודורשים מהם לתת 3 שנים לצבא בתקופה הכי חשובה בקריירה שלהם, אלא גם מפלים אותם לרעה בכל ענייני המס מול שחקנים זרים שבאים לשחק פה.
להשוות למה שקורה באירופה למשל זה שטויות. 4 זרים בחמישייה זה כמו 9 זרים בהרכב בקבוצת כדורגל. איזו זהות הייתה לקבוצה? מי היה מתחבר אליה?
מילא בליגת אלופות/NBA שם הספורט הוא יותר SHOW והצגה, אבל מה יש לבוא לראות פה כדורסל ברמה הבינונית אם אין אפילו חיבור מינימאלי לקבוצה?
מספרים פה כל הזמן שאין מספיק ישראלים טובים, אבל איך יהיו ישראלים טובים אם הם לא מקבלים את ההזדמנות לשחק? אם היו לנו 4 זרים בתחילת העונה בר טימור היה פורץ? גל איתן היה רואה פרקט? אם לעמרי כספי לא היה בחוזה הבטחת דקות על הפרקט הוא היה היום שחקן NBA? אם לא הייתה שביתה ב-NBA ופארמר היה מגיע בתחילת העונה יוגב אוחיון היה רואה מגרש?
חבל לי שהמאבק של השחקנים וכל מי שתומך בהם לא מובל בצורה נכונה וחכמה אבל זה לא אומר שבשורה התחתונה הם לא צודקים.
רק אוסיף כי כל עניין הזרים באירופה התחיל בכלל מהאיחוד האירופי, ששם בכלל לא ניתן היה למנוע מעבר חופשי של שחקנים ממדינה למדינה, בתנאי שהן חברות באיחוד. ישראל סתם נסחפה אחרי זה בשם ה"להשתוות לאירופה". אין מה להשתוות כי ישראל היא לא איחוד האירופי.
ולגבי פארמר: הוא דוגמא מצויינת. גם כשמכבי הביאה אותו היא רשמה אותו בתור זר ולא כישראלי, בגלל שיקולי מס.
ועוד הערה: גם סוגיית היש או אין ישראלים טובים היא משנית. שהישראלים שיש ישחקו, והרמה תהיה מה שתהיה. זה לא עניין של חיים ומוות, כמו רפואה למשל, שאם אין לך מנתח לב, אז כדי שאנשים לא ימותו חובה להביא מישהו מחו"ל. זה ספורט. הליגה הישראלית צריכה לשרת קודם כל את השחקן הישראלי.