הבעיה היא שזה מסיט דיונים אמיתיים ונקודות מהותיות לאיזה שבלול קונצנזוס.
שים לב לתעלול (הדיי נמוך) של שי פירון, אחרי שהיה צריך להתמודד עם דברים שאמר (לכאורה) לגבי השכרת דירות לערבים
שי פירון כתב:
יום קשה. מודה. זה לא נעים. בעיקר כשזה לא נכון. זה כואב, כי זה ניסיון לא ראוי; כי כולם יודעים מה עמדותי בשאלות מעין אלה.
זה כואב, כי זה מראה עד כמה צריך לשפר את החיים הציבוריים.
זה כואב, כי זה נמוך, כי זה רדוד.
זה כואב, כי באתי להוסיף טוב, לתרום, לעשות הכל כדי שישראל תהיה מקום טוב יותר לכולם: ליהדוים ולערבים, לדתיים ולחילוניים, לשמאל וימין.
זה כואב, כי חיפוש קטנטן היה מעלה את עמדותי בסוגיה - פשוט כי רק... לפני כשלוש שנים יצאתי נגד רבנים שפסקו כך...מאמץ קטן היה מגלה תמונת אמת. אבל למה זה חשוב כשמנהלים מאבק כל כוח ושררה? האם כוחנות מקדמת בחירה? תורמת?!
זה כואב, כי פונים אלי יועצים ל'חפש' התבטאויות אצל אחרים והם לא יודעים שביום שאעשה את זה לא אוכל להסתכל על עצמי בראי, לא אוכל לחנך את תלמידי, לא אוכל להביט בעיניים של ילדי.
אינני יודע מה תהיינה התוצאות, אבל היום התחזקתי בתודעת השליחות: לפעול לשיפור איכות החיים כאן, להקפיד בכבודו של כל אדם, להלחם בגזענות ובפגיעה בצלם אלוהים שבאדם.
אבל זה בעיקר כואב , כי היום נהרגו שני טייסים, ואני הייתי מצפה שמחרחרי הריב והמשמיצים, יפנו את השיח להרכנת ראש ולו לכמה שעות.