העונה הזאת התחילה עם מטרה אחת, להשאר בליגה על אף התקציב הנמוך ביותר והמחסור באולם בייתי.
עברנו קשיים שלא יאומנו בדרך, איבדנו את הזר היקר ביותר שלנו 10שניות לתוך העונה, גם 3 מחליפים שהגיעו אחריו עזבו אחרי (מקסימום) משחק בודד.
6 פעמים הגענו לבית הדין, קיבלנו קנסות, סגרנו לנו 3 שורות ראשונות וקיבלנו עונש רדיוס בפועל והורדת נקודות על תנאי.
בדרך גם מתן נפצע והיה חסר והגענו למצב שאנחנו משחקים עם רוטציה של 6 וחצי שחקנים.
אבל בתוך כל דרך החתחתים הזאת המועדון השחקנים והקהל ידעו להתעלות, להלחם כמו ש

נלחמת, עם הציפורניים.
והנה 2 מחזורים לסיום העונה כבר הבטחנו אפקטיבית את ההשארות בליגה (כן אשקלון יכולה לנצח 7 רצוף עכשיו, אבל גם זה כנראה רק יוריד את חולון או אשדוד ליגה).
זאת עונה שהיא הצלחה מסחררת, ממוצע קהל מעל כל מה שמישהו חלם (ויותר גבוה מאוסישקין בשנות ה90), ניצחנו דרבי והנה אנחנו יכולים להתרכז לקראת סיום העונה בנסיון להגיע לפליאוף העליון!!!
אני רק רוצה להגיד תודה, תודה לכם שאתם הקהל הכי טוב בארץ, תודה להנהלה שנאבקה בכל כך הרבה קשיים בדרך בלי שאף אחד שקל אפילו להרים ידיים, תודה לשחקנים שיצגו את הסמל שצורה מעוררת הערכה.
עכשיו כהלחץ ירד זה הזמן לסיים חזק, אני רוצה לארח עוד דרבי בתחילת הפליאוף העליון.
יאללה הפועל
