פורום השדים האדומים

היא נולדה בקולחוז

היא נולדה בקולחוז

אז אחרי כל הדיבורים על רוח חדשה בכנסת זו הממשלה הכי ימנית בהיסטוריה, לא ככה?

אז אחרי כל הדיבורים על רוח חדשה בכנסת זו הממשלה הכי ימנית בהיסטוריה, לא ככה?

עם כל הסלידה שלי ממנו, יאיר עד עכשיו עם 0 טעויות, כולל בעניין האוצר.
אני מניח שכשזה יגיע למעשים ולקבלת החלטות זה כבר ייראה אחרת, אבל עד עכשיו שיחק אותה

א. הוא הולך לנגן על זה שה"מנהיגות החדשה" זה לא לפחד מאחריות גם כשזה לא פשוט או פופולארי
ב. יהיה קשה עכשיו אבל לעם שלנו יש זכרון קצרצר ולקרא תסוף הקדנצה כבר יהיה טוב יחסית וזה מה שיזכרו.

אם הוא לא היה לוקח את האוצר היו צולבים אותו.

לא משנה מי זה יהיה , בנט או לפיד,
אבל מי שיקח את תיק האוצר שורף את עתידו הפוליטי.
ביבי למרות הבטחותיו ימשיך לנהל את המשרד מלמעלה בדומה לאיך שהוא מתנהג לשטייניץ, ויאיר יבין מהר מאוד שהרבה יותר קל להמשיך ולחלוב את מעמד הביניים מאשר לקצץ תקציבים ממשרד הביטחון או להוריד הקצבות לחרדים (גם כשהם באופוזיציה..............)

מבחינה מידינית לא רואה שום סיכוי למשא ומתן או התקדמות כלשהיא מול הפלסטינאים, היות ובנט החמוד שהצליח להחביא את המשך רשימתו מהציבור לפני הבחירות, לא יצליח בשום מקרה לתת גב לממשלה במידה ויצטרכו לקבל החלטות כואבות (למתנחלים ביהודה ושומרון בעיקר), כשגם הבטחתה של שלי לא נראה לי תחזיק מים בסופו של דבר (כשהחלופה היא אולי הפלת הממשלה מבחינתה).


בכלל, הרכב הממשלה הזה נראה לי כמו קן של דבורים (שעקיצתם כואבת הרבה יותר משל הצרעות),
וגם אם תקום, לא יארך זמן רב עד שנמצא עצמינו שוב זוכים ליום חופש בדרכינו לקלפיות

הבלוג של אורי משגב:
http://blogs.haaretz.co.il/urimisgav/470/

האם השוויון בנטל יכלול גם בחינה של מסלול ישיבות ההסדר, שמאפשר לחובשי כיפה ללמוד בישיבה ולשרת 16 חודשים במקום 36?

היו צולבים אותו כי ביבי הכניס אותו לפינה עם הקטע של "איפה הכסף ? באוצר" ואם הוא היה בורח ממנו אז כל העולם ואשתו היו חוגגים עליו.
כדי להיות יותר חכם מביבי, שיקח את האוצר וימנה שם מישהו מקצועי, ויקח לעצמו את החינוך.
במצב כזה, לא משנה מה יקרה בסוף, הוא יוצא מנצח מכל כיוון.

עדיין, יש את סיפור החוץ ששמור לליברמן ואת כמות השרים בממשלה. אפילו שלח לא מבין איך עניין שמירת התיק עובר חלק אצל האנשים מהמפלגה שלו. זה פסול מכל כך הרבה טעמים שגם אני מופתע איך התקשורת לא מסתערת על העניין הזה.

א. הוא הולך לנגן על זה שה"מנהיגות החדשה" זה לא לפחד מאחריות גם כשזה לא פשוט או פופולארי
ב. יהיה קשה עכשיו אבל לעם שלנו יש זכרון קצרצר ולקרא תסוף הקדנצה כבר יהיה טוב יחסית וזה מה שיזכרו.

אם הוא לא היה לוקח את האוצר היו צולבים אותו.

הוא לא פראייר מבחינת ההתנהלות התקשורתית.
הוא יביא מישהו חיצוני או ימנה ועדה מייעצת, יגיד שהוא מוותר על הרכב או כל דמגוגיה אחרת.
יציג את עצמו כאחד שלא פוחד ללכת למקומות שאחרים התחמקו. כמי שבא להתמודד ולא לברוח. הוא ישתף את הציבור בדילמות כדי להמחיש את המורכבות של הדברים.
הבעיה היחידה שלו היא שהוא ייאלץ לקחת צד. לקבל ממש החלטות. רק משם הוא יכול ליפול בדימוי הציבורי.

מישהו יודע להגיד מה הקשר בין פאינה קירשנבאום לבין חקלאות?

אורי אריאל שר השיכון. ממש לא בטוח שזה עדיף על אטיאס.

זה מצחיק לראות עד כמה החרדים שנואים בארץ. הגענו למצב שרבנים שלובשים שחור ולבן, והם בעצמם פינגויינים בעייני החילונים, יוצאים נגדם. סיוון רהב מאיר אמרה את זה בצורה הכי טובה: מתעסקים בנושא הפופוליסטי(גיוס) במקום להתעסק בנושא החשוב(יציאה לעבודה). מי יודע, אולי בסוף החרדים יהיו השותפים הטבעיים של השמאל ובעזרתם ובעזרת השם נשים סוף לכיבוש, למלחמות ולבידוד העולמי. אמן(פ' כן יהי רצון).

נתניהו בעצם ניצח

מערכת הבחירות תסתיים השבוע, עם הרכבת הממשלה, בניצחון מובהק של הימין. ראש הממשלה בנימין נתניהו התאושש מהמכה שספג בקלפיות והצליח להוציא את המקסימום במשא ומתן הקואליציוני שניהל עם יאיר לפיד ונפתלי בנט. השועל הוותיק עשה בית ספר לטירונים הפוליטיים.

נתניהו החל במו"מ רק אחרי חודש של מהלכי סרק, שנועדו להתשת בני שיחו: הברוגז המתוקשר עם בנט, דמעות התנין על הפרידה מהחרדים, הצעת האוצר לשלי יחימוביץ', הבטחת המו"מ המדיני לציפי לבני. כשנגמרו הספינים, הקוביות הסתדרו לטובת נתניהו: מדיניות החוץ והביטחון תישאר בידי הליכוד ביתנו, לפיד נבעט לתיק האוצר, והבית היהודי יהיה שותף משני.

המו"מ הקואליציוני התאפיין בעיסוק מופרז בשטויות כמו השנאות של שרה נתניהו, מספר השרים, או הפקת "תמונת הניצחון" של לפיד בלי החרדים. נושאים מהותיים כמו מדיניות החוץ והביטחון נדחקו אל מחוץ לדיונים, מלבד האזהרה השבועית של נתניהו על האיום האיראני והסכנה הסורית. אפילו המדיניות הכלכלית נידונה בשוליים, אם בכלל.

נתניהו הצליח לגמד את יריבו־שותפו לפיד ולהציג אותו כפוליטיקאי ריקני, רודף כבוד ורייטינג, שרצה להתפנק במשרד החוץ במקום לחפש "איפה הכסף" באוצר. בסוף השבוע שעבר נכנע לפיד למסע לחצים תקשורתי וקיבל עליו את המשימה המעיקה שממנה ביקש להשתמט. הוא נכשל גם בטיהור הממשלה מתיקים סתמיים כמו "ירושלים והתפוצות".

עכשיו יסתיימו "משחקי הכס" ויתחילו החיים האמיתיים. לממשלת נתניהו השלישית יש יעד ברור: הרחבת ההתנחלויות והגשמת החזון של "מיליון יהודים ביהודה ושומרון". מספר הקסם אמור לסכל את חלוקת הארץ ולמנוע אחת ולתמיד את הקמת המדינה הפלסטינית. המשרדים הרלוונטיים, ביטחון ושיכון, יימסרו לבוגי יעלון ואורי אריאל. הם לא יישבו בהם כדי להקפיא את הבנייה, אלא כדי ליישם את דו"ח אדמונד לוי ואת מצע הבית היהודי; כלומר, לספח את הגדה בהדרגה.

נתניהו השתמש בביטוי "המתמטיקה" כדי להסביר את קשייו הפוליטיים, שמנעו ממנו להתגמש כלפי הפלסטינים. זה היה בקדנציה הקודמת, שבה כיהנו המתונים אהוד ברק ודן מרידור בעמדות בכירות. בממשלה החדשה המתמטיקה פועלת ביתר עוצמה נגד כל פשרה בשטחים. הימין הקיצוני מחוזק ומלוכד, והטוענים לירושת נתניהו בליכוד זקוקים לתמיכת המתנחלים ויעשו הכל כדי לרצותם ולשחדם. את המתינות המדינית אמורים לייצג לפיד ולבני, אך הם יתקשו להתמודד מול יעלון, בנט, סער, כץ, ליברמן ויאיר שמיר. את לפיד יקנו בזוטות כמו "חוק השוויון בנטל" כדי שהמיליארדים ימשיכו לזרום להתנחלויות, ולבני חלשה מכדי להשפיע.

המשימה המרכזית של נתניהו תהיה קניית שקט מדיני, שיאפשר את הרחבת ההתנחלויות במחיר זעום של גינוי בינלאומי. הוא ימשיך בתרגיל המוצלח מהקדנציה הקודמת: איומים בתקיפת איראן וסוריה, השואבים את תשומת הלב האמריקאית. ברק אובמה עסוק בהרגעת החזית האיראנית ובמניעת התלקחות בגזרה הסורית ומעלים עין ממעשי ישראל בשטחים. זו העסקה שנתניהו יחתור להשיג עם אובמה בפגישותיהם בשבוע הבא בירושלים.

נתניהו איבד מכוחו בקלפי, אך מינף לטובתו את הפיצול במחנה היריב והקים ממשלה כוחנית כלפי חוץ ולאומנית כלפי פנים. הוא כבל אליו את לפיד ובנט השאפתנים, שיתאמצו להוכיח את עצמם, והשאיר בחוץ את החרדים הרעבים, שינצלו כל סדק לזחול בחזרה לממשלה. וכבונוס לסיום הוריד את הציפיות של שרי הליכוד, שוויתרו על חלומות השדרוג והתחננו להישאר במשרדיהם הישנים. תוצאה מרשימה בהשוואה לקמפיין הבחירות העלוב של "ראש הממשלה החזק" נתניהו.

זה מצחיק לראות עד כמה החרדים שנואים בארץ. הגענו למצב שרבנים שלובשים שחור ולבן, והם בעצמם פינגויינים בעייני החילונים, יוצאים נגדם. סיוון רהב מאיר אמרה את זה בצורה הכי טובה: מתעסקים בנושא הפופוליסטי(גיוס) במקום להתעסק בנושא החשוב(יציאה לעבודה). מי יודע, אולי בסוף החרדים יהיו השותפים הטבעיים של השמאל ובעזרתם ובעזרת השם נשים סוף לכיבוש, למלחמות ולבידוד העולמי. אמן(פ' כן יהי רצון).

במקום שר שידאג למגזר שלו בתוך תחומי הקו הירוק, יהיה שר שידאג למגזר שלו מחוץ לקו הירוק. תחליט אתה מה יותר גרוע.

כל הכבוד לנחום ברנע, שכבר לפני שבועיים חשף את הפוטש שנתניהו מתכנן לריבלין.