תסמונת ההפסד אחרי ניצחון על מכבי מוכרת לכולם. ראשון ניצחו את מכבי, קיבלו כותרות, נכנסו לאופוריה ושבוע לאחר מכן הציגו כדורסל מחפיר במשך 3 רבעים נגדנו וירדו מובסים.
מכל הקבוצות הפועל היא הקבוצה שהכי חשופה לתסמונת הזאת, משום שהאופוריה שלנו גדולה בהרבה מכל קבוצה אחרת שמנצחת את מכבי.
אני עוד זוכר איך איבדנו אליפות בגלל אופוריה, כשעודדנו את גליל ופיני באוסישקין, חגגנו את הפסד האליפות של מכבי, וכך איבדנו את המשחק הראשון והפסדנו הזדמנות היסטורית לאליפות.
חייבים בעוד יום יומיים להפסיק לאונן על הניצחון, גדול ככל שיהיה, ולהבהיר שלמרות שכל המטרות של החולצה הושגו, העונה לא נגמרה, הרעב לא נגמר, ואנחנו מציבים מטרות חדשות.
אם ננצח בחולון, ניכנס למומנטום אדיר, ונוכל להיאבק חזק על מקום בפלייאוף העליון (מה שמבטיח הישארות, משחקים עם הרבה חשיפה נגד מכבי, ירושלים, חיפה ואילת, הכנסות, לפחות סדרה אחת והימנעות מסדרה נגד מכבי בשלב הראשון). אם נפסיד, שוב נרגיש את לחץ הירידה.
ארז הוכיח עד עכשיו שהוא מאמן ענק של משחקים גדולים בהייפ תקשורתי גבוה. הגיע הזמן להביא את האנרגיות גם למשחק תחתית. זה המבחן הגדול של ארז, להצליח בניגוד לאופי שלו, להירגע להרגיע ולפקס אותם למשחק הבא, רחוק מאור הזרקורים.
|