משהו על חברים שחשבתי לעצמי..

The Fisherman

חברים זה דבר מדהים. אתה מתחיל מחברים בפעוטון,אחרי זה הם מתחלפים בגן, בבית ספר יסודי,בחטיבה ,בשכונה, בתיכון, בצבא, בעבודה, בכל זמן החברים מתחלפים זה הזוי ולמרות זאת אתה מתחבר לאנשים בקלות בכל מקום שאתה נמצא... ואז אתה פוגש באקראיות באיזה מקום אנשים שהיית חבר טוב שלהם כמו אח לפני הרבה זמן ועכשיו כבר לא ואתה מעלה חיוך כזה של זיכרון נוסטלגי...

לירון האדום

The Fisherman

אולי לא ניסחתי את זה באופן ברור אבל התכוונתי לקטע הזה שפתאום באמצע החיים אתה פוגש מישהו מהעבר שמעלה אצלך נוסטלגיה יפה מפעם.. אין צורך להרוס את האשכול , רציתי לפתוח דיון נחמד על הנושא..

אדום שרוף100

פורמאלין

תתאבד כבר

התבלבלת בפורום לדעתי אבל בכיף

יש הסבר בפסיכולוגיה למה בן אדם מרגיש צורך להקיף את עצמו באנשים שדומים לו/שהוא מעריך אותם.

חוץ מזה שמחקרים הראו שככל שאתה עולה בגיל ככה קשה יותר ליצור חברי אמת, כאשר בגיל 30+ זה כמעט בלתי אפשרי ליצור חברות אמיתית שתחזיק לאורך שנים.

*"מחקרים"=משהו שקראתי באינטרנט, אז אולי זה לא נכון אבל זה גם נשמע הגיוני

its-sick

הכי חשוב שלחברים יהיה הרבה כסף ושהנשים שלהם תהיינה זורמות.

שער 7 הוא אדום

its-sick כתב:

הכי חשוב שלחברים יהיה הרבה כסף ושהנשים שלהם תהיינה זורמות.

אז רוצה להיות חבר שלי?
:WHOME:

its-sick

שער 7 הוא אדום כתב:

its-sick כתב:

הכי חשוב שלחברים יהיה הרבה כסף ושהנשים שלהם תהיינה זורמות.

אז רוצה להיות חבר שלי?
:WHOME:

אופס. התכוונתי "שוות וזורמות". שכחתי אילו יצורים מסתובבים פה בפורום.

ירדן

בילדותי חייתי בבועות חברתיות שונות. בעיקר במסגרות בתי ספר סגורים, אומנותיים, וכו'. תמיד בתקופות האלה לראות משהו שלא ראית תקופה, היה עניין גדול. לפחות עבורי. כך אגב גם לומר שלום לאנשים שאתה רואה כל בוקר.

כאשר עברתי לתיכון ה"בועה התפוצצה". עברתי לבית ספר עם 1000 איש, ומחובר עם עוד 3 בתי ספר בעיר עם מספר דומה של תלמידים. קרה מצב אצלינו שכולם מכירים את כולם. כלומר, לראות חבר שלא ראית שנים כבר לא היה עניין גדול.
הייתי מעט בשוק בתור משהו שהתנתק מן העיר במשך 3 שנים וחוזר, בהתחלה אנשים (בעיקר שהיו קרובים בעבר) קצת חייכו לראות אותי אחרי כל כך הרבה זמן, אבל זה נעלם אחרי מעט זמן, והיה נראה כאילו לאף אחד לא אכפת שנפגשנו והיינו קרובים לפני הרבה הרבה שנים.

אני עד היום קצת בשוק שאף אחד לא אומר שלום לחברים שלו באירועים שאני כן נמצא בהם בבית ספר הזה... אני מניח שזה הגיוני ולא אמור להיות מפתיע, אבל באינסטינקטים שלי ובמה שלימדו אותי הדבר הוא לא טבעי לי.

RedFox

ירדן כתב:

בילדותי חייתי בבועות חברתיות שונות. בעיקר במסגרות בתי ספר סגורים, אומנותיים, וכו'. תמיד בתקופות האלה לראות משהו שלא ראית תקופה, היה עניין גדול. לפחות עבורי. כך אגב גם לומר שלום לאנשים שאתה רואה כל בוקר.

כאשר עברתי לתיכון ה"בועה התפוצצה". עברתי לבית ספר עם 1000 איש, ומחובר עם עוד 3 בתי ספר בעיר עם מספר דומה של תלמידים. קרה מצב אצלינו שכולם מכירים את כולם. כלומר, לראות חבר שלא ראית שנים כבר לא היה עניין גדול.
הייתי מעט בשוק בתור משהו שהתנתק מן העיר במשך 3 שנים וחוזר, בהתחלה אנשים (בעיקר שהיו קרובים בעבר) קצת חייכו לראות אותי אחרי כל כך הרבה זמן, אבל זה נעלם אחרי מעט זמן, והיה נראה כאילו לאף אחד לא אכפת שנפגשנו והיינו קרובים לפני הרבה הרבה שנים.

אני עד היום קצת בשוק שאף אחד לא אומר שלום לחברים שלו באירועים שאני כן נמצא בהם בבית ספר הזה... אני מניח שזה הגיוני ולא אמור להיות מפתיע, אבל באינסטינקטים שלי ובמה שלימדו אותי הדבר הוא לא טבעי לי.

גביזון

KingAlpaca

לי אין חברים.

הרוש הודף

ירדן כתב:

בילדותי חייתי בבועות חברתיות שונות. בעיקר במסגרות בתי ספר סגורים, אומנותיים, וכו'. תמיד בתקופות האלה לראות משהו שלא ראית תקופה, היה עניין גדול. לפחות עבורי. כך אגב גם לומר שלום לאנשים שאתה רואה כל בוקר.

כאשר עברתי לתיכון ה"בועה התפוצצה". עברתי לבית ספר עם 1000 איש, ומחובר עם עוד 3 בתי ספר בעיר עם מספר דומה של תלמידים. קרה מצב אצלינו שכולם מכירים את כולם. כלומר, לראות חבר שלא ראית שנים כבר לא היה עניין גדול.
הייתי מעט בשוק בתור משהו שהתנתק מן העיר במשך 3 שנים וחוזר, בהתחלה אנשים (בעיקר שהיו קרובים בעבר) קצת חייכו לראות אותי אחרי כל כך הרבה זמן, אבל זה נעלם אחרי מעט זמן, והיה נראה כאילו לאף אחד לא אכפת שנפגשנו והיינו קרובים לפני הרבה הרבה שנים.

אני עד היום קצת בשוק שאף אחד לא אומר שלום לחברים שלו באירועים שאני כן נמצא בהם בבית ספר הזה... אני מניח שזה הגיוני ולא אמור להיות מפתיע, אבל באינסטינקטים שלי ובמה שלימדו אותי הדבר הוא לא טבעי לי.

תמות כבר

Shacham

מרובה בחברים מרובה בחברות וכולם אומרים לו שלום

לא תתפוס אותי

The Fisherman כתב:

חברים זה דבר מדהים. אתה מתחיל מחברים בפעוטון,אחרי זה הם מתחלפים בגן, בבית ספר יסודי,בחטיבה ,בשכונה, בתיכון, בצבא, בעבודה, בכל זמן החברים מתחלפים זה הזוי ולמרות זאת אתה מתחבר לאנשים בקלות בכל מקום שאתה נמצא... ואז אתה פוגש באקראיות באיזה מקום אנשים שהיית חבר טוב שלהם כמו אח לפני הרבה זמן ועכשיו כבר לא ואתה מעלה חיוך כזה של זיכרון נוסטלגי...

נראה לי עלית פה על משהו

Guri

אני אשמח אם אופטימי יספר מה החבר הערבי שלו חושב

שער 7 הוא אדום

its-sick כתב:

שער 7 הוא אדום כתב:

its-sick כתב:

הכי חשוב שלחברים יהיה הרבה כסף ושהנשים שלהם תהיינה זורמות.

אז רוצה להיות חבר שלי?
:WHOME:

אופס. התכוונתי "שוות וזורמות". שכחתי אילו יצורים מסתובבים פה בפורום.

נו,אז בכלל עכשיו בא לי להיות חבר שלך יותר מתמיד....

segev

http://www.youtube.com/watch?v=XVoCJJFuS60

אדום נחמד

KingAlpaca כתב:

לי אין חברים.

חברים זה פיקציה.
הכל אינטרסים.

אדום טורקי

Guri כתב:

אני אשמח אם אופטימי יספר מה החבר הערבי שלו חושב

הוא עברת את שמו

KingAlpaca

אדום נחמד כתב:

KingAlpaca כתב:

לי אין חברים.

חברים זה פיקציה.
הכל אינטרסים.

אני יודע.
זה למה השווצתי.

tadmored

אני עומד לומר משפט שישמע כסתירה ,יחד עם זאת אלו הם חיי,
יש לי הרבה חברים ואין לי חברים בכלל

ירדן

תכלס לרוב האנשים במקרה הטוב יש 3-4 חברים אמתיים במקרה הטוב. השאר הם מכרים. הם יכולים להיות נורא כיפים ואנשים טובים, אבל בסופו של דבר הם ובידור בערך כמו טלוויזיה.

Woody Allen

אשכול מצחיק...

Frank Serpico

חברים זה אוברייטד.

(עכשיו יבוא מישהו מתחכם ויוסיף שסיינפלד היתה יותר טובה).

פורום השדים האדומים

משהו על חברים שחשבתי לעצמי..

מי מחובר