עצוב עצוב , מאוד עצוב לקרוא.
חני היא בת מחזור שלי בבית ספר העממי ניר בקריית אונו.
כילדים שיחקנו הרבה ביחד והיא היתה השחקן הטוב בשיכבה שלי. רק בגיל התיכון כמה חברה שהתאמנו בהפועל קריית אונו הפכו לטובים ממנה ובעיקר בגלל היכולת הפיזית (בטכניקה לא היה להם סיכוי לידה)
ביסודי וגם בחטיבת הביניים כמעט תמיד הכיתה שלה ניצחה את הכיתה שלי ורק בגלל חני. ( חני שיחקה גם כדורסל אבל שם הצלחנו לנקום על התבוסות בכדורגל

)
כאשר הוקמה קבוצת הנשים מילאן יצהר היא היתה הכוכבת שלהם ביחד עם עוד שתי אחיות מקריית אונו ( האחריות ג'רסי) שהיו מבוגרות ממנה בכמה שנים.
היא כבשה חופשי שישיות ושבעיות בליגה לנשים שהיתה אז בחיתוליה ומידי פעם זכתה לכתבה בעיתונים ולעיתים רחוקות יותר בטלויזיה החד ערוצית.
אולי יהיו כאלה שיחשבו שאני מגזים , אבל חני היתה דופקת חופשי מספרת כמו שזהבי עשה לפני כמה שנים באירופה. ולא פעם בשנה אלה פעם בשבוע.
אם לחני היה את החוסן הגופני של גבר היא היתה הופכת לשחקן מוביל בנבחרת ללא כל צל של ספק.
את חני פגשתי פה ושם במרכז קיראון .
משתתף בצער המשפחה ובצערו של אחיה שהיה בצעירותנו אוהד הפועל בשכונה קראו לו "גויישן" ומבוגר ממנה בכ- 4-5 שנים.