אדום אופטימי כתב:
ציטוט:
פנייה מבן ערובה
את הדברים כותב בן ערובה שהבין שהיכולת לראות את קבוצתו האהובה משחקת בביתה תלויה באחרים. ברצותם יראה, וברצותם יצטרך לנסוע הרחק ל"משחק ביתי".
מאת: יונתן לרנר | 14.2.2013 בשעה 18:46 את הדברים הבאים כותב בן ערובה. כותב מי שהבין שהיכולת שלו לקיים את קבוצתו האהובה, ולראות אותה משחקת בביתה, תלויה באנשים אחרים. אנשים שלא נושאים בשום תפקיד רשמי. ברצותם, הוא יראה את קבוצתו בביתה. ברצותם, הוא יצטרך לנסוע הרחק בכדי לראותה ב"משחק ביתי". ברצותם, היא תנהל תקציב עם גרעון סביר. ברצותם, יירדו הכנסותיה מחד, והיא תשלם קנסות גדולים מאד מאידך. ברצותם, יקדישו מנהליה את מרצם לגיוס משאבים ולתרומה לקהילה. ברצותם, יקדישו מנהליה את כל זמנם בדיונים בוועדת משמעת ובמציאת מגרש-אולם ל"משחק ביתי".
הם, שאין להם תפקיד רשמי, קובעים את סדר היום של ההנהלה ושל האוהדים, שהם בני ערובה שלהם. כבן ערובה הכותב הוא חסר אונים. מסתבר שאין לו כל חופש בחירה, למעט ההחלטה לשבת בבית. רק כך הוא יפסיק להיות בן ערובה. כי שוביו לא מעוניינים בו ובחבריו. הם גם לא מעוניינים בהצלחת קבוצתם ובריבוי אוהדיה. הם מעוניינים רק בדבר אחד. לשמר את דימויים כ"שונאים האולטימטיביים". מבחינתם שמירת הדימוי הזה חשובה יותר מכל דבר אחר.
הם לא מתביישים להגיד זאת בפה מלא. הם מעדיפים את קבוצתם בליגה נמוכה, כל עוד הם יכולים לנהוג ביציע כראות עיניהם, על פני הצלחתה בליגת העל, כאשר הם לא יכולים לעשות זאת.כבן ערובה הוא יודע שאין טעם לדבר עם שוביו. כלל לא אכפת להם מי הוא ומה עשה עד היום למען "הפועל תל אביב". בעיניהם הוא בבחינת "חמורו של משיח" שכל תכליתו ליצור להם את התנאים לעשות ככל העולה על רוחם. בעיניהם המטרה מקדשת את האמצעים. לצערו, אין להם שום דרישות לקבל משהו עבור שחרורו. שחרורו הוא אות הכניעה מבחינתם.
וביודעי זאת, החלטתי לפנות אל המעגל התומך בשוביי. שוביי מצליחים לשבות אותי כי, לצערי הרב, הם אפופי אהבה, חיבה ו"הבנה". בפועל, הם מקבלים עידוד ממעגל נרחב של "לשעברים". אנשים בני 30 פלוס, מינוס, בעלי משפחות, בעלי משרות מכובדות בחברות מכובדות, שבנעוריהם הצטופפו פיזית סביב התופים, ונותרו נפשית שם. ולמרות שברור להם עד כמה גדול הנזק שהתנהגות ממשיכיהם גורמת לקבוצתנו, הם לא מסוגלים לחצות את הרוביקון ולהתייצב מול עברם.
בעיניי הם הנושאים באחריות הגדולה ביותר לנזק הגדול שגרמו האוהדים המיליטנטים, עוקרי הכיסאות, לקבוצתנו. זאת, שום שהם, אולי, היחידים שלהם שובינו מוכנים להקשיב. אבל הם שותקים, במקרה הטוב, ובדרך כלל מחבקים, את אלו שבעוד רגע ייגרמו לנו לעוד קנס, לעוד רדיוס, להרחקת עוד תורם, ולהרחקת עוד בעל חסות.ביום שני הקרוב נפגוש שוב את רגב פנאן.
אם תמשיכו לשתוק. אם תמשיכו לחבק, אם לא תנסו לשכנע את שובינו לשחרר אותנו, אתם תישאו, לעד, באחריות להורדת הנקודות ולחיסולו של החלום. הערת סיום – כפי שכולכם יודעים הדבר נכון גם לקבוצת הכדורגל וגם לקבוצת הכדורסל. רק שהכדורסל הוא על הפרק כרגע. ועם כל הכרתי בזעם שלנו על הניסיונות לחסלנו, הוא איננו יכול להיות תרוץ לוונדליזם, ולכתובות מבחילות, שבהם נוקטים מי ששובים אותנו.
בן ערובה יקר,
ראשית אני מסכים איתך ובמיוחד עם הקטע המודגש. כתבתי זאת מאות פעמים בפורום . אמרתי לך זאת בפנים.
מעגל הביניים שנותן את המחסה לפורעים הוא האחראי העיקרי למצב.
אבל בחייך.
עם כל פועלך ומאמציך שרואיים להערכה אין קץ
אתה ונועה ואולי גם רמי (שאת דעותיו בנושא זה אני מכיר פחות) אשמים במצב לא פחות מהם.
אני מתקן בעצם , אתה נועה ואולי רמי אשמים יותר מהם למרות הרבה דברים ניפלאים שעשיתם.
אתה ונועה ואולי גם רמי שהייתם רוב בוועד המנהל של הקבוצה הלכם בדרך של הידברות למרות שכל פעם חטפתם סטירת לחי מאותם אנשים.
היתה לכם היזדמנות פז לעקור את התופעה הזו. בחרתם באסטרטגייה שגוייה בנושא זה ולכן כל אמריתך היפה, המסוגננת והנכונה היא כולה דמעות תנין.
נ.ב השתדלתי מעוד להיות עדין בהתנסחותי.
אופטימי ועמיתי לפורום,
אני לא מסתכל על העבר. מי עשה ומי טעה וכו. אני משוכנע שרק מי שעושה גם טועה לפעמים.
רק הקיביצרים שיושבים בצד ומבקרים לעולם לא טועים.
החשוב הוא האם האנשים הטובים שעוסקים ומנהלים את הקבוצה מפיקים לקחים. אני תומך במה שכתב יוחנן במאת האחוזים. אני גם תומך בהידברות ובניסיון לשפר את המצב בהסברה ובהבנה של האוהדים היותר מיליטנטיים בנזק שנגרם ועלול להיגרם.
אני גם חושב שאכן הגיע הזמן לצאת גם בפעילות מעשית ולא רק בהסברה.
חיבר ירושלים אינה ולא תהיה דוגמה לשום דבר, אבל יש דברים שהמאבק שלהם באוהדים שגרמו שם נזק חייב להיות מאומץ על ידינו. הם הצליחו להגיע למצב שהבינו שהבעיה אינה רק שלהם, שהבעיה נרחבת, שחייבים משאבים ותשומת לב משטרתית, ובעיקר להוריד מעצמם את מסע העונשים, הקנסות והחשש לסגירת הקבוצה.
ההנהלה שלנו להפנים, אין לנו יכולת להילחם על זה לבד.
ולא יעזור כלום צריך גם תביעות אישיות, והרחקה מהעמותה, ממשחקי בית וכו. יהיו כאלה שיקראו שנתתנו את ליטרת הבשר לתקשורת, או שיזרקו פופוליזם, אני קורה לזה להיות חכם ולא רק צודק. או "הישרדות", עם כל הצער שבכך.
האוהד שהלך עם החולצה ש"תהיה שואה למכבי" היה צריך להיות מורחק מהמשחק מיוזמתנו, או להידרש מידית להחליף חולצה. האוהדים שהניפו שלט "פניני לגז" בכדורגל, היו חייבים לסיים את הערב בהרחקה יזומה של ההנהלה שלנו ממשחקי הבית שלנו.
עיקרון חופש הביטוי והמחשבה אינו גושפנקה, להפקרות, לאנרכיה ולהחרבת המועדון.
וכן, יש נגדנו התאגדות כי אנחנו אחרים, ומנסים במעשינו להוכיח התנהלות אחרת. זה לא מתאים ליסמנים במינהלת ובאיגוד, לכן מארגנים נגדינו מסע כדי להוריד אותנו מהבמה המרכזית. לכן או שנפנים ונדע לא לשחק לידיהם או שיגרמו כזה נזק שלא נוכל לשרוד בו.
בינינו, עצם העובדה שאנחנו זוכים ל"טיפול מיוחד" מעידה שאנחנו די מצליחים במסר של המאבק בשחיתות בכדאיניקיות ובקומבינה בכדורסל, והפיכתו באמת מכדורזל לכדורסל.
הורדת הראש כביכול, והצנזורה הפנימית, אינה בשום פנים הורדת הדגלים לשיויון, לניהול נקי, לאחרדות ולאי משוא פנים. לרעיון שלא הכל זה כסף. עובדה שמתחילים לשמוע קולות אחרים חיצוניים, של הנזק שרכבת הזרים ו"המכביזם האירופי" הביא עלינו.
אני מאמין שהתגיסות נכונה של ההנהלה , גם אם זה קצת קשה, תביא לאפשרות שלנו לסיים את העונה בליגת העל, במצב כספי סביר.