גיא האדום כתב:
איזה רשימה בדיוק הבאת לי? המעצר של וענונו וקלמנוביץ פורסם די מהר. אפשר לזרוק תיאורוית על כך שהסיבה לפרסום היא הדלפה. אולי ואולי לא. אבל בשורה התחתונה הרשימה שהבאת שלי כוללת פחות או יותר את מרקוס קלינברג והסיבה לשמור את המעצר שלו בשקט (לא ממשפחתו, שידעה לאורך כל הדרך, אלא מהציבור) היא ברורה מאליה. וגם אם היה אפשר לפרסם את זה קודם לכן זה לא היה משנה שום דבר לאף אחד. אולי לעיתונאי שהיה מפרסם את זה ראשון.
אתה באמת טוען שהשב"כ היה משחרר מידע על וענונו אם הוא היה יכול לשמור את זה בסוד?
אתה באמת מאמין בזה או שאתה סתם מנסה "לנצח" בדיון באינטרנט?
גיא האדום כתב:
מי עוד כלול ברשימה שלך של אנשים שנכלאו בבידוד ובחשאיות לאורך זמן ובלא סיבה?
עיזאת נאפסו, עובייד, דיראני (לא סגור ב 100% על דיראני, ידעו או לא ידעו על החטיפה בזמן אמת?).
ואני אשאל אותך (עוד פעם) להפך, היתה הצדקה לכלוא את אחד מהאנשים שאנחנו כן יודעים עליהם בבידוד וסודיות?
יש לך דוגמא אחת שיכולה להסביר לי למה אתה סומך על שיקול הדעת שלהם בעיניים עצומות?
גיא האדום כתב:
אשר ל"סיכוי שהוא נכלא מסיבות לא ראויות". ברור שהיא קיים. כמו כל אסיר אחר תמיד יש סיכוי לזה. יש למדינת ישראל, כמו לכל דמוקרטיה מערבית, מערכת משפטית שתכליתה לצמצם את מספר המקרים האלו, אבל ברור שהיא בהגדרה לא מושלמת. מה מיוחד כאן?
אני חושב שכולם יודעים שלעיתים נדירות מאסרים ארוכים מתבררים בדיעבד כשגויים לחלוטין. לכן אני עדיין לא מבין למה זה נורא סופר חשוב לציבור לדעת שהאסיר הזה מוחזק במעצר עד סוף ההליכים, הפעם בשל עבירות בטחוניות. הציבור לא בדיוק מפעיל "ביקורת ציבורית" באשר למאות העצורים הכלואים, ממש ברגע זה, במשך חודשים ארוכים בזמן שמשפטם מתנהל.
ההבדל הוא שאסיר כמו עמוס ברנס*, כנופיית מע"צ או "רוצחי" דני כץ יכולים לנהל מאבק ציבורי, עיתונאים, אירגוני זכויות אדם ועורכי דין יכולים להרתם לנושא, מה יכול לעשות אסיר בלי שם ובלי תיעוד במתקן סודי של השב"כ?
* וגם אחיו הפחות מפורסם יעקב.
נ.ב.
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1930241ציטוט:
בעשרות השנים האחרונות הוחזקו בישראל אסירים בודדים תחת שם בדוי ללא פרסום. כך אמר היום (חמישי) גורם משפטי בכיר המעורה בפרשת בן זיגייר. לדבריו, בעוד שחלק מהמקרים פורסמו, אחרים לא פורסמו עד היום.