הפועל תל אביב עטופה בפלסטר - אלעד ליפשיץ
התבוסה בדרבי והקונצרט הצהוב רק חידדו את התחושה שהפועל רחוקה מלהיות קבוצה. לפחות האוהדים האדומים שמחים שהם נותנים את הטון
בתוך חצי שנה ריסקו מועדון. הפועל תל אביב קרועה, כל הסגל שלה מוסתר בחבישות, פלסטרים מנסים ליצור מראית עין של קבוצה. אבל אין קבוצה, מתחת לפלסטרים יש כאוס מוחלט. מנגד, האוהדים כבר חצי שנה שמחים ומאושרים כי העונה הם נותנים את הטון. העונה, מקשיבים לקולם. בוודאי, המחאה בעונה הקודמת הצליחה, ולאחריה נכנסו האוהדים לעידן החופשי־קהילתי. הנה, תראו איזה יופי זה חופשי־קהילתי.
איש בהפועל לא שולט בהתרחשויות כיום. ההתרחשויות פשוט קורות. אפשר להיזכר במסיבות העיתונאים בקיץ, במשה תאומים, בחיים רמון. אבל הערב (שני) לא היה קיץ ובהפועל נתנו לפלסטר אחד לשחק מגן ימני. פלסטר שני שמו כמגן שמאלי. עוד פלסטר היה בלם. ניהול מבריק עם הרבה נחיתות מרגשות בנתב"ג - הנה, יש רוצ'לה ויש קוסטה. יד על הלב, ידעתם שבהפועל יש קוסטה?
מה אתם יודעים, שימו לב, יש גם הרוש וגם נחום. אחריהם, כהן בא מגרמניה במחיר מופקע. זהו העידן בו השתחררו האוהדים והחלו לתת את הטון, כי כמו שנהוג לומר - קולם צריך להישמע. כמו שמקובל להשמיע - אין להתעלם מהאג'נדות של הקהילה. כעת, איש כבר לא יוכל להרוס לאוהדי הפועל את הקבוצה. הם יהרסו אותה בעצמם.
חבל שלקח זמן להעיף את טביב, הקבוצה היתה יכולה ליהנות מכל הגאונות הזאת כבר מזמן. הנה, למשל, עוד גאון: יוסי אבוקסיס, שהוזעק בפתיחת העונה. פאסון, פוזת "זה בשליטתי", וכבר כמה חודשים שהמשחק שלו מבוסס כולו על העפת כדורים לדמארי ולבן חיים. זה מה שיש בהפועל מתחת לפלסטרים - תקווה שתלויה בלעדית בכישרון של דמארי ובן חיים בצד פאסון לכאורה על הקווים.
וכן, יש גם את תמוז, שאיש בהנהלה לא צפה כי יפתח את העונה ובטח לא שיישאר אחרי ינואר. אבל תמוז עוד בהפועל, בניגוד לתזה הניהולית. עמוק בתוך פברואר, בניגוד לתזה הניהולית. אבוקסיס, מנגד, אולי כבר לא ימשיך לעוד עונה, בניגוד לתזה הניהולית מלפני כמה חודשים. מה יש לומר, זהו ניהול עם חושים מאוד חדים, מסודר, מתוכנן, אחראי. זהו עידן שבו האנשים בהפועל יודעים מה הם עושים.
http://www.haaretz.co.il/sport/opinions/1.1927581