בר קולמוסא כתב:
אוגוסטוס היל כתב:
ItaiH6 כתב:
אוגוסטוס היל כתב:
הוקיץ' כתב:
[quote="אוגוסטוס היל"] לגמרי. כולל כאלה שעשו הסבה לאחר סיום התואר. מכיר הרבה.
בתחום המחשבים, למשל, מכיר לא מעט אנשים ללא תואר אקדמי אלא למדו לימודים מקצועיים והיום מנהלים מהנדסים.
רק לזכור שאחת המטרות המשניות של האקדמיה היא לשמר את הכמעט מונופול שיש לה על הידע ולחזק את המעמד הפוליטי שלה
א. מה שאתה ואלפקה מדברים עליו יכול לקרות במקצועות מסוימים. עדיין יש טווח עצום של מקצועות שצריך תואר בשבילם.
ב. אפילו אם אתה לא הולך לעסוק במה שלמדת התואר עדיין פותל לך המון דלתות ונותן לך כיוון בחיים. תשאל כל בן אדם שעוסק במשאבי אנוש.
א. ככל שאתה יותר ממוקד על מה אתה רוצה לעשות (לא ללמוד- לעשות), ההסתברות שתשנה כיוון קטנה, ללא קשר למקצוע עצמו (רק שיש קורלציה בין מידת ההתפקסות לבין תחומים שונים ולכן זה נראה כאילו התחום הוא מה שמבדל).
ב. המקצוע שלי די קרוב למשאבי אנוש ואני פוגש קרציות של משאבי אנוש על בסיס יומי. הטענה שלך מובנת ודי רווחת, אבל לעניות דעתי, בעולם של היום היא כבר קצת איבדה את התוקף שלה והפכה לקלישאה, למרות שיש הרבה מקומות שזה עדיין נכון.
בחברות הייטק לא יטרחו להזמין אותך לראיון בלי לפחות תואר שני בחוג מדעי ו/או הנדסי או תואר ראשון ולפחות שנתיים נסיון בעבודה בתחום או הכשרה ונסיון מהצבא בתחום.
זה בלי קשר לזה שיש אנשים שרוצים קריירה באקדמיה.
יש לי דוגמאות נגדיות... אמנם, בד"כ מדובר באנשים שלקחו כמה קורסים בתכנות, התחילו מלמטה והגיעו לתפקידים די מכובדים.
אני לא נביא, אבל נדמה לי ש"דור המסכים" של היום, והשעות האינסופיות שילדים משקיעים מול המחשב מביאים כבר היום, ויביאו יותר ויותר לשינוי בעולם העבודה לפחות בתחום הזה.
אני חושב שאתה כמעט ומוגבל לעולם הזה, לפחות בכל תחום שנשען על ידע מקצועי אקדמי אמיתי.
לחברת אבטחת מידע לפעמים עדיף באמת איזה ילד האקר שמעולם לא למד מבני נתונים אבל וירטואוז בסקריפטים, מאשר בוגר אוניברסיטה חסר ניסיון ממשי.
על איזה תחום עוד ניתן להגיד את זה?
כמה עורכי דין אוטודידקטיים פגשת? או רואי חשבון? לכאורה מבחני הלשכה פתוחים גם להם.
גם פסיכולוגיה - קואוצ'ר זה לא פסיכולוג, בשום צורה. לפעמים תעדיף ללכת לקואוצ'ר, אבל זה רק בגלל שהוא מציע שירות אחר, שונה מזה של הפסיכולוג.
בכל תחום אחר באיזור המדעים זה גם כך - נכון שאתה יכול להיות מן פנומן כמו פארדיי ולהבין את הכל מהבית שלך, אבל אפילו איינשטיין שהוא מופת בעצמאות החשיבה שלו נשען על מה שלמד באוניברסיטה, ועשה את זה במסגרת הדוקטורט בשנות ה-20, שכמובן לא היה אפשרי ללא לימודים.
מתמטיקה אפשר ללמוד לבד, אבל שוב, מה הטעם? באוניברסיטה אתה מקבל הנחייה ומישהו שמסדר לך את תוכנית הלימודים. אז אולי אפשר להשיג עליה, ולחשוב שהדברים צריכים להיות אחרת, אבל אפשר להשוות בין נקודת המבט שיש לך לפני ואחרי הלימודים?
כימיה וביולוגיה אלו תחומים שדורשים גם שעות מעבדה. שלא לדבר על רפואה.
יתר התחומים (שאולי פחות בתחומי העניין שלו) - מדעי החברה למיניהם, עבודה סוציאלית, יחב"ל, מדעי המדינה - אז נכון שאת ההכשרה אפשר לרכוש לבד (אפילו לראות את ההרצאות מהוידאו בבית, אם אתה רוצה) - אבל איפה תוכל לעסוק בהם ללא תעודה? לא תוכל להיות דיפלומט (או לפחות לא להתקדם בקלות), לא מורה, לא חוקר. לדעתי גם לא עובד סוציאלי.
כלכלה מנהל ויזמות זה אולי תחום שבשבילו לא צריך באמת תואר. בנאדם ששואף להיות יזם שכזה צריך חוש וכישרון (כמובן, לדעתי) יותר מאשר לימודי כלכלה ומנהל, וממילא אלו תחומים שעליהם ניתן לקרוא ספרים אינסוף. ומאחר שאף אחד לא יתווכח עם יזם מצליח, גם אם אין לו תואר, זה באמת משהו שלפעמים התואר בו הוא בזבוז זמן.[/quote]
רגע עצור...
יש כמה מגמות. מגמה אחת היא שבירת המונופול של האקדמיה על הידע וזה תהליך שקורה אבל נכון שיש לו פוטנציאל מוגבל. בפסיכולוגיה יש פסיכותרפיה, לא קואצ'ינג.
בתחום הכלכלה וההשקעות אמרת לבד, ובמחשבים גם באופן חלקי, ואולי יש עוד כמה. מצד המסורתי יושבת הפרופסיה ומגנה על עצמה ע"י הדרה של כל מי שלא עומד בסטנדרט שהוצב. לשכת עורכי הדין, רו"ח וכו'.
אבל זה לא העניין המרכזי בעיני.
קודם כל יש לימודים גבוהים לא אקדמיים, מקצועיים ברמה גבוהה, שהרבה צעירים פוסלים על הסף בלי באמת לשאול את עצמם האם זאת אופציה.
שנית, השאלה מה ללמוד היא שאלה שלא מספיק משקיעים בה מאמץ.
השאלה היא מה אתה רוצה לעשות ולא רק מה מעניין אותך תאורטית...
פגשתי, למשל, הרבה בוגרי משפטים שמאוד אהבו את הלימודים ויכולים להקיא מנמקצוע. רובם ככולם הלכו לכיוון אחר...
שלא תבין, אני מאוד בעד לימודים גבוהים. לי עצמי יש תואר שני. רק ציינתי וניסיתי להתריע על האוטומציה ועל המגבלות הכפויות שאנחנו שמים בהתהליך קבלת ההחלטה.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
