bloodbrother כתב:
נועם שחם כתב:
זה לא משנה. הכוונה שלי הייתה ששכטר הוא שחקן שעובד במגרש עבור הקבוצה, ואצל בן חיים הרבה פעמים ההרגשה היא שהוא לא שחקן קבוצתי במיוחד.
לגבי עניין ה"קבוצה" ולא "הקהל", שמח שאתה מסכים.
לגבי עניין האגואיזם, לא חושב שזה כזה חד משמעי. לפעמים הדשא הישן נשמע יותר ירוק מהדשא החדש.
חפשתי בגוגל "שכטר אגואיסט" (במרכאות, כך שמדובר רק בצמד המילים כשהן אחת אחרי השניה). מצאתי 64 תוצאות. ממש ממש לא מעט. אלו רק תוצאות שבהן המילים "שכטר אגואיסט" נאמרו. אם סתם הוזכר שכטר ואז מישהו כתב "הוא אגואיסט" לדוגמא, החיפוש הזה לא הביא את זה.
חפשתי גם "טל בן-חיים אגואיסט" ולא מצאתי. צמצמתי ל"בן-חיים אגואיסט" - ומצאתי 4 תוצאות חיפוש. לא הצלחתי למצוא 'טב"ח אגואיסט' אבל אולי בגלל שהראשי תיבות בלבלו את גוגל. טב"ח אגואיסט בלי מרכאות הביא רק 9 תוצאות, שכוללות דברים בעיקר על שחקנים אחרים (טוטו אגואיסט, בן סהר אגואיסט)
בקיצור, מדד גוגל מראה שהרבה יותר טענות נגד שכטר על אגואיזם נשמעו מאשר נגד טב"ח.
כמובן שזה לא מדד לאגואסיטיות של השחקן, אלא רק למה שנתפס ע"י האנשים שכותבים באינטרנט. יתכן כמובן שהם טועים.
זה מאד מטעה ובעייתי למדוד כך.
קודם כל, בתקופה של שכטר בהפועל אני לא זוכר שהיו לגביו טענות על אגואיזם. יכול להיות שלפני כן היו יותר.
דבר שני, אני בענין הזה מתבסס על הרושם שלי מתקופת שכטר בקבוצה - לא סתם הקהל אהב את שכטר, ולא סתם השילוב של שכטר וגילי היה נפלא. היה פה משהו שהוא הרבה מעבר ליכולת אישית, שכטר גרם לקבוצה לעלות לגבהים מבחינה מקצועית, וזה חלק מהמבחן בעיני לרמת הקבוצתיות של שחקן.
אם השחקן שלידך גורם לך לשחק טוב יותר או להצליח יותר, אז כנראה שהוא שחקן קבוצתי (גם אם הוא אוהב לכדרר, למשל).