איתי שכטר מאבד את מקומו בסוונסי
http://sports.walla.co.il/?w=/196/2604486ציטוט:
מחזורי חג המולד והשנה החדשה הם חגיגה מסורתית באנגליה. חגיגה לאוהדים, לתיירים, למועדונים וגם לשחקני הסגל. כשמשחקים שלושה מחזורי ליגה וסיבוב גביע בשמונה-תשעה ימים, המאמנים נוטים באופן טבעי לבצע רוטציה ולחלק את הכוחות. זו ההזדמנות של שחקני הספסל להוכיח את יכולתם ולגרום כאב ראש חיובי למאמן בשאיפה לשנות את מעמדם ברוטציה. זו בדיוק הייתה המטרה של איתי שכטר בסוונסי. אלא שהתוצאה בהחלט לא הייתה לשביעות רצונו.
שכטר שיחק 10 דקות כמחליף ב-0:0 ברדינג במחזור הבוקסינג דיי ולאחר מכן ישב על הספסל ב-1:2 על פולהאם בחוץ וב-2:2 הדרמטי בבית מול אסטון וילה בראשון בינואר. אם הישראלי ציפה לקבל דקות במשחק הגביע מול ארסנל, בו ביצע מיכאל לאודרופ מספר שינויים בהרכב, הוא שוב התבדה ונותר 90 דקות על הספסל. לאודרופ דווקא ביצע רוטציה ובכל אחד מארבעת המשחקים פתח עם רביעייה קדמית שונה והעניק אפילו ללוק מור הופעה נדיר ב-11, אבל שכטר לא פילס את דרכו להרכב ולא שותף כמחליף ונכון לראשית 2013, מעמדו המקצועי של החלוץ בסוונסי נראה עגום למדי.
עד לאחרונה נראה שכטר דווקא נראה כמי שעולה על הגל. בראשית נובמבר הוא נכנס לרוטציה ורשם שש הופעות, מתוכן שלוש בהרכב, אלא שלאודרופ לא קיבל מהישראלי מה שציפה והמצב שוב השתנה. יש לכך כמה סיבות: הספרדי פאבלו הרננדס שב להרכב לאחר חודש היעדרות בגלל פציעה וגם חזרתו מהכפור של דני גרהאם. החלוץ האנגלי שנרכש תמורת 3.5 מיליון ליש"ט בקיץ שעבר כבר היה עם רגל וחצי מחוץ למועדון, אך שיחה עם לאודרופ החזירה אותו לעניינים. לאודרופ דחה את רצונות העזיבה של השחקן והבהיר לו כי הוא מעוניין שיישאר. בעקבות הדברים, גרהאם פתח בשלושת המשחקים האחרונים של הסוונס והחזיר עם שלושה שערים כולל שערי השוויון הדרמטיים מול וילה וארסנל.
קצת מספרים. בכל שנת 2012 כבש איתי שכטר שער אחד - במשחק ההפסד של נבחרת ישראל 2:1 לצ'כיה בחודש מאי. בכל שנת 2012 איתי שכטר פתח בשישה משחקי ליגה בלבד והשער האחרון שלו במשחק רשמי של קבוצתו היה במשחק גביע של קייזרסלאוטרן נגד הרטה ברלין בדצמבר 2011 (3:1), שער הליגה האחרון בניצחון של לאוטרן 0:1 על פרייבורג באוקטובר. אגב, גם ב-2011 המצב לא היה מזהיר. שכטר, שהחמיץ אמנם חצי עונה בגלל פציעה, כבש בשנה הקלנדרית הזו ארבעה שערי ליגה במדי הפועל תל אביב וקייזרסלאוטרן.
כלומר, כבר שנתיים שהשחקן שהוגדר ובצדק כאחת התקוות של הכדורגל הישראלי לא מתרומם ולא מוצא את מקומו. מצד אחד, אפשר להחמיא לשכטר שלא הרים ידיים ולא בחר באופציה הקלה אלא הלך לליגה קשה במטרה להיאבק על מקום בהרכב. מצד שני, שחקן כדורגל חייב דקות משחק. אם שכטר לא ישחק, הוא לא יהיה בנבחרת ויהיה לו קשה מאוד למצוא קבוצה חדשה כשתקופת ההשאלה בסוונסי תסתיים בתום העונה.
עתידו של החלוץ בקבוצה הוולשית לא ברור. בסביבתו טוענים כי הוא ימשיך להילחם ועל מקומו בתקווה לקבל דקות בהמשך, כאשר העובדה שהקבוצה לא מסובכת בתחתית עשויה לאפשר זאת בשלבים מאוחרים יותר. זאת למרות שלאודרופ ממשיך לפנטז על הבאת חלוץ נוסף לסגל כשאפילו שמו של דויד וייה עלה על הפרק. כך או כך, שכטר צריך לחשוב טוב טוב על הקריירה שלו שזקוקה לניעור רציני ויפה שעת אחת קודם
נ.ב - גולדהאר גם קורא בוואלה ספורט