http://sports.walla.co.il/?w=/196/2601029 טור על הפועל תל אביב לטעמי כל מילה בסלע.
הכל חוץ מתבריזי
בואו נזיז קודם איזו אבן מהדרך.
בהפועל תל אביב צריכים לקום מחר בבוקר, לשטוף פנים, להרים טלפון לאיגוד השופטים ולהתחנן שאיתן תבריזי ישפוט אותם כמה שיותר. 63 אחוזי הצלחה יש לאדומים כשמשחק שלהם מנוהל על ידי תבריזי. אחוז גבוה משל אלון יפת. ואסף קינן. ושי שטרית. ואלי חכמון. וחיים יעקב. למעשה, מבין השופטים הפעילים ששפטו את האדומים ביותר מ-10 משחקים, רק מנשה משיח, לירן וקסברגר ולירן ליאני טובים יותר לאדומים מאשר תבריזי. ובהפרש זניח.
אז אחרי שהבנו שתבריזי ממש לא נזק להפועל תל אביב, בואו נבין מה כן. האדומים, יותר מכל, הם קבוצה לא ממושמעת. ולא מדובר פה על סגירה אלכסונית או פרגון בהתקפה. מדובר פה על הסוג הבסיסי ביותר של משמעת - לא לעשות שטויות. והעונה, אין קבוצה שעושה יותר שטויות מהפועל תל אביב.
פנדליסט. זאביק חיימוביץ' (צילום: מגד גוזני)
חוסר משמעת זה פנדלים. בליגת העל, הפועל מוליכה בתחום זה עם שישה פנדלים לחובתה. כולם, אגב, מוצדקים. כמעט כולם מפגרים.
מחזור 7. מכבי חיפה. עבירה סתמית של זאביק חיימוביץ' על אלון תורג'מן. פנדל.
מחזור 8. מכבי נתניה. נגיעת יד של חיימוביץ' ברחבה. פנדל.
מחזור 9. דרבי. חיימוביץ', כן כן, שוב נוגע ביד. פנדל.
מחזור 15. הפועל רמת גן. הפעם נאאל חוטבא מציל גול עם היד. פנדל.
מחזור 16. הפועל חיפה. עבירה מטומטמת של פטקוביץ' ונגיעת יד של באדיר. שני פנדלים.
שישה פנדלים. ארבע נגיעות יד ברחבה ב-15 משחקים. לשם ההמחשה, הנה המצב של היריבות לצמרת. מכבי תל אביב – 2 פנדלים לחובתה. קרית שמונה – 2. בני יהודה – 1. בית"ר ירושלים – 0.
חוסר משמעת זה כרטיסים אדומים. גם בקטגוריה זו האדומים מוליכים את ליגת העל בגאון עם ארבע הרחקות. התחזות ברחבה של אלרואי כהן (אדום מפוקפק), תנועת השתקה של טוטו תמוז, נגיעת יד של חוטבא וכסאח מיותר של גורדנה. רק להפועל רמת גן ולבני סכנין – קבוצות תחתית - מאזן זהה. למכבי תל אביב נשלפו רק שני אדומים. למכבי חיפה ולבית"ר – 1. לבני יהודה – 0.
שימו לב לבני יהודה (דרור קשטן) ולבית"ר ירושלים (אלי כהן) בקטגוריות הללו. כנראה שהוותק עושה את שלו.
עוד שער יתרון שאבד סתם. טוטו תמוז עושה 0:1 בקרית אליעזר (צילום: אדריאן הרבשטיין)
חוסר משמעת זה ספיגת שערים לפני המחצית. רפיון מנטאלי. נתניה (45), אשדוד (45), הפועל רמת גן (42) וויקטוריה פלזן (45) הן רק דוגמה. מכבי תל אביב ספגה רק שער אחד בדקות הללו – מול הפועל חיפה – וגם זה כשהיא כבר היתה ביתרון 0:2. הצהובים, אם כבר הזכרנו, דווקא כבשו שלושה שערים בדקות האלו. מול קרית שמונה (44), מול עכו (44) ומול רמת השרון (45).
חוסר משמעת זה איבוד יתרון. שלוש פעמים בליגה כבר איבדה הפועל תל אביב משחק שהיה בידיים שלה. מול בית"ר ירושלים (יתרון הפך להפסד), מול הפועל רמת גן (פעמיים הובילה ופעמיים ספגה) ומול הפועל חיפה (יתרון 0:2 נמחק). המקרה האחרון בכלל צועק – הפועל לא איבדה יתרון כפול מאז 2004/2005 (2:2 מול מכבי פתח תקוה).
חוסר משמעת זה שאננות מול קבוצות התחתית. כאילו סידרנו את זה, אבל לא נגענו: מקום 11 (רמת גן). מקום 12 (הפועל עכו). מקום 13 (מכבי נתניה). מקום 14 (הפועל חיפה). מול ארבע קבוצות התחתית הפועל תל אביב איבדה נקודות. מהצד השני של הסקאלה חייבים לציין את המצוינות של האדומים מול קבוצות הצמרת. את כל ארבע היריבות מהטופ של הליגה הפועל ניצחה: מכבי תל אביב, מ.ס. אשדוד, קרית שמונה ובני יהודה. אבל זה בדיוק ממחיש עוד יותר את הנקודה – שאננות מדהימה במשחקים הפחות צועקים. שם נמדדת המשמעת של קבוצה. כשהטירוף והמוטיבציה לא משחקים תפקיד. האדומים יכולים לפחות להתנחם בזה שהעונה תוכרע בפלייאוף עליון. ובמפגשים אלה, כפי שראינו עד כה העונה, יש להפועל תל אביב יתרון מוחץ על פני יריבותיה.