אדום נחמד כתב:
קומוניסים כתב:
ובעצם לא משאירה ברירה אלא להקים ישובים ומאחזים באופן בלתי חוקי, רק שאחרי זה גם באים והורסים אותם, זה מצב שלא יעלה על הדעת שמוביל לחוסר אמון מוחלט בשלטון ובהנהגה וכפועל יוצא- בחוק ובבית המשפט.
משפט גדול..
אתה לא מקבל עליך את חוקי המדינה, עובר עליהם, ומתלונן שאוכפים אותם. ממש לא יעלה על הדעת..
אז זהו שלא.
הסדר הנכון הוא:
1. אני מנסה ליזום פרוייקט בעל ערך ציוני של הפרחת השממה והקמת ישוב יהודי בארץ ישראל בהתאם ליסודות עליהם מושתת השלטון- באופן חוקי, מתואם עם הרשויות מא' עד ת'.
2. אני נתקל בסירוב/התעלמות.
3. אני מבין שרשויות השלטון- המחוקקת השופטת והאוכפת לא פועלות כדי לאפשר את המטרה לשמן את קמו (ע"ע מגילת העצמאות) וחמור מכך- הם פועלות בניגוד גמור לכך. בו ברגע הם הופכות להיות לא רלוונטיות עד שישנו את דרכיהם באופן דרסטי.
4. כעת יש אפשרות לנסות ולשנותן, בהתאם לכללי המשחק שלהם עצמם (פעילות פוליטית בעיקר, ככל הנראה חסרת סיכוי ממשי). או להתייאש כמו שקורה לרבים וטובים.אני עדיין לא בשלב הזה. אני רואה בדמיוני את לוחמי המחתרות, את החיילים שנהרגו במלחמות כדי שנחזור לכאן, לאדמה הזאת, את אלה שהקימו את המדינה הזאת בעשר אצבעותיהם ואני רואה את התיישבים כממשיכי דרכם. אני מרגיש שזה יהיה לא נכון לבוא ולוותר על השלטון. צריך לעבוד קשה כדי להחזיר אותו למקום בו הוא ממלא את ייעודו. וממילא אז יקבלו יוזמה כמו שלנו בזרועות פתוחות.