הודעת מועדון:
ציטוט:
הפועל ת"א הגישה היום באמצעות היועץ המשפטי, עו"ד עמית פינס, כתב תביעה כנגד אביחי ידין, בסכום של 250,00 יורו, זאת בגין הנזקים הכלכליים הישירים והפגיעה בשמו הטוב ובמוניטין של המועדון, שגרם אביחי ידין בהתנהלותו בקיץ האחרון בו ניסה להשתחרר מחוזהו בקבוצה בשיטות חריגות ואמירות בוטות וחריפות של שחקן כנגד קבוצתו שלו
להודעה מצורף מסמך באורך 13 עמודים. תיהנו:
ציטוט:
ההתאחדות לכדורגל בישראל תיק בוררות מספר 14-12/13
המוסד לבוררות בפני כבוד הבורר עו"ד בנימין טמיר
הראל אחזקות - מועדון הכדורגל הפועל תל אביב בע"מ, ח.פ 51-418239-3
ע"י ב"כ עוה"ד עמית פינס – וקסלר, ברגמן ושות', עורכי דין
רחוב יהודה הלוי 23, תל אביב 61208
טל': 03-5119393; פקס': 03-5119394
התובעת שכנגד
-נגד-
אביחי ידין, ת.ז. 300199965
ע"י ב"כ עו"ד רועי רוזן ואח'
מדרך מנחם בגין 11, רמת גן 52681
טל': 03-7165158; פקס': 03-7165159
הנתבע שכנגד
מהות ההליך: כספי - 250,000 יורו (1,245,400 ש"ח בהתאם לשער היורו היציג ביום הגשת ההליך).
כתב תביעה שכנגד
התובעת שכנגד, הראל אחזקות - מועדון הכדורגל הפועל תל אביב בע"מ (להלן: "התובעת שכנגד" או "המועדון"), מתכבדת להגיש לבורר הנכבד תביעה שכנגד, בגין הנזקים שנגרמו לה מהתנהלותו של הנתבע שכנגד, מר אביחי ידין (להלן: "הנתבע שכנגד" או "השחקן").
כבוד הבורר מתבקש לחייב את הנתבע שכנגד בתשלום סך בשקלים השווה ל-250,000 יורו, ולחייבו בהוצאות התובעת שכנגד בהגשת הליך זה, לרבות שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כחוק.
א. מבוא
1. במהלך הפגרה שבין עונות המשחקים 2011/12 ו 2012/13 החליט השחקן אביחי ידין, כי על אף שחתום הוא לחוזה לעונה נוספת בשורות הקבוצה – אין הוא מעוניין עוד לשחק בשורותיה.
2. על בסיס החלטה זו, טוו השחקן וסוכנו, מזימה מחושבת להעבירו לקבוצת מכבי תל-אביב, תוך שהם מטעים במכוון את הקבוצה ועושים כל אשר לאל ידם על מנת להביא את הקבוצה לוותר על השחקן ועל אכיפת ההסכם למשך העונה הקרובה ולאלצה לשחררו בנזיד עדשים, תוך שכל העת הסתירו מפני הקבוצה ומפני הנושאים ונותנים כי למעשה כבר נשאו ונתנו עם קבוצת מכבי תל-אביב ו"סיכמו" על תנאיו של השחקן (משא ומתן אסור שעה שמדובר בשחקן תחת הסכם) והציגו בפני הקבוצה מצג שווא כי השחקן עתיד לעבור ולשחק בחו"ל.
3. יתירה מזו – על מנת לחסום כל אפשרות של הקבוצה לאכוף את ההסכם – ייצר השחקן שרשרת של פרובוקציות מכוונות כלפי הקבוצה, בתקווה כי הקבוצה תגרר ל"משחק" שנכפה עליה, ותעניש את השחקן (כפי שראוי היה לעשות), הכל על מנת ליצור באופן מלאכותי תשתית שתאפשר לו לטעון להפרת הסכם מצידה.
4. פנייתו של השחקן לבוררות בתביעה בה דרש שחרור לאלתר עקב "הפרות הסכם", כביכול מצידה, לא הייתה אלא שלב נוסף בשרשרת הפרובוקציות המכוונות של השחקן וסוכנו, ונעשתה בחוסר תום לב, שכן נסמכה היא על שניים: אי יציאתו למחנה האימון של הקבוצה והטענה כי הקבוצה החליטה ל"הושיבו ביציע". שתי טענות אלו הן טענות מופרכות בעליל ולא נועדו אלא כדי לאפשר לו לעבור לקבוצת מכבי תל-אביב כפי שתכנון מלכתחילה.
5. אי יציאתו למחנה האימון, כפי שיפורט להלן, הייתה פרי הסכמה, לנוכח מצג השווא שיצר השחקן במכוון כלפי הקבוצה לפיו עתיד הוא לעזוב את הקבוצה בקרוב לקבוצה בחו"ל ואין הוא עתיד, בכל מקרה, מחמת שכך החליט, לשחק בשורות הקבוצה.
6. ולגבי אי שיתופו במשחקי הקבוצה – המדובר, כפי שיפורט בהרחבה להלן, בשחקן אשר לא היסס לאיים על הקבוצה ונציגיה כי באם יאלץ להישאר ולשחק בה יגרום לה נזק בדרכים שונות (שביתה איטלקית, עבירות והרחקות מכוונות, הרס המרקם החברתי וכו'), באופן שהקבוצה חששה, מבחינה מקצועית ומבחינה זו בלבד, לאפשר לו לשחק (ובשלב מאוחר יותר גם להשתתף באימוניה), מחשש מובן מאליו כי איומים אלו ייצאו מן הכוח אל הפועל וכי השחקן יממש את איומיו לחבל בקבוצה.
7. על רקע אלו – מדובר בתביעה צינית, אשר לא הוגשה בתום לב, ואשר לא נועדה אלא לשמש כשלב נוסף במסכת ההתשה כנגד הקבוצה של שחקן אשר חצה את כל הגבולות המותרים בהתנהגותו שלוחת הרסן, ואשר לא היסס להשתמש כנגד הקבוצה בכל נשק שעמד לרשותו, לרבות הפרות משמעת והפרות הסכם בוטות, הכל תוך הכפשות בלתי פוסקות, איומים מרומזים ומפורשים בלשון פיגולים אשר הנייר אינו סובל, והפעלת אמצעי לחץ על הקבוצה, תוך איום מפורש וחוזר באי קיום החוזה ובפגיעה במועדון.
8. המדובר במקרה חריג וקיצוני של שחקן אשר גמל בליבו החלטה להפסיק ולכבד את חוזה העסקתו, והחל במסע התנכלויות מכוער ובוטה כנגד קבוצתו, אשר השקיעה, טיפחה אותו לאורך שנים, ולמעשה גרמה לכך כי יקבל במה ויהפוך לאחד השחקנים המובילים בתפקידו בישראל.
9. התובעת שכנגד, אשר הגיעה למבוי סתום, פעלה להקטנת נזקיה ולפיכך העבירה את השחקן למועדון הכדורגל מכבי חיפה, בתמורה לדמי העברה נמוכים משמעותית מדמי ההעברה אותם יכולה היתה לקבל עבורו.
10. ודוק – הסכמת הנתבע שכנגד לעבור ולשחק בשורות מכבי חיפה הגיעה אך לאחר חשיפתה של המזימה על ידי אנשי הנתבעת, ופניה בנושא להתאחדות לכדורגל.
11. בנוסף, וזה העיקר, בהתנהלותו הקלוקלת גרם הנתבע שכנגד נזקים קשים מנשוא למוניטין המועדון ולשמו הטוב.
12. לאור כל הטעמים שיפורטו להלן, קל וחומר על רקע משקלם המצטבר, יתבקש הבורר הנכבד לקבל את התביעה שכנגד, ולחייב את הנתבע שכנגד לשלם לתובע שכנגד פיצוי בגין הנזקים שגרם לו.
ב. הצדדים
13. התובעת שכנגד הינה חברה מאוגדת בישראל המחזיקה בזכויות הניהול במועדון הכדורגל של הפועל תל אביב.
14. הנתבע שכנגד הינו שחקן כדורגל ישראלי.
15. השחקן שיחק בשורות המועדון בהתאם להסכם השחקן ולנספח לו שנחתמו בין הצדדים בחודש אוגוסט 2010 (להלן: "הסכם השחקן" או "חוזה ההעסקה"), בקשר לעונות 2010/2011, 2011/2012 ו-2012/2013. נכון ליום הגשת כתב תביעה שכנגד זה, והחל מיום 20.09.2012, משתייך השחקן לשורות מועדון הכדורגל מכבי חיפה
הסכם השחקן מצורף לכתב תביעה שכנגד זה ומסומן נספח "1".
16. בין הצדדים תלויה ועומדת תביעתו של השחקן במסגרת הליך הבוררות שבכותרת.
ג. התשתית העובדתית
17. בהתאם לחוזה העסקתו, שיחק השחקן בשורות המועדון במשך ארבע עונות בעמדת הקשר, והיה שחקן הרכב בקבוצה.
18. בקיץ 2012, בטרם החלה עונת המשחקים הנוכחית, שהיא העונה המסיימת את חוזה העסקתו של התובע עם המועדון, פנה סוכנו של התובע, רונן קצב (להלן: "הסוכן") להנהלת המועדון והודיע כי מנוי וגמור עם השחקן שלא לשחק עוד בשורותיה של קבוצת הפועל תל אביב (להלן: "הקבוצה") שכן קיבל הצעות מקבוצות אחרות בחו"ל, וכי בכוונת השחקן לעזוב את הקבוצה בתוך זמן קצר, עוד בטרם יצאו שחקניה למחנה האימונים לקראת עונת המשחקים הנוכחית.
19. בנוסף ציין הסוכן כי אף אם לא תימצא קבוצה אחרת לשחקן, יבקש השחקן לשלם למועדון בעצמו ו/או באמצעות סוכנו סכום של 250,000 יורו, על מנת להשתחרר מהסכם השחקן ולחפש קבוצה בחו"ל בזמנו החופשי (יצויין כי סכום השחרור הנקוב בהסכם השחקן הינו 1,000,000 יורו).
20. בפגישה אחרת שערך הסוכן עם פרופ' משה בר ניב, יו"ר המועדון (להלן: "פרופ' בר ניב"), הבהיר הסוכן היטב כי השחקן נחוש בדעתו שלא להישאר במועדון, וזאת על אף שהסכם השחקן מחייב אותו לשחק בשורות המועדון עונה נוספת, וכי עדיף, מבחינת כל הנוגעים בדבר, שלא ייצא עם המועדון למחנה האימונים, בשל פרק הזמן הקצר שנותר, לדבריו, עד שייצא לשחק בחו"ל. הסוכן אף התבטא באופן שאמר כי לולא היו הקבוצה והשחקן נושאים ונותנים על מסמך משפטי לגבי שחרורו של השחקן, היה השחקן טוען להפרת חוזה מצידה בשל אי יציאתו למחנה האימונים, אך מכיוון שמצב הדברים הוא כפי שהוא הרי אי היציאה למחנה האימון היא מתבקשת ומשרתת את האינטרסים של שני הצדדים.
21. יודגש – אי יציאתו של השחקן למחנה האימון הייתה פרי החלטת הסגל המקצועי בקבוצה, בתיאום מלא עם סוכנו של השחקן, אשר הבין כי אין טעם, מבחינה מקצועית, להוציא למחנה אימון שחקן אשר מנוי וגמור עימו שלא להימנות על סגל הקבוצה וכי בכוונתו לעבור לשחק בקבוצה מחו"ל בתוך פרק זמן קצר.
22. עוד היה ברור כי מחמת שאין בדעת השחקן לקיים את חוזהו ולשחק בשורות הקבוצה, הרי שעל הפרק עומדת עסקת שחרורו, לפיה השחקן עצמו יהיה זה אשר יפדה את כרטיסו תמורת 250,000 יורו. יצוין כי סכום השחרור האמור מהווה כרבע מן הסכום הנקוב בחוזהו של השחקן – מיליון יורו. הקבוצה הביעה הסכמתה לסכום זה (כאשר מדובר בקבוצה בחו"ל) לנוכח הבנתה כי השחקן אינו מעוניין בכל מקרה לשחק בשורותיה.
23. בהתאם, ביקש הסוכן מהנהלת המועדון כי תנוסח טיוטת הסכם לשחרורו של השחקן מהקבוצה, אשר תבטא את האמור לעיל, ואכן טיוטות הסכם נוסחו והוחלפו בין עורכי הדין של הצדדים. בשל העובדה כי מדובר במשא ומתן חסוי, לא מצורפות טיוטות ההסכם שהוחלפו לכתב הגנה זה.
24. על אף האמור לעיל, טיוטת ההסכם בין הצדדים לא נחתמה בסופו של דבר.
25. אי ההסכמה בין הצדדים, אשר מנעה חתימת ההסכם, נבעה מהתנגדות המועדון לדרישה כי סכום השחרור הנמוך (באופן יחסי) יחול גם במקרה בו השחקן יבקש לעבור למועדון אחר בארץ (להבדיל מקבוצה בחו"ל). נימוק אשר עמד ביסוד עמדת המועדון היה כי העברת השחקן (אשר הוערך ועודנו מוערך מבחינה מקצועית על ידי הסגל המקצועי, כאחד מבכירי השחקנים בישראל בתפקידו) לקבוצה אשר עשויה להתחרות ישירות מול המועדון במאבקי האליפות, מציבה את הקבוצה בעמדת נחיתות ועלולה לגרום לה נזק כלכלי, אשר יכול, בין היתר, לבוא לידי ביטוי בדמי העברה בשיעור גבוה יותר, שידרשו על ידה במקרה כזה.
26. במקרה כזה, בו יבקש השחקן לעבור ולשחק אצל אחת ממתחרותיה הישירות של הקבוצה, ביקש המועדון להשאיר לעצמו את האפשרות לנהל מו"מ ישיר מול הקבוצה. השחקן, באמצעות סוכנו, סרב לכך, אך מאידך טרח להבהיר כי אין לגביו כל התעניינות, וודאי לא הצעה קונקרטית, מקבוצה כלשהי בישראל, וכי דרישתו נובעת מהרצון להבטיח עצמו גם מפני "תסריט בלתי סביר" לפיו לא ימצא קבוצה בחו"ל ויאלץ לחתום בקבוצה אחרת מישראל.
27. במקביל, הודיע השחקן לכל הגורמים הרלוונטיים למועדון, לרבות היועמ"ש הח"מ, בעל פה ובאמצעות מסרונים (הודעות טקסט), כי אין בכוונתו לשחק במועדון וכי הוא מבקש שישחררו אותו לאלתר, אף בטרם מצא קבוצה קולטת. תביעות ודרישות אלו של השחקן הושמעו בלשון תובענית ומאיימת, כשהוא מתעלם לחלוטין מן היחסים המשפטיים המחייבים בינו לבין הקבוצה.
28. אליבא דידו של השחקן רצונו שלא לשחק עוד בקבוצה היה חזות הכול. מבחינתו – שעה שהחליט כי אין בדעתו לשחק עוד בקבוצה אזי שומה על הקבוצה לסור למשמעתו באופן מייד ולהיכנע לגחמותיו שאם לא כן – יגרום לה נזק עד שתיאות להיכנע לתנאיו.
29. כשנשאל השחקן על ידי יועמ"ש המועדון מדוע הוא מבקש להשתחרר לאלתר ענה השחקן כי "איננו יכול לראות יותר את המקום" (באחת מהתבטאויותיו היותר עדינות) כשדבריו מכוונים למתחם האימונים של המועדון וכי נקעה נפשו מן הקבוצה, מן השחקנים שבה ומן הסגל המקצועי, וכי הוא אינו יכול לשאת עוד את השהות בה.
30. לנוכח דברים ברורים ובוטים אלו אלה הודיע היועמ"ש לשחקן כי כאשר יביא הצעה מתאימה מקבוצה קולטת הוא ישוחרר. לשאלתו של השחקן, מה יהיה אם לא יביא הצעה, נענה השחקן כי במקרה כזה יש הסכם ויש לכבדו והוא יאלץ לשחק בקבוצה עד תום חוזהו.
31. תגובתו הכוחנית של השחקן הייתה כי "מבחינתו אין חוזה", וכי אין הוא מתכוון לכבד את החוזה. השחקן הגדיל והוסיף כי במידה ויאולץ לכבד את החוזה ינקוט בשביתה איטלקית, ובמילותיו - "בשביל מה להשאיר אותי? בכל מקרה לא אעשה כלום". משמעותו של משפט זה ברורה מאליה וברור כי הכוונה ביסוד אמירתה היא לשכנע את הקבוצה כי לא ניתן באמת לאכוף על השחקן את ביצוע ההסכם שכן השחקן יכול להסב נזק (באופן סביל) על ידי אימוץ דרך פעולה של הימנעות ממאמץ כדי להסב לקבוצה נזק, באופן שיקשה על הקבוצה להוכיח כי השחקן עושה כך.
32. בדרכו הבוטה, השכיל השחקן לבטא את האבסורד וחוסר השוויון בעניינים אלו בין שחקן וקבוצה. בעוד ששחקן יכול לאכוף על הקבוצה את ביצוע ההסכם הרי שהקבוצה לעולם לא תוכל לאכוף על השחקן את ביצוע ההסכם שכן אין היא יכולה להכריחו להשקיע את מירב מרצו ומיטב יכולותיו המקצועיות באימון ובמשחק.
33. משבוששה הצעה מחו"ל להגיע, על אף הבטחות הסוכן (אשר מדי יום הבטיח כי הצעה שכזו עתידה להגיע) והשחקן, ומשההצעות אשר כן הגיעו זכו להתעלמות מוחלטת מצד השחקן וסוכנו (אשר פסלו אותן כמעט על אתר), פנה המועדון לשחקן וביקש ממנו לשקול – בכל זאת - את האפשרות לחתום על חוזה ארוך טווח בתנאים נדיבים.
34. על רקע הצעה זאת התקיימה פגישה בין מנכ"ל הקבוצה, היועמ"ש והסוכן, רונן קצב.
35. בדיעבד התברר כי לא עמד כל רצון אמיתי וכן מצידו של השחקן ומצד בא-כוחו לשאת ולתת בתום לב עם הקבוצה. כפי שהתברר בדיעבד, כל משא ומתן שהתנהל בין הצדדים לא היה אלא אחיזת עיניים, והשחקן לא התכוון מעולם להמשיך ולשחק בשורות הקבוצה. כל אשר עמד לנגד עיניו הוא להטעות את הקבוצה לחשוב כי נושא ונותן הוא איתה בתום לב, כשלב נוסף בדרך לסלילת דרכו למימוש הצעה, שככל הנראה כבר עמדה בפניו מקבוצת מכבי תל-אביב (אף כי, כפי שיובהר להלן, הצעה זו לא יצאה אל הפועל שכן לבסוף, על רקע חשיפת המזימה, החליט השחקן לעבור ולשחק בקבוצת מכבי חיפה).
36. כך, וכפי שהתברר בדיעבד, גם פגישה זאת הייתה לא יותר משלב נוסף במסכת ניסיונות הסוכן והשחקן להביא להתשת המועדון ושחרור השחקן מחוזה העסקתו בדרך לא דרך.
37. בפגישה הבהיר הסוכן כי "אין על מה לדבר", כי מנוי וגמור עם השחקן לעשות כל אשר לאל ידו על מנת שלא לשחק בקבוצה, וכי כל הצעה שתוגש לו תידחה על ידו.
38. כבר באותה פגישה נרמז לראשונה כי השחקן מחזיק בהצעה מקבוצת מכבי תל-אביב, וכן נרמז באופן מובהק כי במידה והמועדון לא ייכנע לדרישת השחרור המיידי בסכום נמוך (כמתואר לעיל) ינקוט השחקן בשורת פעולות אשר יזיקו לה במובן המקצועי.
39. כמובן שמפאת חומרת הדברים, ותחכום הסוכן, לא נאמרו הדברים באופן מפורש, אך הרמזים העבים שנשלחו לנציגי הקבוצה באותה שיחה היו ברורים כשמש.
40. כך למשל הזכיר הסוכן (ברמז עבה כפיל) כי השחקן הוא שחקן "עצבני" הידוע במזגו הסוער, ולפיכך על הקבוצה לקחת בחשבון כי אם לא ישביעו את רצונו, הוא עלול לבצע מעשים לא אחראיים, אשר יסבו נזק לקבוצה, כגון עבירות בוטות ומכוערות שיביאו להרחקתו לתקופות משמעותיות ואשר קרוב לוודאי שיפגעו בקבוצה, או עבירות משמעת בלתי ספורטיביות אשר יביאו לאותה תוצאה.
41. הסוכן הזכיר (גם כאן ברמז עבה) אף את עברו הבעייתי של השחקן, אשר אופיו הקשה הביא בעונה הקודמת להרחקתו לתקופה חסרת התקדים של 12 משחקים בפועל, עניין שגרם לנזק חמור לתדמית הקבוצה ואף ליכולתה לעמוד אל מול מתחרותיה בשלב קריטי ומשמעותי של סיום עונת הכדורגל.
42. אם בכך לא די, הסוכן הביע "חשש כללי" שגם במהלך האימונים עלול מזגו הסוער של השחקן לגרום לו לבצע עבירות קשות שיפגעו בבריאות חבריו לקבוצה (ואכן אירעו אירועים מסוג זה במהלך מחנה אימונים שנערך על ידי הקבוצה בקיסריה, שעה שבאימון שגרתי גילה אגרסיביות בוטה אשר הייתה כפסע מפגיעה פיזית בחבריו לקבוצה, וכן הודיע שכיוון שהוא "עצבני" אין הוא מעוניין להתאמן וביקש להישאר בחדרו).
43. גם על רקע דברים קשים אלה לא התייאשה הקבוצה וביקשה בכל זאת למצות את האפשרות לשאת ולתת עם השחקן בנוגע להארכת חוזהו לטווח רחוק, זאת מתוך ההערכה המקצועית כלפיו.
44. עם זאת, ומחמת כי מועד פתיחת העונה ועימה תחילת ההתמודדות של הקבוצה במסגרת הקמפיין האירופי קרבו ובאו (חלק ניכר מתקציבה של הקבוצה תלוי היה בהתמודדות מוצלחת בזירה ספורטיבית זו), לא יכלה הקבוצה לקחת על עצמה סיכון, ולנוכח המסרים הקשים והבוטים שפיזרו השחקן וסוכנו למועדון, ובין היתר לאור הצהרותיו כי אין בכוונתו לשחק בשורות המועדון, הוחלט להביא שחקן זר באותו תפקיד בו משחק השחקן והושקע בכך ממון רב על ידי המועדון.
45. על אף הבאת השחקן הזר, לא נואשה הקבוצה וניסתה לחדש את המו"מ עם השחקן. הפעם נאות זה האחרון לשמוע את ההצעות אשר הונחו מלפניו וכלפי חוץ נראה היה כי נושא ונותן הוא עם המועדון בכוונה להתקשר בסופו של דבר בהסכם ארוך טווח. עם זאת אופן ניהול המשא ומתן על ידו נראה בעיני נציגי הקבוצה כתמוה. השחקן העלה דרישות בלתי מקובלות לגבי שחקנים בקבוצה וסרב להתפשר אפילו בנושאים הנראים שוליים ביותר.
46. בדיעבד ניתן להבין כי ניהול המו"מ של השחקן מול המועדון לא היה למטרת החתימה על ההסכם אלא מה שנראה כמו עוד שלב במזימה שרקם השחקן לצורך שחרורו מהמועדון בדרך עקלקלה. מסיבה זאת, ככל הנראה, התאפיינה התנהלות השחקן מול המועדון, כפי שתואר לעיל ויתואר להלן, בעליות וירידות, ובמצבי רוח משתנים.
47. באחת הפגישות שנערכה עם השחקן, בה השתתפו היועץ המשפטי של הקבוצה, הח"מ, ומאמן הקבוצה, מר ניצן שירזי, שינה שוב השחקן את טעמו. לפתע במקום להכריז כי אינו מעוניין לשחק בקבוצה החל לומר כי כל רצונו הוא לכבד את החוזה. גם אפשרות הארכת חוזהו ירדה מן הפרק והשחקן, כמי שהונחה לדקלם, חזר כמנטרה על כך שהוא רוצה לממש את שנת ההסכם שנותרה לו וכי הוא דורש מן הקבוצה התחייבות כי הוא ישחק בפועל, וזאת על מנת שיוכל לשחק בנבחרת.
48. בתחילתה של פגישה זו (לאחר שהשחקן חזר שוב על דרישתו לשחרור מיידי מן הקבוצה תמורת סכום נמוך וללא קבוצה קולטת) הובהר שוב לשחקן על ידי היועמ"ש כי אופציה של שחרור ללא קבוצה קולטת איננה עומדת על הפרק, וכי האפשרויות העומדות בפניו בשלב זה הינן: שחרור לקבוצה אחרת בכפוף לקיומה של הצעה קונקרטית ומגובשת אשר תהיה מקובלת על הקבוצה, חתימה על הסכם ארוך טווח או מיצוי החוזה הנוכחי עד לסיום העונה, אז יהיה שחקן חופשי.
49. בתגובה לדברים אלה איבד את קור רוחו והשמיע את הדברים הבאים: "מהיום אני אתנהג אתכם כמו נאצי, אני אהרוס לכם את הקבוצה, אני אהיה כמו ערבי, כמו מחבל".
50. דברים קשים ובוטים אלו זעזעו את הנוכחים (כמו גם העלאתם עלי כתב), אבל הם נועדו לבטא את הכוחניות הדורסנית אשר אימץ לעצמו השחקן בהתנהלותו מול הקבוצה – אם לא תיכנעו לדרישותיי (המנוגדות להסכם המחייב שבין הצדדים)– אגרום לקבוצה נזק.
51. באותה פגישה, כפי שלעיתים קורה, חשפה פליטת פה של השחקן את אשר התרחש מאחורי הקלעים, שעה שהציע לנוכחים לבצע "טרייד" (דהיינו חילופי שחקנים) עם מכבי תל-אביב. כשנשאל מדוע דווקא מזכיר את שמה של מכבי תל-אביב נמלך השחקן ואמר "סתם. סתם".
52. למרות דברים קשים אלה נמנעה הקבוצה מלפגוע בשחקן ו/או לפגוע במסגרת האימונים שהועמדה לרשותו מתוך תקווה כי תימצא לשחקן קבוצה קולטת בחו"ל או שישוב לעשתונותיו ויאות להגיע עם הקבוצה לעמק השווה באשר לאפשרות החתימה על הסכם ארוך טווח או למיצוי החוזה הנוכחי.
53. אולם, השחקן המשיך במסעו המתלהם, הכוחני והבוטה בכל דרך אשר עמדה לרשותו, וניסה להמאיס את עצמו על המועדון במכוון, על מנת לאלצו בכוח הזרוע, ובדרך שאין בה אפילו מקצת תום לב, לשחררו ללא תנאים וללא קבוצה קולטת כנגד דמי שחרור נמוכים.
54. הטקטיקה שאימץ לעצמו השחקן הייתה מבוססת על סדרה מתוכננת מראש של פרובוקציות כלפי הקבוצה, בעוצמה מתגברת, על מנת להמאיס עצמו על המועדון וראשיו באופן שיגרום להם להענישו (שאז יטען להפרת הסכם מצידם) ו/או להתייאש ולהסכים לתנאיו ולשחררו.
55. למותר לציין כי כל תקופה זאת התנהל המועדון כלפי השחקן בכפפות של משי (בין השאר משום ששיער כי מדובר בפרובוקציות מכוונות), לא הופעלו כנגדו סנקציות משמעתיות (על אף האפשרות העומדת לו לעשות כן), לא נפגעה מסגרת אימוניו ולא מוצה עימו הדין בכל הקשור להתבטאויותיו החמורות והדוחות.
56. תביעתו של השחקן, התלויה ועומדת בפני כבוד הבורר, הינה תביעה צינית, ההופכת את היוצרות ומבקשת להציג את המועדון כמי שהתעמר בשחקן, ואשר כל תפקידה לסחוט ולנסות להתיש את הקבוצה, ובדרך זו להביא לשחרורו של השחקן בניגוד להסכם השחקן.
57. בפועל, נפל המועדון קורבן למזימה שלוותה בהכפשות, באיומים מפורשים, בלשון פיגולים אשר הנייר אינו סובל, ובהפעלת אמצעי לחץ הגובלים בטרור על הקבוצה, תוך איום מפורש וחוזר באי קיום החוזה ובפגיעה במועדון.
58. במסגרת מזימתו של השחקן, אשר נטוותה בשיתוף עם סוכנו של השחקן ועם מועדון הכדורגל מכבי תל אביב, ניסה השחקן, שלב אחרי שלב, לשטות במועדון ובראשיו, תוך שהוא מפעיל לחץ ישיר ובוטה (וכל האמצעים היו כשרים מבחינתו) בניסיון להשתחרר שלא כדין מחוזהו המחייב, ועל מנת שיוכל לעבור באופן חלק לשחק במכבי תל אביב.
59. לאחר תקופה ארוכה ומתישה, לאחר שראשי המועדון נואשו מן התקווה לשכנעו כי מוטב ויפסיק את התנהלותו חסרת המעצורים, ובניסיון להקטין את הנזקים הקשים שנגרמו למועדון, וכפי הידוע לכל, ביום 20.9.2012 נחתם הסכם במסגרתו שוחרר השחקן מהקבוצה והצטרף לשורות מועדון מכבי חיפה (להלן: "מכבי חיפה"), תמורת דמי העברה בסכום הנמוך משמעותית מדמי ההעברה עליהם הסכימו הצדדים במקרה של שחרור לקבוצה מחו"ל, בהתאם לסעיף 2.6 להסכם השחקן.
60. יוער, כי הסכמתו של השחקן לשחק במכבי חיפה הגיעה אך לאחר חשיפת המזימה על ידי ראשי המועדון, ושליחת מכתב (נספח 2 להלן) מטעם יועמ"ש המועדון, בין היתר להתאחדות לכדורגל. אז, ומשהבין השחקן כי יקשה עליו להשלים את מזימתו ולעבור לשחק במכבי תל אביב, ניאות לעבור ולשחק במכבי חיפה. וכך היו הדברים:
61. עובר לחתימת המועדון על הסכם מול מועדון מכבי חיפה, נודע למועדון כי השחקן סירב להיפגש עם ראשי מכבי חיפה (אשר פנו למועדון, כנדרש וכמקובל, בבקשה להיפגש עם השחקן לטובת ניהול משא ומתן מולו), בנימוק כי הוא מנהל משא ומתן מתקדם עם קבוצת מכבי תל-אביב, וכי למעשה הוא "סגור" בקבוצה זו.
62. השחקן אף דאג להביא לידיעת גורמים במועדון, ככל הנראה בהיסח דעת, כי מכבי תל אביב הסכימה לתת לו "גיבוי" למשך העונה הנוכחית, אם לא יסכימו ראשי המועדון להעברתו. בשורת התבטאויות נוספות בפני גורמים שונים רמז השחקן רמיזות זהות.
63. הדברים חמורים במיוחד על רקע העובדות הבאות:
63.1. השחקן היה באותה תקופה שחקן תחת חוזה מחייב.
63.2. ההתנהלות המתוארת לעיל אסורה על פי תקנון ההתאחדות לכדורגל בישראל ותקנוני ההתאחדויות הבינלאומיות לכדורגל ומהווה חוסר תום לב על פי כל דין.
63.3. עובדת ניהול המשא ומתן מול מכבי תל אביב הוסתרה מעיניו של הבורר על אף תביעת הבוררות שהגיש השחקן, התלויה ועומדת בפניו, ובה דרש השחקן, בחוצפה מרקיעת שחקים, להשתחרר מהמועדון ללא תמורה, בתואנה כי המועדון מתעמר בו.
63.4. בשיחה שהתקיימה בין מנג'ר מכבי תל אביב, מר ג'ורדי קרויף, לבין יועמ"ש המועדון הח"מ, סורבה בקשתו של מר קרויף לפנות אל השחקן, באופן שאינו משתמע לשתי פנים.
64. להערכת המועדון, בהתנהלותו של השחקן, וסירובו להיפגש עם נשיא מכבי חיפה, נפגעה יכולת המיקוח של הקבוצה באופן אנוש, ומשכך, נמנעו מהקבוצה דמי העברה גבוהים ביותר.
65. יוער, כי משיחות עם הסוכן התברר כי עוד בתחילת הדרך (קרי, עובר למאורעות קיץ 2012 המתוארים לעיל) פנה השחקן (בין בעצמו ובין באמצעות סוכנו) למועדון מכבי תל אביב וביקש לקבל מהם הצעה כללית, מה הסכום שהיה מוכן לשלם בעבור שחקן מסוגו. באחת הפגישות הסוכן דיבר בטלפון הסלולארי בספרדית עם מר ג'ורדי קרויף (מנג'ר מכבי תל אביב), וציין כי "הכל סגור", ככל הנראה חשב שהנוכחים אינם מבינים אותו.
66. לאור דברים אלה, נשלח ביום 13.9.2012 מכתבו של יועמ"ש המועדון לשחקן ולמכבי תל-אביב.
מכתבו של יועמ"ש המועדון מיום 13.9.2012 מצורף לכתב תביעה שכנגד זה ומסומן נספח 3.
67. אך, למרבה הצער, גם בכך לא נגמרו מעלליו של השחקן, ובאותו היום יום פנה לעיתונות ופרסם, על דעת עצמו, הודעה חד צדדית במסגרתה "נפרד" הוא מהמועדון, מקהל האוהדים וממאמן הקבוצה, בין היתר בזו הלשון:
"...ברצוני לנצל את ההזדמנות הזאת של השנה החדשה ולהודות לכולם כבר עכשיו על הכל, ובמיוחד לאוהדים שתמכו בי לאורך כל הדרך. אני באמת נתתי את כולי למועדון אבל כעת הגיע הזמן להמשיך הלאה למקום שרוצה אותי ומעריך את יכולותיי..."
העתק צילומי מכתבה שפורסמה באתר האינטרנט ONE ביום 13.9.2012 מצורף לכתב תביעה שכנגד זה ומסומן נספח 4.
68. בתגובה להודעת השחקן לעיתונות, שלח יועמ"ש המועדון מכתב לב"כ השחקן, ובו הודיע היועמ"ש כי הודעתו הפומבית של השחקן מהווה הפרת הסכם, וכן כי תוכנה השקרי מהווה סילוף מכוון של העובדות אשר יש בו כדי לפגוע בקבוצה.
הודעת הדוא"ל שנשלחה ביום 14.9.2012 מצורפת לכתב תביעה שכנגד זה ומסומנת נספח 5.
69. כאמור, לאחר חשיפת מזימתו של השחקן, למנגינת ליבו של המועדון, ומשהיה ברור לכל הצדדים כי אין למועדון כל אפשרות אמיתית לאכוף על השחקן את קיום חוזה העסקתו, הוחלט על ידי ראשי המועדון לפעול להקטנת הנזקים שנגרמו לו, ולהעביר את השחקן לשחק בשורות מכבי חיפה. ביום 20.9.2012 נחתם הסכם בין המועדון לבין מכבי חיפה.
70. יוער, כי השחקן, אשר סרב בתחילה להיפגש עם אנשי מכבי חיפה (תוך שהוא מניח כי מזימתו תצלח והוא יוכל לעבור באופן "חלק" לשחק במכבי תל אביב), ניאות לשאת ולתת עם אנשי מכבי חיפה ולעבור לשחק בשורותיה רק משהבין כי לאור השתלשלות העניינים המתוארת לעיל (ובין היתר מכתבו של היועמ"ש שמוען גם לאנשי התאחדות הכדורגל), ככל הנראה, לא יצליח להשלים את מזימתו.
71. התנהגות השחקן, אשר לא בחל באמצעים ואף פנה לתקשורת, הכפיש בפומבי את המועדון והשפיל את ראשיו, מדגישה ביתר שאת את חוסר האיזון הטבוע בהסכם בין שחקן לבין המועדון. בעוד שהשחקן לעולם יכול לטעון כי על המועדון לקיים את התחייבויותיו כליו (ותביעתו של השחקן התלויה ועומדת בפני הבורר הנכבד הינה דוגמא חיה לכך), אין לו למועדון כל כלי אמיתי באמצעותו יוכל לחייב את השחקן למלא את חלקו בהסכם.
72. למועדון לא נותרה ברירה אלא לפעול להקטנת נזקיו ולהעברתו המיידית של השחקן הסורר, שכל יום נוסף שעבר ובו נקשר שמו של השחקן לשמה של הקבוצה, הסב לה נזקים אדירים, הן באופן ישיר והן באופן עקיף. משכך, נאלצו ראשי המועדון להתפשר גם על סכום דמי ההעברה שנתקבל ממכבי חיפה.
73. התנהלות השחקן מול המועדון נשזרה, לאורך כל הדרך, בחוסר תום לב, בהתלהמות, בערמומיות ובכוחניות. המדובר במזימה שנטוותה על ידי השחקן ו/או סוכנו במכוון, ובכדי להביא לשחרורו בניגוד למוסכם בחוזה השחקן.
74. השחקן התנהל בצורה מבזה, משפילה ודוחה כלפי המועדון אשר נתן לו במה והעלה אותו לתודעת עולם הכדורגל הישראלי, ובמילים פשוטות – ירק לבאר ממנה הוא שתה. כל ניסיונות המועדון לקדם הליכים הסכמיים מול השחקן עלו בתוהו, וכך נוצר מצב אבסורדי, בו המועדון אינו יכול לאכוף את ההסכם מול השחקן ואילו השחקן בן חורין לעשות ככל העולה על רוחו, להפר את ההסכמים עליהם הוא חתום, והכל תחת ההנחה כי לעולם לא ניתן יהיה לאכוף עליו לשחק כדורגל במסגרת המועדון.
75. השחקן הבהיר היטב, אם באופן ישיר או באופן עקיף, אם בעצמו או באמצעות סוכנו, כי בכוונתו לעבור לשחק בקבוצת מכבי תל אביב (כאמור, לבסוף, על אף התבטאויות אלה, ומשנחשפה מזימתו המשותפת עם מכבי תל אביב, חתם השחקן במכבי חיפה). גם גורמים במכבי תל אביב ציינו בפני גורמים במועדון כי ככל והשחקן לא ישוחרר בעונת המשחקים הנוכחית, בכוונתם להמתין ולהעבירו לשורותיהם בשנה הבאה. עד אז, כך נרמז, הבטיחו לו אותם גורמים כי מכבי תל אביב "תעניק לו גיבוי". נשאלת השאלה – למי נתונה נאמנות השחקן? כיצד ניתן לשתפו במשחקי הליגה בעודו מתבטא באופן כה חריג וקיצוני כנגד קבוצתו ובעד קבוצה יריבה?
76. בכל הכבוד, התובעת שכנגד סבורה כי גם למועדון יש זכות להגן על עצמו. משכך, ומשלא נותרה לו ברירה, פעל המועדון להקטנת נזקיו, ושחרר את השחקן, שעבר לשחק במכבי חיפה.
ד. עילות התביעה ונזקי התובעת שכנגד
77. אין חולק, כי התנהלותו הכוחנית, הבוטה הדוחה ואף המרושעת של השחקן, ומעשיו ומחדליו המתוארים לעיל, חמורים ביותר.
78. השחקן הבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין סיבה להשאירו בקבוצה שכן אין בכוונתו לעשות שום דבר, אמירה המעידה באופן ברור כי אין בכוונתו לקיים את התחייבותו הבסיסית ביותר בהתאם להסכם והיא השקעת מרצו ויכולותיו המקצועיות באימון ובמשחק (התחייבות שאף אין ביכולתה של הקבוצה לכוף עליו לקיים).
79. בחתימתו על הסכם השחקן, הביע השחקן הסכמתו וקיבל על עצמו, באופן טבעי, את המחויבות לפעול לטובת המועדון ולמען הצלחתו, להשקיע את מיטב יכולותיו ולהיות לויאלי לקבוצה. לא זו אף זו, השחקן אישר גם את תקנון המשמעת והקוד האתי של הקבוצה, והתחייב לפעול על פיהם.
80. התנהלות השחקן המפורטת בכתב תביעה שכנגד זה, מלמדת הן על הפרה יסודית של ההסכם והן על קיום הסכם בחוסר תום לב ובניגוד לדרך המקובלת, התנהגות המנוגדת להוראות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973.
81. אין צורך לשוב ולהזכיר את התבטאויותיו החריפות והצורמות של השחקן, כפי שפורטו לעיל בכתב תביעה שכנגד זה, שכן אלו וודאי נחרטו בליבו של הקורא הנכבד בקריאתן הראשונה, ואין זה מכבודם של מי מהצדדים או באי כוחם לחזור על הדברים.
82. התנהלותו הקשה של השחקן גרמה נזקים ישירים למועדון, אשר בחוסר ברירה נאלץ להחתים שחקן נוסף שישחק בעמדתו של השחקן (הנתבע שכנגד), ופגעה בצורה משמעותית באפשרות המועדון, אשר ניצב בפני שוקת שבורה, לקבל עבור השחקן דמי העברה בסכום גבוה יותר.
83. התנהגות זו, של שחקן המתנער מחובותיו וממחויבותו כלפי קבוצתו, בשל רצונו להשתחרר שלא כדין מחוזה תקף, ואינו בוחל באמצעים, מהווה תופעה חמורה ופסולה אשר יש להוקיע מכל וכל. התנהגות השחקן אינה מקובלת בשום פנים ואופן, ומחייבת את התערבות הבורר הנכבד.
84. כן, התנהלותו החריגה של השחקן, אשר לוותה בהשמצות ובהדלפות לתקשורת, גרמו לקבוצה נזקים תדמיתיים קשים מנשוא ופגעו במוניטין הקבוצה.
85. שמו הטוב של מועדון הכדורגל הפועל תל אביב הולך לפניו זה מכבר. המועדון חרט על דגלו ערכים של חינוך, מצוינות והישגיות. אין חולק כי ערכים אלה הם שהביאו את המועדון להישגים ולהצלחה בתחומי הספורט והחינוך ובתחומים חברתיים אחרים.
86. מוניטין המועדון כאמור מהווה נכס כלכלי משמעותי מאחר ומהווה גורם מכריע ומלכד את קהל אוהדי הקבוצה. אין, ולא יכול להיות, חולק כי שמה הטוב של הקבוצה הוא שמביא את אלפי האוהדים ליציעים, הוא שמאפשר החתמתם של שחקנים איכותיים לשורות המועדון, והוא שמביא את המועדון לגדל דור צעיר חדש של שחקני כדורגל איכותיים.
87. הפרת החוזה, חוסר תום ליבו והתנהלותו המבזה של השחקן טרם העברתו למכבי חיפה גרמה לנזק תדמיתי חסר תקדים למועדון. בכך גרם התובע לפגיעה קשה במוניטין המועדון ובשמו הטוב של המועדון ובערכים אותם הוא מייצג.
88. לדידה של התובעת שכנגד, התנהגותו הקשה של השחקן והתבטאויותיו הבוטות אינן מאפשרות מעבר לסדר היום, ומן הראוי כי השחקן ייתן את הדין ויישא באחריות למעשיו.
סוף דבר
89. השחקן הנתבע נהג כלפי המועדון בזלזול, בחוסר תום לב קיצוני ובדרך שאינה מקובלת והפר ברגל גסה את חוזה העסקתו ואת תקנוני המשמעת השונים בהם הוא מחוייב.
90. מעשיו של השחקן גרמו למועדון לנזק כלכלי ישיר ופגעו בשמו הטוב ובמוניטין שלו פגיעה אנושה.
91. נזקי המועדון מוערכים על ידו בסך של 250,000 יורו, ובשקלים (בהתאם לשער הדולר היציג ביום הגשת ההליך דנן 1,245,400 ש"ח).
92. לנוכח כל הטעמים שלעיל, קל וחומר על רקע משקלם המצטבר, מתבקש כבוד הבורר לקבל את התובענה דנן, ולהשית על התובע את הוצאות המועדון, לרבות שכר טרחת פרקליטיו בתוספת מע"מ כדין.
____________________
עמית פינס, עו"ד
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
