http://sports.walla.co.il/?w=/196/2573367ההיילייטים: שייע מפאר את עצמו, גרשון חושב שהוא מעניין מישהו, וכמובן הפסקה הבאה:
ציטוט:
2. מכבי חיפה, 2009/10: "העורך צורח לי באוזניה '1:2 להפועל!', תגיד את זה. ואני לא יכול"
טבלה סופית:
1. הפועל תל אביב 49
2. מכבי חיפה 49
אולי לא הסגנית הכי מוכשרת, אבל בטוח שמדובר בסגנית בלתי נשכחת, בעונה אולי הכי דרמטית בתולדות הכדורגל הישראלי (וכנראה בתולדות העולם, עד שבאו אגוארו וסיטי). ערן זהבי חילק את ירושלים בדקה ה-92, ומכבי חיפה, שהיתה צריכה ניצחון במשחק "חוץ" על בני יהודה, פישלה עם 1:1 נוראי. 87 נקודות ליגה היו לירוקים באותה עונה, יותר מלהפועל תל אביב, אבל לאחר קיזוז התהפכו היוצרות, גם במגרש וגם על הטבלה.
יוסקה מיזלבך, סבו של השדר עמית הורסקי, שיחק בצעירותו במכבי חיפה. ב-1986 לקח הסבא את הנכד, צבע אותו בירוק ושם אותו בשער 11 בבלומפילד, רק כדי לבכות ביחד אחרי האליפות של גילי לנדאו. הורסקי, לא אוהד מושבע אבל אחד ששמר לחיפה פינה חמה בלב, מונה לשדר את "משחק האליפות" ב-15 במאי 2010.
"חשבתי שהנה אני סוגר מעגל", הוא מספר. "אלפי ילדים באו לחגיגה, הפנינג, היה ברור שחיפה מנצחת. ופתאום צעירי עושה 0:1, וכולנו בשוק. טישיירה עוד הספיק להשוות ובלומפילד רעד, אבל כולם חיכו לעוד שער שפשוט לא בא". ואז בא זהבי. "העורך צורח לי באוזנייה '1:2 להפועל! 1:2 להפועל! תגיד את זה'. ואני לא יכול. עברו שניות ארוכות עד שהצלחתי להוציא את זה מהפה שלי, עד שהצלחתי לצעוק שהפועל אלופה. אחרי השידור אנשים התחילו לקלל, לאיים, לקרוא לי 'אוהד הפועל מסריח'. אם הם היו יודעים כמה זה לא היה נכון".
הורסקי כבר יותר מנותק, לא אוהד שרוף ולא שונא אף אחת, אבל אז, בשנייה אחת, הוא חזר ל-1986. "פתאום ראיתי מאות ילדים בוכים", הוא אומר, "והם נראו בדיוק כמו שאני נראיתי אז. מה לעשות, שוב קללת בלומפילד".