פורום השדים האדומים

נכנס השחקן הכי טוב בהפועל פעם שניה ברציפות מהספסל מאז שאבוקסיס הגיע, הוא עובר שחקנים, משחק חכם ועושה את הפעולה האסורה.
חס וחלילה שמישהו בהפועל יעשה פעולה כל כך לא שכונתית וחכמה: דאבל פס.
למסור ולעשות תנועה לעומק בשביל לקבל בחזרה.
כל כך קשה מר ורמוט? כנראה שכן כי קשה לעשות את זה וגם לברוח מהכדור.
כל כך קשה מר גורדנה? איפה אתה? כבר תופס את הצד? דקה 50 אתה בן 22 מה נסגר איתך?
כל כך קשה מר אלרואי? טוב לך זה קשה כי אתה לא שחקן, ילד טוב, שחקן לא טוב, בכלל.

אז זה כל הסיפור, כדורגל זה לא משחק מסובך.
אני מקווה שיוסי אבוקסיס למד את השיעור שלו.
כל דקה נוספת שאלרואי וגורדנה במגרש על חשבון ממן וטועמה היא ביזיון ומחדל.
וגילי? שיתעורר ומהר, מקומך באגפים לבשל כמו שבישלת אתמול, באמצע אתה רכיכה ובורח מהכדור, אתה השחקן המשלים הטוב בארץ אתה לא פליימיקר ואל תאמין למי שאומר לך שאתה כן.

אלרואי וגורדנה אין מה לדבר.

גילי וסלים היחידים שניסו לשתף פעולה עם הדאבל פס של ממן. ללמד גם את השאר הקבוצה, זה כאילו הם מעולם לא שמעו על הדבר הזה.

גילי עשה כל מה שיכל, ונמאס לי לשמוע על זה שהוא לא בא לכדור ובלה בלה בלה. תקעו אותו באמצע, והוא עשה כמה שהוא יכול. עיוור מי שלא רואה שהוא לוקח על עצמו את המשחק בדר"כ יותר מכל שחקן אחר העונה.

הפעם היחידה שתמוז קיבל כדור איפה שהוא צריך לקבל , זה ממסירה מממן במהלך של הגול

גילי בא לקבל כדור אתמול יותר מכל שחקן בהפועל.
זה שהיה לו יום לא טוב והוא שיחק במקומות שבהם הוא לא צריך להיות זה כבר משהו אחר.

1+
LIKE

ממן פתח ביום שבת.

מול סכנין? לא הוא לא.

כן הוא כן.

הוא לא

פתח וגם הגביה את הכדור החופשי שהוביל לפנדל

הפועל תל אביב: אפולה אדל, ג'ון פנטסיל, וואליד באדיר, זאב חיימוביץ', יגאל אנטבי, אריק דג'מבה דג'מבה, חנן ממן (טל בן חיים, 64'), אלרואי כהן, גילי ורמוט, עומר דמארי (ויקטור מרעי, 75') וטוטו תמוז (רועי גורדנה, 55').

אם על כל פעם שגילי בא לקבל כדור הוא היה פעם אחד נע ללא כדור הוא היה מקבל את הכדור מבלי שצריך לבוא ולקבל אותו וזה גם היה 20-30 מטר יותר קדימה ובעמדה יותר מאיימת.

נו, ומה זה לבוא ולקבל כדור?
לא לעמוד במקום ולצפות שהכדור יגיע אליך, אלא אשכרה לזוז (כשהכדור לא אצלך) למקום שבו אפשר למסור אליו. דהיינו - תנועה ללא כדור.
זה משהו שהוא כמעט לא עשה בקדנציה הקודמת שלו, וכנראה למד באירופה

כל מילה של פותח האשכול. וגילי לא בא לקבל כדור, וגם לא עשה תנועה לקבל כדור.
כמו שאר הקבוצה אגב.

לפעמים זה נראה כאילו כל מה שהביאו לאמצע זה כדי לפאר את ממן.
ואז, הוא פשוט לא משחק.

ביום חמישי גילי בא לקבל כדור הכי הרבה פעמים וגם עשה הכי הרבה תנועה בלי כדור בקבוצה.
ביי פאר.

+1 בכללי.
אי אפשר להגיד שבכלל לא משתמשים בדאבל פס. ועדין זה לא זה ובפרט מול ממן.

ואגב זו אחת מהסיבות שנאתכו לא נוצל מספיק ולא הוערך מספיק.
היה משחרר המהירות כדורים מהירים קצרים אבל לא זכה לכאלה (ובעיקר לא מידין) כולל לא למסירה חוזרת למסירות שלו.

הפועל שראינו בדקות האחרונות בפורטוגל הייתה קבוצה טובה בהרבה משאר דקות המשחק, אף שחקן לא עמד במקום וכולם רצו, חסמו, נלחמו.
הקבוצה בשאר הדקות הייתה קבוצה של שחקן אחד עם הכדור, וכל שאר השחקנים עומדים ומסתכלים עליו.
אפשר להבין את אבוקסיס שרצה לפתח במשחק חוץ בליגה האירופאית הכל כך חשובה לתקציב שלנו עם שני קשרים אחוריים במרכז, אבל גורדנה, כמה שהוא מוכשר (וכן, יש לו את היכולת להפוך לשחקן מעולה), לא יכול לשחק בהרכב הקבוצה (לפחות לא במשחקים קריטיים כאלה) עד שהוא לא נכנס לכושר, רץ כמו חייה 90 דקות ומפסיק עם הדריבלים המיותרים האלה.
חנן ממן יותר קשר התקפי, אבל נראה כשחקן ממושמע, רעב לשחק ושמח ללבוש את המדים האדומים.
שחקנים כאלה ראויים לקבל צ'אנס והוא ספציפית גם ראוי וטוב מספיק כדי לפתוח בהרכב.

דווקא בגלל חשיבות המשחק ואי התאמתו של גורדנה לעמדת הגרזן לאורך זמן וספק אם בכלל היה נידרש להתחיל במערך עם 3 שחקני אמצע המגרש. אלא שבמחצית הראשונה זה לא הורגש כי כמעט כל המערך ההתקפי שיחק באמצע המגרש.
החלפתו של גורדנה בממן, מוצדקת ככל שתהיה, לא צריכה להטעות כי במקביל אקדמיקה נסוגו וכולל הוצאה מבוהלת של השחקנים המצטיינים ובעיקר של הקשר קלייטון שדללה ביותר את מרכז השדה שלהם במקביל לכניסתו של טועמה במקום טב"ח. כלומר, זה לא היה מבחן התוצאה של ממן כ- 50-50 ובפרט ללא נוכחות של טועמה / קשר התקפי אחר.

או שפשוט הפועל של הדקות האחרונות הייתה קבוצה שנתנו לה פתאום לתקוף ובנס לא חטפה את השני במתפרצת והצליחה להשוות

זה לא רק גילי.
גם לממן יש הרבה פעמים הזדמנות אחרי מסירה לפתוח בריצה קדימה כדי לתת אופציה, אם זה לדאבל פס או לקבל מסירה מאוחר יותר בהתקפה, והוא פשוט תקוע במקום.

הקבוצה הזאת לא זזה ואין תנועה. כשקשר 50-50 שלך בקושי עולה למעלה, המשחק יהיה תקוע, בטח כששחקני האגף שלך הם חצי חלוץ ועוד קשר שאוהב לשחק באמצע.

כן הא... קטע כזה קבוע שעוברים לשחק עם ממן וטועמה הקבוצה השניה נותנת לנו לתקוף.
כאילו הם אומרים, הם הכניסו את טועמה.... אנחנו חייבים לרדת לבונקר ולתת להם לתקוף אחרת אפשר לחשוב מה יקרה...

אולי במקום כל הזמן לחפש איפה אנחנו לא טובים, נבין שאם זה מצליח פעם אחר פעם זה כנראה בגלל שזה מוצלח ולא בגלל
שהאחר מקולקל.

במקביל להכנסת ממן וטועמה אקדמיקה הוציאו את 3 השחקנים האטרקטיבים שלהם במשחק. כולם התקפים. "לשמור על התוצאה".

לא סותר שהכנסת טועמה וממש כקשרי מרכז מגרש (*) הביאה לנו פעמיים את קטע המשחק המשובח שלנו העונה. ויותר מזה את הכדורגל היחיד שלנו העונה.
אלא שזה לא רק האיוש הספציפי שהוא מוצלח מאוד (כל זמן שלטועמה יש כושר).
אחרי שפרגוסון השמרן התחיל להריץ יהלום, שעיקרו שני קשרים מרכז שדה אופנסיבים (להבדיל אלפי הבדלות משלישית מרכז שדה עם 2 דפנסיבים שזה משחק נסוג ובעייתי) הגיע גם הזמן שגם אנחנו נעשה זאת על בסיס קבוע. קודם לפרגוסון היו גם 2 הקבוצות הענקיות גם ברמה ההיסטורית - בארסה ומילאן של היהלום. ונבחרת ספרד (**). בכלל מחלה כללית שאפילו גוטמן לא נשאר אדיש אליה. וכמובן, גם ידידנו הצהבהבים.
השיטה היא, כמובן, הרבה מעבר ללהעמיד שחקנים בעמדות. 2 האופנסיבים צריכים לספק את הסחורה של דומיננטיות כולל פוזיישן גבוה. או, לפחות, ניטרול הדומינטיות של היריב המשחק בשיטה כזו. דורש מיומנות ותרגול. למזלנו ב-2 המקרים חלק מההצלחה היה שהכישרון של טועמה וממן הספיקו מול היריב. שמעתי שבעוד כשבועיים אנחנו מתחילים להתאמן אלא שלרוע המזל, מן הסתם, על 4-4-2.

(*) כאשר יש 2 קשרי מרכז מגרש "מרכז המגרש" מתקדם לכיוון שער היריב כחלק מיתרונות השיטה.
(**) נעזוב מספרים ושמות, העיקר הוא בויתור על שחקן קדמי לטובת קשר מרכז שדה אופנסיבי מעובה הקדמי לשחקן מרכז מגרש הדפנסיבי בעיקרו.

בקשר להערה קודמת ש"כמעט ספגנו", גם כמעט הבקענו 2 גולים נוספים. בסך הכל היינו דומיננטים והבקענו שער (יותר) כי "הגיע לנו".

לא דיברתי לרגע על משחק ההגנה. דיברתי על הקישור ההתקפי והחלוץ\חלוצים.
הכוונה הייתה שאני חושב שהקבוצה לא צריכה לשחק בעמידה, שכל שחקן ירוץ, יעשה תנועה, כל עוד הוא משחק.
ששחקן כדורגל מתפרנס יפה מאוד, שחקן כדורגל ממוצע בקבוצת הפועל תל אביב מתפרנס טוב יותר מרובנו הגדול כאן, למרות שהוא עובד פחות שעות ומרוויח כסף למחייתו מדבר שלרובנו הגדול הוא תחביב.
לפי דעתי כל שחקן כזה צריך להגיד תודה על זה שהוא כזה, וכמו שאתה נמצא מרבית היום בעבודה, שישקיע את רוב שעות היממה בהם הוא ער כדי להיכנס לכושר ולשפר את נקודות החולשה שלו במשחק.