פורום השדים האדומים

תשמע.
כבר במהלך הקריאה התעצבנתי, אבל אמרתי לעצמי אולי עושים פה הפוך על הפוך או משהו, נמשיך לקרוא.
אבל בסוף הבנתי שלא טעיתי.
יש פה אובר רומנטיזציה מוגזמת של האלימות והפשע הנורא של הילד החמוד והנורמטיבי הזה שאוהב מותגים ועובד בסופר, שהפשע היחידי שלו זה שאלוהים שם אותו ואת המנוח באותו מקום באותו זמן.... אה, ושהוא אוהב להסתובב עם סכינים ולהשתכר מתחת לבתים של אנשים בשתיים לפנות בוקר.
ואם זה לא מספיק אז כל הקטע האחרון, המביך, שמתחיל במילים "המקרה של רצח גדי ויכמן ייזכר בעיקר ככישלון מהדהד של המשטרה"...
רבים פה יודעים שאין לי חיבה לשוטרים, בטח לא לשוטרים ישראלים, בטוח לא לשוטרים מהנגב, וזה אנדרסטייטמנט...
אז ממש לא, ידידיי,
המקרה של רצח גדי ויכמן ייזכר כעוד מקרה של נער ערס עבריין חובב נשק קר שדקר מישהו שהעיז (גם אם בצורה אלימה) להגיד לו מה לעשות.
כמו שכתבתי באשכול בנושא בזמנו לדאבוני את שנות ההתבגרות שלי העברתי בפריפריה ואני יודע בדיוק מאיפה משתין הדג (ומאיזה עץ עושים גיטרה).
ראיתי עשרות טיפוסים כמו העדן אוחיון הזה וכל פעם מדובר באותו טייפ קאסט, אותו סיפור עצוב וקטלני.
אז אין לי ספק שיש בעיה מאוד קשה במדינה הזאת של אלימות. היא חוצה אוכלוסיות וטווחי גילאים, היא נפוצה בעיקר בשכבות החלשות כתוצאה מבעיות כלכליות, הכל טוב ויפה.
אבל תסלחו לי, עוד לא הגענו למצב שצריך לראות כתבות יח"צ לרוצחים.
האחריות היא קודם כל על העבריין הזה. אחרי זה היא על ההורים שלו שגידלו מפלצת בלי לשים לילד שלהם גבולות.
לא רוצה לשמוע סיפורים על הורים קשיי יום שהיו כל היום מחוץ לבית בשביל לפרנס ולא יכלו להשגיח על הילד (וזה לא המקרה של עדן אוחיון).
גם אני גדלתי שם, גם הוריי היו רוב הזמן בעבודה, גם אני הייתי צריך לעבוד בשביל לקנות דברים ועדיין לא הלכתי והסתובבתי עם סכינים.

אני קראתי את זה ולא ראיתי שום רומנטיזציה של חיי הרוצח ושום סימפטיה מיוחדת כלפיו. לדעתי זו ממש לא כתבת יח"צ.
מסכים איתך שהכשלון המשטרתי הוא באמת משני פה לעומת הסיפור של הערס שדקר את הערס שנגח בו.

אולי זה נראה לי מעניין כי אני לא מכיר את הפריפריה מקרוב כל כך, וההצצה הקטנטנה הזאת סיקרנה אותי.

שום רומנטיזציה ?



אוייי...איזה ילד חמוד, כמה הוא אוהב את אמא !



הוא גם נדיב ! איזה נשמה טובה !



איש של עבודה !



דיייי, הוא עשה לה ספונג'ה ??? איזה מקסים.

....

ויש עוד אלף כאלה.
אני אחסוך את התמונות עם הסידור והכיפה מהתקופה הנפלאה באומן כי אני מחשיב אותן להפוך על הפוך.

החשבתי גם את כל הקטעים של הספונג'ה, הנדיבות וכו' כסוג של הפוך על הפוך.
בכל מקרה, בסך הכול זה הדגים את זה שלא מדובר באיזו מפלצת יוצאת דופן אלא באדם רגיל למדי (ואפילו אחד עם יומרות רוחניות).

כשכתבתי הפוך על הפוך התכוונתי לקטעים כדוגמת זה:



הקטעים שהבאתי בהודעה הקודמת שונים לגמרי בהיבט הזה שהם נשמעים כמו עדות אופי שנותנים בבית משפט.

אני מבין על מה אתה מדבר. אפשר בקלות לקרוא את זה כטקסט שמדגיש את מעלותיו של הרוצח ואת חסרונותיו של הנרצח.
אני קראתי את זה כסיפור על שני אנשים שהחיים שלהם לא יצאו מסרט הוליוודי, ושאחד הרג את השני בגלל שטות כלשהי.