ידין הוא חרא וזה היה ברור מהרגעים הראשונים של מו"מ החתימה שלו בהפועל. והוא ערס מה שברור מהרגעים הראשונים שרואים את התנהלותו. וריאציה מאצ'ואיסטית של טביב בצעירותו. רק טבעי שמרגע שנפגע, כמתואר בהמשך, ניהל מו"מ עם טאץ' עברייני וללא כל סנטימנט להפועל. או, שהוקא מחדר ההלבשה ומ-9 משחקים.
ממש ממש ממש לא הבנתי מה כל כך מסובך להבין במצב אחרי שנמסר שהשלישיה לא ממשיכה בהפועל מבלי שנעשה מאמץ אפילו למראית עין להשאירה ובוודאי אחרי שנופתה ממחנה האימונים כדי שתפנים שדרכה החוצה ולמרות הפגיעה באפשרויות מכירתם (איזו בזבזנות !). מאותו הרגע, כמעט כל אחד היה טס, בסגנון זה או אחר, לצהובים. ומה גם שכעבור זמן מגיעים מחליפים נוצצים שגם נקלטו למעט יצחקי. הכל גם ברגעים בהם תקציב הקבוצה היה תחת סימן שאלה גדול.
כדי שגם למתקשים בהבנת מצבים יהיה פשוט יותר להנות ממחזה רב הנוכלות, שירזי הואיל להעיף עוד קודם לכן ובלי סיבה את ציבלין היקר ולהביא תחתיו את חברו. ממש ממש ממש להשתין מהמקפצה.
הדבר היחיד שסתום בכל הפרשה הוא שסובבו את רמון, מה שהופך את שירזי לאחד מפוליטיקאי העתיד של המדינה או לפחות של הספורט הישראלי. ובכל מקרה, למחליף עתידי ראוי לאיתי שגב ב"הישרדות". שכן, גם אם נתחשב בלחצי הזמן והעשיה של רמון, ההשג הפוליטי, שנשען מן הסתם על חנופה ברמה הגבוהה ביותר, ראוי לציון !
מסקנות ? לשים לב לנושא המאמן. כי רמון

, בעזרת כספי גוטמן שחלקם נמצא עקב בצעד אגודל, הביא שחקנים מבריקים, כולל נסיעה עם כל הלב לגרמניה. ורק חבל שה-IQ של שירזי לא הספיק גם להיות שקוע עד צווארו בפוליטיקה קטנונית מענגת וגם לרכוש בלם ראוי אחד למרות שניתנו לו הכלים. תחת זאת קיבלנו סגל בלמים מגוכך בצד עודף די יקר בקשרים התקפים מבריקים. ולא נותר לנו אלא לחזות במאבק האיתנים בין הרסנות הפוליטיקה השירזית

, שכמובן לא ממש בראש של כדורגל מקצועני למרות שבאמת אוהב את המשחק כולל את ביצור מעמדו, לפוטנציאל המרנין של טונות הכישרון

שהצטברו בסגל.