bloodbrother כתב:
לדעתי השנאה תמיד היתה יותר מהצד של בית"ר ולא מהצד של הפועל..
לפני שנות השמונים יצגה הפועל ת"א כמו הפועל ירושלים את הממסד.
חלק גדול מאוהדי בית"ר לא היו ז'בוטינסקאים קלאסיים אלא כאלה שהרגישו מקופחי החברה (ולא ניכנס לדיון אם בצדק או שלא) הישראלית.
מי שהעלה לשילטון את הליכוד ב- 77 הם בין השאר בוחרים מהסוג של אוהדי בית"ר. לא מעט מצביעים הצביעו אז לליכוד הצבעת "אנטי ממסד".
בסוף שנות השבעים ובעיקר בתחילת שנות השמונים הועמק הקיטוב ועדיין הפועל ניתפסה כנציגת הממסד למרות שהממסד נישלט כבר כמה שנים ע"י הליכוד. ואז הגיעו כמה משחקים שהיו מאוד קשים מבחינת אוהדי בית"ר
כמו
nati כתב:
השנאה האמיתית התחילה באותו רבע גמר ב83 שהבן של אלוהים פתח להם את הת..
ומאז השמיים הם הגבול.
בסוף שנות השבעים כששבית"ר שיחקו ויקטור לוי, אורי מלמיליאן, ודני נויימן, אלי מיאלי, היא היתה מדורגת אצלי במקום השני או השלישי אחרי הפועל , בגלל יופי משחקה , ההתלהבות שבמשחקה. לא סבלתי את אוהדיה אבל אהבתי את משחק הקבוצה ההיא.