פורום השדים האדומים

(לא יודע איזה סמילי לשים)

:\

מבורך
כמובן שבארץ זה לא יקרה

כי בחודש האחרון בסוף צום ט' באב לא היו כמה סעודות שבירת צום ("יפתר") משותפות בין יהודים לערבים? תתפלאו, דווקא היו.

לא יודע לגבי המוסלמים, אבל ידוע שעפ"י היהדות לדוגמה אין שום בעיה שיהודי יתפלל במסגד. להבדיל מכנסייה כמובן.

נכון.
לכן הכתבה הזו מצביעה קצת על רמת ההקפדה של הקהילה היהודית הזו, שאם הבנתי נכון מרשה לעצמה להתפלל בכנסיה ולא רואה בזה את הבעיה..
לא בקטע רע.. אבל יש תחושה שהם קצת יותר היפים מאשר יהודים..

רוב הסיכויים שהם רפורמים ככה שאני לא מתפלא. אני לא יודע מה עמדת היהדות בנוגע לתפילת מוסלמים בבית כנסת, אני יודע שאיסלאם לא נחשב עבודה זרה(לעומת הנצרות למשל). כמו שאמרו, ע"פ היהדות מותר ליהודי להתפלל במסגד אבל לא בכנסייה, וגם לפי האיסלאם מותר למוסלמי להתפלל בבית כנסת אבל לא בכנסייה.
הכל עניין של הלכה. אם מותר למוסלמי להתפלל בבית כנסת, מה שקרה שם זה מבורך. אם זה אסור, זה עוד אחד מהגחמות של היהדות הרפורמית, כמו שימוש במיקרופון בערב שבת. לדעתי זה אסור ע"פ ההלכה, אבל אני ממש לא בטוח.

למה האיסלאם לא נחשב לעבודה זרה והנצרות כן?

לאחרונה התעמקתי בנושא.
ליהודי אסור להיכנס לכנסיה וגם לא למנזר.
לגבי מסגד, זה די גבולי, רוב הרבנים לא "מתלהבים" מזה, על אף שנהיר להם ההבדל בין האיסלאם לנצרות.

אני לא מבין בדת ולא מתיימר להבין בזה, אבל לפי המאמינים, היהדות זו הדת הראשונה וממנה "נולדו" הנצרות והאיסלם, נכון? אז אני לא רואה מה הבעיה שבני הדתות שיצאו מהיהדות יתפללו בבית כנסת (שזו בעצם "דת האם", נקרא לזה ככה)?!

אם זה אסור, זה עוד אחד מהגחמות של היהדות הרפורמית, כמו שימוש במיקרופון בערב שבת.

ברור שבאידיאל אתה אמור למצוא את עצמך רק בבית כנסת.
אבל אין בעיה הלכתית להתפלל במסגד ככל הידוע לי.. ורב שמאוד "לא מתלהב" מהעניין, יכול להיות שהוא לא מונע רק ממניעים הלכתיים..

יט. כניסה למסגדים (בלא תפילה)
הגאון הרב עובדיה יוסף כותב[65] : "לענין כניסה למסגד של הערבים, שנראה שהדבר תלוי במחלוקת הראשונים, אם הישמעאלים עובדי ע"ז הם, או לא... גם המאירי (ע"ז נז עמוד רי"ד) כתב, וישמעאלים הללו יש מי שאומר עליהם שאינם עובדי ע"ז, ודנים אותם כגר תושב, ואין מגעם אוסר בהנאה, וכו', ומ"מ חכמי ספרד חולקים בה, שהרי בפרק ראשון (ע"ז יא ב) מונה בכלל בתי ע"ז גישרא שבערביא... אבל הרמב"ם בתשובה (הוצאת מקיצי נרדמים סי' שסט) כתב "אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל, וכבר נכרתה אמונת הע"ז מפיהם ומלבם, והם מיחדים לאל יתברך יחוד כראוי, יחוד שאין בו דופי..." וכן פסק הרמב"ם (פרק יא מה' מאכלות אסורות ה"ז): "כל גוי שאינו עובד ע"ז, כגון אלו הישמעאלים יינם אסור בשתיה ומותר בהנאה, וכן הורו כל הגאונים", אבל אותם העובדים ע"ז סתם יינם אסור בהנאה..."
וממשיך הגר"ע יוסף: "...נמצא שהגאונים הראשונים שאמרו שהישמעאלים עובדי ע"ז הם, כוונתם על הישמעאלים בדורות ראשונים שעדיין היו אדוקים בע"ז. וכמ"ש הרמב"ם בתשובה הנ"ל שאז היו להם שלשה מיני ע"ז, אבל בהמשך הדורות הגיעו למסקנא נכונה ביחוד ה', שאין עוד מלבדו."
לאחר הבירור העקרוני האם המוסלמים עובדי ע"ז או לא ולאחר המסקנה שאין הם עובדי ע"ז מברר הגר"ע יוסף לגבי הכניסה למסגד[66] : "ומעתה נראה שהמסגדים של הערבים אין להם דין בתי עבודה זרה, ומותר להיכנס בתוכם. ואפילו הר"ן שאמר שהואיל ומשתחוים לפניהם כעבודה של אלהות דין ע"ז יש להם, י"ל שאילו הוה שמיע ליה כל מ"ש הרמב"ם בתשובה לא היה אומר כן. שבודאי הרמב"ם היה בקי בהם ביותר..."
אמנם כותב הרב וולדינברג בתשובתו[67] : "...ומה שכותב כבו' שהרב מן ההר שליט"א אמר לו משמי שלכל בית של דת אחרת יש דין של בית ע"ז, וגם למסגד, ושואל אותי אם זה נכון ומה מקור לכך.
הנה אמנם כן נכון הדבר, וחילי דידי מדברי חדושי הר"ן בסנהדרין דף ס"א ע"ב ד"ה יכול, שכותב וז"ל: ולמדנו מכאן שהקדשים של כותים וגם המשוגע של הישמעאלים אע"פ שאין טועין אחריהם לעשותן אלהות, הואיל ומשתחוים לפניהם השתחואה של אלהות דין ע"א יש להן לכל דבר איסור של ע"א... הרי למדנו מפורש מדברי הר"ן דגם לעבודת הישמעאלים והשתחויתם לנביא השקר שלהם דין ע"א יש לקדשיהם לכל דבר, וא"כ ברור לפי"ז שגם בית המסגד שלהם שבו הם מבצעים עבודתם יש לו ג"כ דין של בית ע"א לכל דבר ואסור ליכנס לשם, וברוך אלקינו שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת".
אך אין הדברים נפסקים כך להלכה לשיטת רוב פוסקי דורנו, והפסק המקובל עלינו הינו הפסק המובא בשיטת הרב עובדיה יוסף שליט"א.

כ. תפילה ולימוד תורה בתוך מסגד
בנוגע לתפילה במסגד מגיע למסקנה הגר"ע יוסף[68] : "...הוא הדין שמותר להתפלל במסגד של הערבים, והשיג עליו דשאני התם שנעשית עבירה באקראי, אבל מסגד הקבוע לתפלתם, שם מצאה סטרא אחרא מקום לנוח, וקן לה, ושם הרגיעה לילית, וקבעה לה קביעות גדולה, ובכה"ג אף הרא"ם יודה לאסור. עש"ב. וכן ראיתי לידי"נ הגאון ר' יקותיאל הלברשטם, אדמו"ר מקלויזנבורג, בחוברת ישראל סבא (כרך ד' גליון מח) שהעלה לאסור להתפלל במסגד של הערבים. ונסתייע מדברי החיד"א בשיורי ברכה (סי' קכג) שלפי זכרונו המנהג בירושלים לאסור מגע ישראל ביין שלנו אף בהנאה. אלמא דחשיבי עובדי ע"ז וכו'..."

תפילה במסגד במערת המכפלה בחברון
וממשיך הגר"ע יוסף ופוסק[69] : "וא"כ גם במסגד של ערבים שאין שם ע"ז, ותפלתם להשי"ת ביחוד שאין בו דופי, אין שום איסור להתפלל שם, וכן ראיתי לכמה גאונים וצדיקים שהיו מתפללים בתוך המסגד של מערת המכפלה, ועד עכשיו יש שם בהכ"נ קבוע לתפלה, לאחינו תושבי חברון וקרית ארבע. ואמנם בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ד (ס"ס צא) כתב להשוות דין המסגד של ערבים לכנסיה של נוצרים, ע"פ דברי הר"ן סנהדרין (סא ב). ובמחכ"ת עמו הסליחה. שאנו תופסים עיקר כדברי הרמב"ם שהישמעאלים לאו עובדי ע"ז נינהו, וממילא אין למסגדיהם דין בית ע"ז... זהו רק בבתי ע"ז, אבל במסגדים של ישמעאלים שאין שם ע"ז כלל אף התוס' מודים שמותר להתפלל וללמוד שם. ע"ש. וכן עיקר".
וכמו כן כותב הגרח"ד הלוי[70] : "... וכל זה כמובן בכנסיות שיש בהם צורות שתי וערב והם עבודה זרה, אבל מסגדי הישמעאלים אין חל עליהם האיסור זה כלל שאין הם עובדי עבודה זרה. ולכן, במערת המכפלה שיש שם מסגד נכנסים יהודים ומתפללים בו וה' יקבל תפלתנו ברצון."

http://www.angelfire.com/co4/amiel/4Benharush.htm

עובדי ע"ז? מרגש! איפה איתי הדס והחתול של שרדינגר?