פורום השדים האדומים

https://www.youtube.com/watch?v=PztO-Ov ... r_embedded
מדהים, איך לעזאזל מלמדים דברים כאלה ?

מילה אחת: קליקר שתי מילים: מרקר טריינינג
שלוש מילים: הרבה הרבה עבודה

מה זה קליקר ומרקר טריינינג ?

א. לא מראים מספיק את הבחורה.
ב. אני מאושר אם הכלב שלי בכלל בא אלי כשאני קורא לו.

viewtopic.php?f=5&t=85731

תעשה חיפוש ביוטיוב "marker training" תמצא אינספור סרטוני הדגמות לטריקים פשוטים ופשוטים פחות.

הנושא כולו מרתק, והקטע הכי גדול - כמעט כל כלב (צעיר יחסית, לא כזה בן 10 כבר) יכול!

(*כמעט. לא פקינזים).

מאיפה האנרגניות לעשות את כל זה?

לברדורים ?
קשה לי לאלף אותה כי היא רק חושבת על אוכל
אילפתי אותה לשבת,לבוא אליי, ללכת בלי חגורה בלי לרוץ לכביש, לשבת לפני מעבר חצייה ולעבור שאני אומר לה,להביא יד שאומרים לה וללכת למקום שלה.
אני לא מצליח לאלף אותה לא לאכול מהפח ושתפסיק להביא לי פגרים ודברים כאלה(היא לא פעם הביאה לי יונה)

צבי הוא כזה,לא?

התאהבתי בכלב הזה, שלדעתי מנוצל יתר על המידה, למרות שרואים שחי בתנאים טובים ושמוקף אהבה (או לפחות ככה אני רוצה להאמין)

לא פחות מרשים (אם לא יותר..הסרטון לא ערוך), ראסל כלב שיודע מעל ל40 (!) פקודות
פשוט להתאהב בו...

אוכל זה הדרייב הכי חזק והכי יעיל ללימוד טריקים בשיטת המרקר טריינינג. יש אחרים שמשתמשים בכדור משחק כבצ'ופר (אצל כלבים שאובססיביים לכדור). אבל אם הכלב אובססיבי לאוכל - למה לא לנצל את זה - למנף את זה - כדי ללמד אותו דברים באמצעות זה?
כלב שאובססיבי לאוכל יעשה הכל, הכל, כדי לקבל צ'ופר. ככה מלמדים כלבים לעשות טריקים.

כל עוד הלימוד נעשה מתוך חדווה - חדוות המשחק וחדוות האוכל - ורק ככה זה נעשה, הרי לא מדובר באילוף עם שוט או אילוף תוך כפייה או טרור, מדובר באמצעים "חיוביים" - אין בכך שום פסול. בטח לא ניצול.

הניצול היחיד שיש פה זה ניצול החדווה האינסופית של הכלבים - החדווה האינסופית שלהם לשחק, והחדווה האינסופית שלהם לקבל חטיף.

וככל שהכלב לומד יותר "פקודות" או "טריקים" (אני שונא את שני המונחים הללו) ככה משתכללת התקשורת שלו עם הבעלים. ככה בעצם מפתחים שפה משותפת בין הכלב לבעלים שלו. רע אין בזה, רק טוב.

הכלבים בסרטונים נראים נורא נרגשים.
הם ככה כל היום או רק כשהם יודעים\חושבים שהם הולכים לקבל משהו?

אבל איך הוא זוכר כל כך הרבה דברים?
בטח עושים איתו עשרות פעמים את התרגילים שיש בסירטון כדי לקבל בסופו של דבר את התוצאה שאנו רואים.

אגב, זה הסממן הכי אמין לדעת שהם עושים את זה מתוך חדווה (לאוכל או למשחק) ולא מתוך כפייה. כלב שעושה את כל הטריקים כשהוא נרגש, עם הראש מורם גבוה אל על, ותוך כדי כשכוש נמרץ בזנב, זה לא כלב מבואס שכופים עליו לעשות דברים. דבר אחד כלבים לא יכולים לעשות - לזייף רגשות או לזייף שפת גוף. כלב שנראה שמח זה כלב שמח. כלב מבואס היה מבצע את זה אולי (בצורה פחות יעילה) אבל עם ראש מורכן וזנב מורכן.

ובמקרים הללו מדובר בכלבים עם דרייב יוצא דופן ל"עבודה". לא כל כלב יכול להגיע לרמות הללו. בורדר קולי זו דוגמה מעולה לכלב עם דרייב יוצא דופן לעבודה. אז כן - הם די אובססיביים ל"עבודה". הם רוצים כל הזמן לעבוד או לבצע דברים - פקודות, טריקים, ספורט כלבני (כמו אג'יליטי) או עבודת רעיית כבשים - בסופו של דבר הכל נלמד באותו האופן פחות או יותר ותוך שימוש באותן שיטות.

מה שכן - הדרייב שלהם לעבוד או להתחיל לעבוד גובר מאוד מאוד כשהם יודעים ש"הנה, הולכים לעבוד" (למשל כשמתחילים בסיטואציה של עבודה או לימוד טריקים. מספיק שלוקחים את הקליקר ביד או שהכלב מבין ש"הנה, הולכים לעבוד" אז הריגוש שלהם גובר מאוד). בזמני "רגיעה" הם עשויים להיות נינוחים יותר, ופחות מפוקסים כלפי הבעלים שלהם.

זה כלב מטורף...

קטן על יוסף טוויטו שלנו (בחור מדהים!)





(מי שמעניין אותו להבין קצת יותר על זה מוזמן להתעמק בסדרת ההרצאות שלו ושל מאלפים אחרים שדוגלים בשיטת האילוף החיובי/מרקר טריינינג שמתועדת בערוץ היוטיוב שלו, כאן: http://www.youtube.com/user/xslf/videos. מומלץ!)