מצאתי טקסט שכתב מאור הראל בימי העזיבה של גרשון, עם קצת שינויי שמות ואירועים, הדבר אומר אותו דבר לחלוטין. כן הוא היה זר, אבל לויני היה קשר לקהל שלא כל שחקן משיג, ובמיוחד לא זר. והוא יודע שזה בגידה, והוא יודע שזה מעשה עלוב, והוא עוד יתחרט על זה, בדיוק כמו כל שאר הבוגדים.
ציטוט:
משהו שרשמתי עם עצמי ברגעים של מחשבה... אני יודע שכולם מזיינים את השכל עליו ולכולם נימאס ממנו.
אבל משהו אחרון ממני.
-------------------------------------
שימון מה קורה?
בוא ניכנס סיבוב לחדר הלבשה, תאסוף את הציוד שלך, ניזכר קצת, נדבר..
החולצה מספר 5, 10 שנים בבוגרים הא? תבחר חולצה לקחת, בטח תיקח את ה"כתר"
הרבה עברנו יחד עם החולצה הזו, אבל יש גם את "KING" שאולי תרצה, גם "שיכון עובדים" עברת, אולי בעצם תבחר את "שלמה סיקסט" העונה הזאת סימלה עבורנו הרבה.
אתה זוכר את העונה עם אלי כהן? איזה ליברו מדהים הוא עשה ממך, אני זוכר את הכותרות בעיתונים עלייך, "שמעון גרשון בהפועל ת"א עד 2003" זה היה אז אם אני לא טועה, האמנו בך, בטח, היית אנחנו.
איך לא לקחנו אליפות אז ? הא.. היה משחק מכור.. כן, למי הפסדנו אותה? לבית"ר נכון?
אתה הולך לשחק בבית"ר שנה הבאה, שם חתמת לא?
תיראה הנה תמונה שלך אחרי הפנדל ב99, אמרת תודה לאבא, אותו אבא שבמהלך כל היום הזה, ה19 במאי 1999 אני זוכר ש30 אלף אוהדי בית"ר קיללו, "שימון גרשון איפה אבא?" היה משפט נפוץ באותו משחק.. אותה בית"ר שאתה הולך לשחק בה לא?
איזה שיר יפה רשמת לנו אז... כל מילה ריגשה אותי, שרת מדהים..
בואנה תיראה את התמונה שלך עם הצלחת אליפות, רק שנה אחרי.. בואנה תיראה מסביב 17 אלף אדומים היו שם, איזה חגיגות היו.. שרת, רקדת, היית מלך אז הא? כיף להיות קפטן של אלופת המדינה כבר בגיל 22 בטח... באותה שנה גם לקחנו את הגביע, דאבל מרשים, גם אז נגד בית"ר, איך אני זוכר שהם פיצצו את היציעים, שוב איזה 30 אלף שלהם, ואתה זוכר איזה חזק הם שרו מצד לצד "שימון גרשון בן זונה" זה הרעיד את כל רמת גן, רגע.. זה אותם אוהדים שאתה היום הולך לשחק עבורם לא? הנה .. הנה אתה מניף שם את הגביע, כפרה עלייך את שלום העלת איתך.. מגיע לו. איזה חיוך של גאווה יש על הפנים שלך..
איזה עונה מדהימה, איזה חיבור מדהים היה בנינו אז..
לא רק תארים לקחת איתנו, אלא גם חוזה דוגמנות, חוזה על דיסק, חוזה על הגשת תוכנית, שיגשגת..
שים שים את הנעליים שלך בתיק.. אל תשכח גם את המנגב זיעה שלך..
אתה זוכר את המסע האירופאי בטח, איך אפשר לשכוח...
אתה יודע מה אני הכי זוכר לך? עזוב את הפנדל נגד צ'לסי שהיה מדהים, פנדל מושלם...
אלא את הפנדל נגד לוקמוטיב, החטאת הא? אבל זה לא שבר אותנו.. ניצחנו..
אבל איך חצי דקה אחרי ההחמצה קמו 15 אלף אדומים על הרגליים וזעקו מהנשמה שלהם את השם שלך.. איזה צמרמורת עברה לי אז, אין מה לעשות, את הבן שלנו חייבים תמיד לדחוף קדימה, גם אם הוא טועה או לא מצליח, הוא הבן שלנו...
את השער העצמי בסן סירו אף אחד לא שוכח לך, אז אני בטוח שגם אתה לא..
אבל אף אחד מאלו שיירדו עלייך באותו זמן לא היה איתנו שם אז.. בסן סירו, ש10 אלף איש עמדו שעה אחרי המשחק ועודדו אותך כאילו לקחנו את הגביע, אני זוכר שחזרתי לארץ היה כתבה עם דני ענבר שרואים אותך מדבר בקול חנוק ומאחורייך אנחנו בשיא שלנו, ואתה מסתכל אחורה ואומר שאין צורך להוסיף מילים... איזה מדהים היה שם? היינו משפחה.
אחרי זה השמנת בטרוף ? נהיו לך קצת גלגלים שם בבטן, חפיף, אתה עדיין שימלה שלנו..
בואנה אני זוכר איך יום אחד באימון אחרי שגילתי שאחד מהזרים שנבחנים אצלנו לובש את הסיפרה 14 חיכתי לך ליד האוטו שלך שתצא, לא האוטו שאוהדי מכבי שרפו לך, קנית כבר אחר..
אמרת לי שאתה תעשה משהו בנידון, שלא יבזו את הסיפרה, דיברת איתי כמו חבר, ואני כולי ילד בן 18 רועד מהתרגשות שאתה בכלל מקשיב לי, לזכותך ייאמר שלמחרת באימון לא היה אף אחד עם מספר 14 על החולצה, צעקתי לך מהגדר "תודה שימון!" שמת לב, אני לא יישכח את החצי חיוך הזה שלך שהחזרת לי כתגובה..
אל תשכח לקחת כלום.. אתה הרי עוזב פה.. ולא תחזור.. חבל שתיזכר מאוחר מידי, החלטת כבר את החלטה שלך, אז אל תשכח כלום..
איזה עונה הייתה 04? מטורפת? מי האמין?
אני זוכר תחילת העונה גילי לנדאו עשה מסיבת עיתונאים בבלומפילד, אתה היית שם, באתי להקשיב.. אפילו החלפתי איתך כמה מילים, אמרת שאתה מתרגש לצאת לדרך חדשה בתוך הפועל..
טוב, היום אתה יוצא גם לדרך חדשה, תתרגש.
אבל כמעט ירדנו ליגה!! איך הפועל ת"א כמעט ירדו ליגה?
אתה יודע מה הכי מוזר?? בא פי 2 קהל!! דווקא באותה עונה.. כל משחק כמעט וכל בלומפילד היה אדום.. איך זה? אני רואה היום את מכבי מביאים 2000 צופים למשחק? אני זוכר גם את בית"ר מגיעים משהו כמו 3000 בעונות גרועות שלהם.. וה3000 שכן באים היו באים כדי לקלל.. טוב, הקבוצה לא מצליחה, שיקללו... הם אוהדי בית"ר, זה בטבע שלהם..
אני קצת מבולבל, בית"ר זה הקבוצה החדשה שלך מהיום נכון?
אבל אני עד היום לא מצליח להבין איך דווקא אנחנו בעונה הכי גרועה שלנו בשנים האחרונות, דווקא אז הבאנו כמות יותר גדולה מהרגיל, ודווקא אז עודדנו יותר מהרגיל, איזו תמיכה בלתי רגילה..
הרבה ציטוטים שמעתי שהקהל השאיר את הפועל בליגה, אתה גם חושב ככה?
העיקר שנשארנו, הרבה בזכותך אני חושב...
קשטן חזר, אתה הכי אוהב לשחק אצל קשטן, הוא מבין אותך..
עונה בת זונה יצאה לנו בסופו של דבר.. מקום 2, גביע, ניצחונות מרשימים בדרבי, אפילו היה דרבי ששיחקת פצוע, יצאת באמצע, כפרה עלייך, ידעת מה זה דרבי בשבילנו..
את הגביע הזה בחרת להרים לבד, אבל את התמונה הזו אני לא אשמור לי בראש טוב טוב, זה תמונת פרידה, לא מרצון שלנו, אתה בחרת לעזוב, ומבחינתי בגדת בי, אישית, כמישהו שהעריץ אותך, שניסה לדמות את עצמו אלייך, כבן אדם שקט, מתון, אמיתי... אמיתי? כבר לא חושב. אני כבר לא מאמין לך.
אתמול זה קרה, אתמול הודעת לנו שאתה "יוצא עם מישהי אחרת"
10 שנים אנחנו יחד, ככה פתאום אתה מוצא לך מישהי אחרת?
לא יפה מצידך שימון.. אחרי כל מה שעברנו?
הופה הופה הופה!!!! רגע... את זה אל תיקח..
נכון, זה היה על הזרוע שלך במשך 7 שנים, אבל זה כבר לא שלך, וזה כבר לא מגיע לך.
סרט קפטן מגיע לאנשים אמיתיים, אנשים שבאמת אוהבים. אתה בוגד, אתה רודף בצע, אתה לא הקפטן שלי, תשאיר אותו פה!
כן, היום אני מעדיף שדווקא שחקן שגדל במכבי יילבש אותו, אני מרגיש הרבה יותר מחובר אליו מאשר אלייך, הוא אף פעם לא עשה לי משהו רע. איתך היו לא מעט תקלים, אני לא רוצה לחזור אליהם, כי עובדה, למרות אותם תקלים התגברנו על הכל והמשכנו מערכת יחסים בריאה ואוהבת..
אבל אתה עוזב, זה נגמר.
האמת? אני עדיין אוהב אותך. תסתכל רגע החוצה, המנהרה... מעלינו שער 5, השער שכל כך אוהב אותך.. אתה רואה את הדשא? אתה מתאר לעצמך שאתה לא תצא מפה יותר? שאתה לא תקשור שרוכים פה ממש פה בכניסה למגרש לפני שמתחיל המשחק? אני עוד לא מצליח להאמין, אבל אל תדאג, אני אשכח אותך מהר מאוד, אתה באמת מחוק בשבילי, בכיתי איתך אתמול, כי באמת גדלתי איתך, ואתה פשוט הודעת לי שאנחנו נפרדים, בכיתי כי ידעתי שאין שום דרך חזרה, אתה אצלנו גמרת.
לך לטדי, קח את הדברים שלך ועוף מפה.
היה טוב לנו יחד, מעכשיו אנחנו אוייבים, אתה הופך מרגע לרגע להיות השנאה שלי, אז בא לי להגיד לך תודה על כל העשור המדהים הזה, אבל כבר לא מגיע לך, כל מה שעברנו יחד פשוט מתפוצץ לי בפנים.
חשבתי שאתה בן אדם מסוג אחר... טעיתי...
תודה על דבר אחד, תודה על זה שלקחת ממני כל טיפת אמון באהבה, ברגש, בסימליות, במשפחה.
תודה שמהיום אני לא יהיה תמים יותר.
ביי, תלך, שלום. ולהתראות ! להתראות שתחזור עם החולצה הצהובה, אתה לא תקבל את האהבה שהיית רגיל אלייה מאיתנו, אתה תקבל פי 2 יותר שנאה.
אל תחזור, רק אל תחזור..... אני אמצא מישהו אחר.. "יש עוד הרבה דגים בים" זה מה שבד"כ לאנשים שנפרדו מבנות זוגתם.. אז שתדע, הפועל תל אביב הייתה לפנייך ותהיה הרבה אחרייך, ויגיע היום שאתה תשב עם עצמך ותבין את זה.
יש לי עוד המון מה להגיד לך, אבל אני כבר לא רוצה לראות אותך, לשמוע אותך ולדבר איתך.
סלאמת.