דני גולפיטק כתב:
גיא האדום כתב:
דני גולפיטק כתב:
מעבר למה שבמחינה סטטיסטית עומד היום על הפרק (השוואת שני שיאים של סאמפרס ושבירת אחד מהם שבוע לאחר מכן, שבירת השיא של עצמו), חזרה של פדרר למקום הראשון בעולם, בגילו, כשבסבב משחקים שני גלדיאטורים נוספים, ישתיק את על מי שעוד מפקפק על זהות השחקן הגדול בכל הזמנים ("לא היו לו מתחרים")...
ראשית, נכון להיום אין לי ספק שפדרר הוא השחקן הגדול בכל הזמנים. אני מסייג "נכון להיום" כי אם נדאל ישמור על הכושר הגבוה שלו ויימנע מפציעות בשנים הקרובות (שני תנאים די קשים) אז הדיון ייפתח מחדש עוד 3-4 שנים.
שנית, החזרה שלו למקום הראשון היא בעיני לא מאוד שונה מזה שקרולין ווזניאקי (או אפילה ספינה) החזיקה במקום הראשון בעולם לנשים במשך תקופה ארוכה. זאת "טעות" סטיסטית של שיטת הניקוד ושיטת המשחקים (זאת לא באמת טעות. זאת בעיקר פוליטיקה פנימית, שפדרר כמובן לא יצר, אבל שהוא נהנה ממנה). גם אם פדרר יזכה, כמו שסביר להניח שיקרה, הוא לא אחד משני הטניסאים הגדולים בעולם כיום. זה הטורניר הראשון אחרי ארבעה רצופים ששני הטניסאים הגדולים בעולם לא מגיעים אליו (שלהוציא את הUS OPEN האחרון, פדרר אפילו לא היה ממש פקטור במי מהם). קורה.
שלישית, תזכרו מי אמר לכם כאן לפני חצי שנה שבגלל שיטת הניקוד לפדרר יהיה סיכוי מצויין להגיע למקום הראשון בעולם השנה.
מה היית משנה?
מגדיל עוד יותר את המשמעות של גראנד סלאמים לעומת מאסטרס? גם ככה היום ההבדל עצום. ואם פדרר, בגילו, שיחק (ולקח) כ"כ הרבה מאסטרס (כולל על חימר אפילו) בשמונת החודשים האחרונים, אז מגיע לו להיות ראשון. טניס משחקים גם בשלוש מערכות והדירוג צריך לייצג את המכלול, ויותר מזה, טניס משחקים גם נגד שחקנים שלא בטופ 4. ושם הוא לא נופל גם היום. בניגוד למתחרים שלו שיש להם מעידות (ואל תאשים אותו שידע לנצל את המעידות האלה, כמו במדריד למשל)
כמה שינויים:
1. ראשית, הייתי מגדיל את הניקוד על הגרנד סלאמים לפחות פי 2 ואולי פי 3. אחרי הכל, בעיני כמעט כל מי שעוסקים בתחום, כולל אוהדים, קהל, טלויזיה ושחקנים, הם חשובים גם פי 10. אני מאוד מחבב את טורנירי המאסטר (יש לי אחד ליד הבית אפילו וזה כיף שכל השחקנים הגדולים מגיעים אליו) אבל צריך להודות על האמת - מעטים בקהל הרחב מתעניינים בהם. נדאל היה מחליף את 20 תארי המאסטר שלו ב5-6 גרנד סלאמים בלי להסס. גם פדרר כמובן.
2. את הנקודות על טורניר סוף השנה הייתי מקצץ בחצי. השחקנים המובילים ממילא מגיעים אליו רצוצים והמשחקים הם בדר"כ ברמה בינונית מינוס. אין הצדקה שהזוכה בטורניר שכזה יילך הבייתה עם 1500 נקודות.
3. נותן לשחקנים בחירה, ולו חלקית, באיזה טורנירי מאסטר לשחק, כדי שלא יגיעו גמורים לחודשים האחרונים של השנה. זה עוד דבר שפדרר ניצל בשנה שעברה. זה כמובן חוקי אבל זה לא הופך אותו לשחקן הטוב בעולם כיום.
4. בלי משחקים מסחריים עם טורנירים. דוגמא קלאסית: בחיים, אבל בחיים, לא הייתי מאשר לטורניר מדריד שאותו הזכרת, לעבור לשחק על משטח חדש, ולטענת רבים מסוכן, רק בכלל שהלוגו של הספונסור של הטורניר הוא בצבע כחול. דיוקוביץ' ונדאל (ולפי הטענות לא רק הם אגב) לכל הפחות שמרו שם על הרגליים. יש טיעון שהם אפילו ממש הפסידו בכוונה (שניהם הפסידו לחברים טובים שלהם). זאת דוגמא טובה למשהו שפדרר לא גרם לו, אבל שהוא הרוויח ממנו בגדול. הזכייה שלו שם ב1000 נקודות היא די לא רצינית.
למה כל הדברים האלו (ואפשר להעלות עוד אחרים) לא מתרחשים? כסף ופוליטיקה פנימית. לטורנירי המאסטר יש כוח ולכן הם מעוותים את הניקוד. לארגון הATP עצמו יש זכויות נרחבות בטורניר סוף השנה (למיטב זכרוני זה הטורניר של הארגון) ולכן יש לו נקודות לחלוטין לא פרופורציוניות. הספונסר של טורניר מדריד שילם כסף טוב ולעזאזל עם בריאות השחקנים.
בזמן שאחרים, ועוד כאלה שיש להם כושר גופני (ענייני גיל...) טוב יותר מפדרר, עושים לעצמם הנחות, פורשים פה, "מפסידים בכוונה" שם, הוא פשוט מגיע, בגילו (וגם אפילו כשחלה במחלת הנשיקה בזמנו), לכל טורניר, לא משנה לו משטח מסוכן משטח רגיל, מגיע, נותן את העבודה שלו, ובדרך כלל גם מנצח. לא מתבכיין ולא מתלונן. זכורה לי מסיבת העיתונאים של נאדל כשהוא יצא על הATP וכמות המשחקים ואמר שלפדרר לא אכפת מזה. זה רק גורם לי להעריך את פדרר יותר. נפוליאון אמיתי - בא, רואה, מנצח. בלי תירוצים ובלי הנחות
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
