קצת על המאבטח, אילן פניבילוב:
http://www.ruling.co.il/%D7%A4%D7%A9%22 ... 9%D7%9C%D7%
95%D7%91-%D7%A0'-%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A1-%D7%A0%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%A2-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%97'_1ed6b05a-93e3-494d-812b-3b1fabf1fa2c
ציטוט:
החייבת מנגד טוענת כי פעלה בתום לב ולא ניסתה להונות איש. היא אמנם פתחה את העסק על שמה, אך הדבר נעשה באופן פורמאלי בלבד, כאשר בפועל בנה אילן הוא שניהל את העסק, התקשר מול הספקים, הזמין סחורה מן הנושה והיה אחראי על התשלומים. החייבת הדגישה כי כל רצונה היה לסייע לבנה לעבוד ולתמוך בעצמו ולמנוע ממנו להידרדר לסמים, מאחר שלא יכול היה לפתוח עסק על שמו עקב חובות קודמים שהיו לו. היא הדגישה כי היא עצמה לא עבדה בעסק, אלא הועסקה אותה עת כקופאית בשופרסל, כאשר את הסכום הראשוני שהיה דרוש לשם פתיחת העסק קיבל בנה אילן מסבתו. החייבת טוענת עוד כי הבן הסתבך בעקבות טעות עסקית, לאחר מכן התדרדר מצבו האישי, הוא התגרש מאשתו והתמכר לסמים ואלכוהול וכתוצאה מכך גנב שיקים מבני משפחתו כדי לשלם לספקים. בעל החנות בו פעל העסק לקח את החנות לאחר שלא קיבל דמי שכירות ובשלב זה שכר ממנו חתנה את המקום והוא מנהל שם עסק משל עצמו, אשר כלל אינו קשור אליה.